לא ידעתי לאן לשרשר

לא ידעתי לאן לשרשר

אני הייתי משתתפת קצת פעילה בתחילת הפורום ואז קצת נאבדתי.. אתן אתן רקע מהיר על עצמי, אני ילדה למשפחה מעורבת, אמא יהודיה ואבא ערבי. ההורים נשואים כבר למעלה מ20 שנה ואני בת 19 הבת הבכורה. וגרתי בבית ליברלי פתוח לכל אדם שהוא, וככה ניתנה לי הזכות בחירה לזהות מעצמי. אני מתחילה את זה בגלל שיש לי ביקורת קטנה על הפורום. בזמן האחרון עקבתי אחר מה שקורה כאן וקצת התאכזבתי עד שהים החלטתי שאני חייבת להגיב. הרי בגלל שאני בתוך משפחה מעורבת כל בחור שאבחר זה יקרא קשר מעורב, כי ברגע שנולדתי מעורבת אהיה מעורבת לכל חיי, וזה אל דבר רע, רק שכאן ואני יכולה להבין מתרכזים על מה האנשים יגידו על איך לשמר את התרבות, לפי דעתי שברגע שנכנסים לקשר מעורב יש לזה הרבה תוצאות ואחד מזה זה פלורליזם, זה התערבבות ולראות שלעולם שאין דבר כזה לאום, אזרחות או כו´, יש אנשים שמתאהבים ויוצרים אהבות וחיים חדשים. ואני קצת מתאכזבת שאנשים נישארים גזענים ושזה בטבענו, למשל שכולם התנפפלו על הבחורה שיוצאת עם גרמני, אם היא יוצאת איתו ואולי הוא שורש של ערכים נטצים קדומים אז מה.. הוא כבר לא הוא דור חדש הרי כמעט כל אדם בגרמניה יש סבא או סבתא או מישהו במשפחה שהיה נאצי אז מה להחרים את כל הגרמנים? או הבחורה שיצאה עם לבנוני... זה פשוט מראה כמה אנשים כאן סטיגמטים, אז מה גם אני חצי ערביה אבא שלי הוא פליט.. אז מה אני מחבלת וזה שאני כותבת כאן אמור להחשד מישהו אם אני אצא עם בחור יהודי זה יהיה מתוך כוונת רעות ואתם רק מלמדים אותו שכל בחור יהודי שאני אצא פשוט די יפחד ממני ולא ירצה להיות איתי לבד עצם היותי חצי ערביה. אני מקוה שמה שכתבתי כאן כן קשור לנושא. ושאני לא תקיפה יותר מדי... ואפילו שאני די תקפתי עלו ואמצו ... צריך הרבה אומץ וכוח להיות בתוך קשר שהוא לא נורמלי מבחינות נורמות חברתיות וזה בדיוק מה שנסיתי להסביר כאן שמבחינת החברה אתם לא נרמלים וגם ילדיכם יהיו ככה אז מה אתם בטוחים בעמצכם אבל מה שראיתי בפורום זה שרק חיזקתם את החברה בזה שאתם נכנעים לה ועושים קטגוריות לאנשים. יום טוב. ילדונת :)
 

