לא יודעת אם קשור...

[נעה שחר]

לא יודעת אם קשור...

בעלי ואני חתמנו עם הסכם גירושין שבו כתוב בין היתר שהוא צריך לראות את הילדים פעמיים בשבוע וכל שבת שניה.. פעמיים הוא לקח את הילדין לאמא שלו והחזיר אותם בבוקר... בהסכם כתוב שעתיים בכל פעם, אבל לא היה לי אכפת אבל הילדים צריכים לקום ממש מוקדם כדי להגיע לגנים בזמן.... חוץ מזה שהוא לא מחליף להם בגדים כמו שצריך, ובכלל אין מה לדבר על טיטולים..... בקיצור מאז הוא כל הזמן קובע איצי ימים שיבוא לקחת ואתם.. וברגע האחרון תמיד מתחמק.... נמאס לי כבר לבאס את הילדים ויותר נמאס לי שאני מתכננת תוכניות לשעתיים האלה ובסוף הם מתבטלות בעל כורחי.. כמו תור לרופא או אפילו סתם פגישה עם חברה... חייבת לציין שההסכם קיים חודשיים בערך ואושר לפני שבוע בבית הדין הרבני... עכשיו אני רוצה להתקשר לעו"ד כדי שיכתוב לו מכתב ובו יצויין שהוא אינו ממלא את חלקו בחוזה... ואם הוא אינו רוצה אז נפעל להפסיק את הסדרי הראיה בכלל... אני מבחינתי לא לראות אותויותר בכלל.. אבל בשביל הילדים אני מנסה שהוא יראה אותם באופן קבוע.... מה דעתכם על ההתנהגות הזאת שלו? דעתכם חשובה לי..

 

[חלב לובית]

לצערי הרב

ההתנהגות שאת מתארת ידועה ומוכרת לרובנו כאן , אנחנו ממשיכות לנסות לחרוק שיניים ותמיד להיות שם למען הילדים ללמוד לא לתכנן כלום ולהבין שאם הוא הגיע בסוף לקחת אותם זו פריולגיה , כי פשוט אין על מי לסמוך באמת לטובת ילדייך המשיכי לעודד קשר עם אביהם אבל לא לטפח בהם ציפיות ולא לבנות הרים . בני כמה הילדים שלך ?

 

[m i c h a l i]

מסכימה עם חלבלובה ../images/Emo45.gif

 

[דולפין79]

גם אנחנו עשינו הסכם גירושין..

וגם הוא לוקח את הילד פעמיים בשבוע ל-3 שעות וסופ"ש אחת לשבועיים (הילד בן שלוש).. ולגבי לינה, כרגע הוא די מתחמק מהענין בטענה שכרגע לא נוח לו, הוא עובד קשה (הוא עצמאי), והוא גם גר אצל ההורים אז הוא אומר שזה לא נוח לו ושיהיה לו בית משלו.. זה יהיה שונה.. לגבי הגרוש שלך.. זה ממש חוצפה מצדו כל פעם לבטל..!! תגידי לו שהילדים מצפים!! זאת אחריות.. מילא אם קורה שיש לו פנצ'ר והוא לא יכול.. אבל כל פעם להבריז לך!? לילדים!!?? באמת תתיעצי עם עורך הדין ותראי מה הוא אומר. אבל לדעתי.. אל תציעי לו להפסיק את הסדרי הראיה.. הילדים זקוקים לאבא שלהם..

 

[פושע מחשבתי]

קצת נשמע כמו סיוט...