GalGula

New member
שירין יקרה ../images/Emo142.gif

קודם כל אני רוצה להדגיש שזה בהחלט לגיטימי גם להעביר ביקורת אם יש. אז אני מאד שמחה שכתבת מה את מרגישה. ולענין עצמו - אני חושבת שיש כאן נקודה שלי, כמנהלת הפורום, מאד חשוב להדגיש. כשהחלטתי על פתיחת הפורום הזה, המטרה האחרונה שלי היתה לשכנע אנשים להכנס לקשר מעורב, או להוכיח משהו לעולם, או לנסות לשנות אותו. הדבר האחרון שחשבתי עליו הוא להכנס יום יום לפורום ולהצהיר שקשר מעורב הוא דבר נפלא, נהדר, מושלם, ושכל מי שנגד הענין הוא גזען צר אופקים ופרימיטיבי. הפורום הזה נפתח בידיעה ברורה שאנחנו חיים בעולם מסויים, שבו עדין קשר מסוג כזה לא תמיד מתקבל בצורה יפה. כמו-כן, זהו סוג של זוגיות שגם ללא הבעיות הנובעות מהסביבה ומהחברה, יש בו מספיק בעיות. ההתמודדות היומיומית בין בני-אדם שמגיעים מרקע שונה, או מדת שונה, היא לא קלה. ולמרות שאני עצמי נמצאת בקשר שכזה, ואני אוהבת את בן-זוגי מכל הלב ולא חושבת על לעזוב אותו, אין לי ספק שחיי היו יכולים להיות קלים בהרבה אם הוא היה ישראלי, או לפחות יהודי. מה שאני מנסה להגיד זה שהחיים הם לא שחור ולבן, ויש אינסוף גוונים בין שני הצבעים האלה. (וואו אני בהלם! אתם לא תאמינו לצירוף המקרים הזה! - תוך כדי כתיבת השורה הזאת אני מסתכלת מהחלון, ורואה קשת מדהימה!!!
אני רצה לצלם אותה! טוב צילמתי
). נחזור לענין הגוונים. כל אחד מקבל את מה שנוח לו לחיות איתו. כשמדובר בזוגיות, אז זה יפה לדבר בסיסמאות ולהגיד שהעיקר האהבה, ואם אוהבים מישהו אז כל השאר לא משנה. אבל זה לא ממש ככה. מה לעשות... אני למשל יודעת שהיה לי מאד קשה להתמודד עם בן-זוג שבא מרקע מסוים (לא חייב בהכרח להיות קשור לענייני דתות), כשלמישהי אחרת היתה יותר נכונות ויותר כוחות להתמודד עם אותו הדבר בדיוק. מה שחשוב הוא שברגע שמישהו עושה את הבחירות לגבי עצמו ולגבי חייו הפרטיים - עלינו ללמוד לקבל אותו כפי שהוא. וזה מה שאני מנסה לעשות בפורום - ליצור אוירה כזאת שבה כל אחד ימצא את עצמו כאן, מקום שבו כל אדם יכול להרגיש נוח עם הבחירות האישיות שלו ועם מי ומה שהוא. אני לא אגיד לאף-אחד עם מי כן להתחתן ועם מי לא, אני יכולה רק להביע דעה וזה לגיטימי. ברגע שמישהו עשה החלטה שטוב לו איתה - גם לי טוב. וזה מה שחשוב. ובאותו הענין, ולגבי הדוגמאות שהזכרת, שירין, למשל על הבחורה שיש לה חבר גרמני: ראשית אל תשכחי שכמעט כל מי שהשתתף בדיון המדובר הוא חלק מקשר שבו אחד הצדדים גרמני בעצמו (או אוסטרי שזה אותו הדבר). ואם היית קוראת את השרשור שוב, היית רואה שאף אחד לא אמר לאותה בחורה שאם שורשיו של החבר שלה נאצים - היא צריכה לעזוב אותו. מה שניסינו להדגיש היה שעליה לקחת גם את זה בחשבון, ולעשות החלטות אם היא כן או לא היתה רוצה להתמודד עם זה. אם היא תבחר שכן - אז אולי ההתמודדות שלה תהיה יותר קשה אבל עדין נהיה מאחוריה ונשתדל כמיטב יכולתנו לעזור ולתמוך. ואם לא - גם אז נהיה מאחוריה. כנ"ל לגבי הסיפור של אפרת והלבנוני. אני לא צריכה לספר לך מה קורה היום בעולם כי את יודעת לבד. אנחנו יכולים לספק מידע, להביע דעה. מי שעושה את ההחלטות הוא אדם אחד ויחיד. ולגבייך - איך הגעת לזה שמכך שאביך ערבי, אנשים יטענו שאת מחבלת? אז כן, תמיד יש את אלה. אין לי ספק בכך. אבל תודי שנדיר למצוא כאלה אנשים מכלילים וגזענים, דוקא כאן בפורום. עד כמה שזכור לי אפילו אחד כאן לא הגדיר אותך ככזאת. להיפך. אני חושבת שמי שמכיר אותך רק קצת יכול לראות שסה"כ מדובר בבחורה מקסימה, אכפתית ומעניינת. ואת זה אומרת מישהי שמכירה אותך מפגישה חטופה ומהיכרות וירטואלית של כמה חודשים. טוב אז אני אנסה לסכם. את טוענת שאנחנו כאן מחזקים את הסטיגמות החברתיות. ואני טוענת שלא. אנחנו כן מנסים ללכת בין הטיפות, לחיות חיים הכי רגועים ושלווים שיכולים להיות לנו במסגרת הבחירות שלנו. ועצם החיים שלנו הם בעצם שבירה של מוסכמות באמת. אבל מכאן ועד להפוך את החיים האינטימיים שלנו וחיי המשפחה והזוגיות שלנו למודל או לכלי-נשק כנגד החברה או כנגד סטיגמות - הדרך ארוכה. כל אחד עושה כמיטב יכולתו. מקוה שהבהרתי את עצמי שמחה שהבעת את תחושתך אשמח לתגובות (גם משירין ובכלל מכולם) ושירין - אני שולחת לך
ומאחלת לך רק טוב ואת יודעת את זה
שלך, גל
 