אמא שלי סיפרה לי פעם על זוג שהיא הכירה והיתה נפגשת איתם מדי פעם אחרי שחזרה ארצה איתי כשעזבה את אבי: הבעל היה גרוש, והוא היה צריך לתאם עם גרושתו מתי לאסוף את הבן לסוף השבוע שלהם. המרחק ביניהם היה רב, אבל גרושתו התעקשה שיגיע לאסוף את בנם מוקדם בבוקר, וכאילו כדי להקשות עליו, היא קבעה שהיא תשלח את בנה לקצה הרחוב ומשם הוא יאסוף אותו, מה שהפך את העניין לסיוט מורט עצבים. אמי, אחרי הפרידה, היתה מעוצבנת מאד על אבי ולא הפסיקה להכפיש את שמו, עד שיום אחד אותו הבעל התפרץ עליה בצעקות ואמר שהגיע הזמן להפסיק להתלונן ולפתוח דף חדש - הוא פשוט שמע מספיק תלונות בחייו... יכול להיות שהסיפור הזה רלוונטי ויכול להיות שלא, אבל בתגובה לדברים שאמרת: עושה רושם שהאב לא בוגר מספיק כדי להבין את תפקידו (אני מניח שהוא לא מבוגר ממך בהרבה אם הוא עדיין גר אצל הוריו). השאלה שלדעתי את צריכה לשאול את עצמך וגם אותו, היא עד מתי הוא ימשיך לבקר את הילדים... אם הוא כבר לא מתמיד, מה יקרה אם יום אחד ימאס לו לגמרי? אולי הוא יעבור לעיר אחרת ויהיה לו הרבה פחות נוח? את בטוחה שזה שהוא יראה את ילדייך באופן קבוע זה לטובתם? אני לא נפגשתי עם אבי כמעט מעולם, וזה כנראה בגלל שאמי עזבה אותו בארץ רחוקה. שתדעי - על כך אני מודה לה. לאחר שפגשתי אותו בחטף לפני שנתיים, אני יודע איזה סיוט היו חיי אם הייתי נאלץ לראות אותו כל שבוע בילדותי. אני מציע שתשימי את העבר המשותף שלכם בצד ותדברי עם האב בצורה גלויה על טובת הילדים. סביר להניח שזה בלתי אפשרי, אבל אני מציג את הפיתרון האידיאלי בתור יעד חלומי: תבקשי ממנו להיות כנה ולהחליט עכשיו אם הוא מתכנן להיות אבא מתפקד שלהם ולהשקיע בהם זמן, חום ואהבה בשארית ימיו, או שהוא עדיין צעיר מדי בשביל להתחייב לילדיו... אל תשפטי אותו - זכרי שמה שחשוב הם ילדייך ואין דבר יותר גרוע מאב שנמצא שם מתוך הכרח. תבדקי גם אם את לא במקרה מקשה עליו להפגש עם הילדים, אולי אפילו לא בכוונה, אולי מתוך הרגל שכזה... לא יודע. בכל מקרה, מקווה שזה עוזר במשהו, אני אשמח לשוחח עוד אם את רוצה.

 

[נעה שחר]

די סיוט..

האב באמת לא כ"כ בוגר גם מבחינת גילו (25) וגם מבחינת האישיות שלו..(שזאת אחת הסיבות להתייאשות שלי אחרי 4 שנות נישואין) בינתיים הכל טרי אז אני כן מנסה שכן יהיה קשר בינהם... כשהכל עוד טרי... לא חוכמה להזכר עוד כמה שנים , לא? אני מבחינתי לא לראותו שוב לעולם.. אבל הילדים צריכין אותו.. וברור שאם הוא כ"כ לא היה רוצה הוא לא היה לוקח את הילדים בכלל... העו"ד מצידו שולח לו מכתב "להזכיר" לו את החוזה שחתם.. אבל חוץ מזה הוא אמר שאף בית דין לא יגביל לו את ראיית הילדים לאפס.... אבל את זה בינתיים הוא לא יודע אז...

 

[מבט אל האופק]

הוא באמת מאוד צעיר

כנראה עוד לא יציב,מעין בגרות מאוחרת,וההתמודדות עם המצב החדש, אולי גדולה עליו...כי כמו שאמרת,חוסר הבשלות טמון קודם כל באישיות שלו. יודעת ממה שאני חווה ורואה סביבי,שאצל רובם "סיפור" הילדים מקרטע, ותמיד יש סביב זה חילוקי דיעות,ואי שביעות רצון. מתישהו הם "תופסים את עצמם" ומתאפסים,רק שלפעמים זה קצת מאוחר כי הילדים כבר לא כל כך רגילים ויודעים,"להבריג" אותם אל תוך חייהם, ולפעמים,זה מסתדר,איכשהו.

 

[nissimlev]

אולי צריך לדבר ולעשות תוכניות

שיותר נוח לשניכם ולילדים העניין של שעתיים הוא דיי קצר ועדיף פעם בשבוע ליותר זמן וגם להחזיר אותם הביתה בלילה כשצריכים ללכת לבית םפר למחרת בשביל הסדרים כאלה לא צריך לריב כי עדיף להיות נחמדים בכל התהליך ככה גם הילדים ירגישו טוב מה לעשות זה המצב ולא כדיי להוסיף שמן למדורה

 

[נעה שחר]

הבעיה עם התוכניות

זה שהוא פשוט מבטל ברגע האחרון....

 

[nissimlev]

עם הוא לא אחראי

אז אין לך מה לתכנן שיחפש אותך