עבריה*

New member
שירין

אני קוראת את הפורום מדי יום, כמעט.. ואת יודעת לפעמים נכון הוא שהדברים הם לא בדיוק שחור ולא בדיוק לבן, יש אמצע. כמו בכל דבר, גם החיים שלך, גם החיים שלי אני מניחה (למרות שאנחנו שונות----- גם בגיל). אבל, הנה תראי אותך, חיה לך במדינת ישראל, וכמו שאת טוענת - אין פתיחות, ואני בהחלט מסכימה איתך, ועגיל בפופיק ועגיל בלשון לא תמיד מספיקים כדי להפוך אותך לאחד מהחבר´ה (ולא תמיד החבר´ה זה מה שאנחנו רוצים או מה שהיינו רוצים) אבל את חיה לך בצפון, שם יש יותר קל למשפחה שלך (הכל הנחות,, אז אל תתפשי אותי במילה- מין הסתם האמא הייתה בילדותה/נערותה בחיפה והאבא מאיזור הצפון, אז ההתפשרות היא על איזור נצרת) אבל הנה את - כבר לא מתבגרת וכבר לא נערה - לא מגוייסת, ולא נשואה. עם מי תתחתני? עזבי עתיד, חלומות, נסיך על הסוס הלבן (כולנו מחכות לו, וחלקנו כבר קיבל אותו) אבל תחשבי בהגיון, בצורה הפשוטה ביותר, אל מי את תנשאי??? את לא יהודיה, ואת לא ערביה, את באמצע. לערבים תמיד תהיי יהודיה, לערבים את תמיד יהודיה, הזהות שלך עם כל פתיחותה (ואני שמחה שהחינוך שקיבלת "פתוח" יותר מאלו של סביבתך- ועולם בעצם הסוגריים על הפתוח מיותר) אבל את בן הפטיש לסדן. אמא שלך הגשימה את חלומה, אבל לך עצמך החלום הזה מתאים? הרי המון לבטים היו נחסכים ממך לולא נולדת למשפחה מעורבת (בטח ובטח בחיים של היום - מה לעשות, החיים כרגע לא נוחים אני מניחה לאף אחד, ולא רק בסביבתך הקרובה). וסתם מתוך הרהור ביני לביני, אני נזכרת עכשיו בחברה שהייתה לי (הייתה, מה לעשות, אני קצת מבוגרת מכן), נולדה לאב ערבי, אם יהודיה, שתי בנות היו בבית, בגיל 5 ההורים החליטו על גירושים והבנות התטלטלו בן חיים ערביים לחיים יהודיים, מבלי למצוא את מקומן. בגיל 18 אותה חברה (שהייתה ) פגשה את האביר שלה (בלי סוס לצערה הרב) אבל הוא היה דרוזי, מה שהגביר את רמת המתח שקיים בלאו הכי בעולמה. היא לא יכולה הייתה לעבור לדת שלו, הוא לא יכול לקבל אותה אלא אם יעזוב את דתו שלו, נקרעו ככה שנתיים שלוש, (בסתר, חוץ מהחברים הקרובים שתרמו את הבית, או החדר לזוג המתלבט) עברו שתי הפלות אהבה והגורל החליט שהדרוזי יחזור לכפר שלו, ככה לא יאבד את נכסיו של אביו ובטח לא את השידוך שהוכן לו מקודם. מחינו דמעות של אותה בחורה שלא מצאה את מקומה בעולם, ריחמנו ושמחנו על גורלנו שפחות התאכזר אלינו (אנחנו עוד היינו בטוחים שהאביר זה המחוצ´קן מהשיכבה מעלינו). היא נישאה בסוף לבחור יהודי אחרי שלקחה על עצמה החלטה שהיא נקראת בעיני עצמה קודם כל ליהודיה, מאז יש להם כבר שניים שלושה בנים, והיא ... לאחרונה שמעתי שהיא חיה טוב ומאושרת. אבל עזבי שירין, בנינו.... אין אדם שאין לו את ה.. (אין לי אפילו מילה טובה להגדיר את זה, גזענות..???? טוב, שיהיה..) גזענות, כן היא קיימת, גם היא רק לשכן שלא גמר תיכון, או רק לאישתו של ההוא, כי היא נראית מפחידה, או סתם בנינו, בלי לשים לב. את עדיין צעירה, חושבת שאפשר להפוך עולם, אין מי שלא חשב ככה (ומסכן מי שלא ניסה) אבל מי צריך יותר משלוה בחיים???? ואני?? אני שמחה בשבילך שגדלת בבית כזה, ומרחמת עלייך על הלבטים שמלווים את יומך, (ובכלל מי מבטיח לך שלא תנשאי -- ועזבי עדה, דת או כל דבר אחר לאחד שיהיה ההיפך הגמור ממה שחונכת עליו??) ואוו, כתבתי הרבה, אבל אני חיה את הקורה בפורום, ובכלל לידיעת כולם --- הגזענות קיימת, אל תתעלמו ממנה, היא קיימת אצל כל אחד מאיתנו, אם אנחנו שחורים, פולנים, רומנים (רחמנא ליצלן) ובטח ובטח אם יש שפה גרמנית ברקע. ועכשיו לנקודה שפתאום חשבתי כן להזכיר, אני לא דתיה, אני לא זקנה, אני מתבגרת כמוכן, עם הלבטים והמחשבות שלי ביני לביני על עתידכם. פה כבר כתבתי עוד כמה שורות שהחלטתי למחוק, בגלל שאתן עוד בתחילת התקוות שלכן ולא אהרוס לכן אותן. אבל אני מחייכת לי מול המסך כשאני יודעת שהכאב - יהיה כאב, עובר על כולם/ן. ומה לעשות המציאות עולה על כל חלום. יום רגוע בנות. ושירין, בשבילך אני מקווה שתחיי קודם כל בשלום עם עצמך. (אופס, יש ספר שנקרא ערבי טוב, לא קשור לדת ובטח לא לפורום ספרים, שווה כל שורה).
 

bcnbcn

New member
אוי זה נשמע רע ../images/Emo5.gif

ראשית אני רוצה להודות לכל מי שמוסיף דעתו- ממש מעניין כאן! ועכשיו ל"עבריה": את נשמעת ממש פסימית, יש ממש ביסוס לפסימיות הזו? אני יודעת שנצטרך להילחם אבל ממש מקווה שאם נרצה נצליח. הרי כולנו חייבים להיאחז בזה, שהרי אחרת לא נוכל להמשיך. אני עדיין חושבת שהרצון המחוזק באהבה (ולא סתם התאהבות) יכול לנצח דעות קדומות וקשיים אחרים. חיזקו ואימצו לכולם
 

GalGula

New member
שלום לך עבריה ../images/Emo13.gif

וברוכה הבאה לפורום
. וכיוון שאת מגלה לנו שלמעשה את קוראת את הפורום, גם אם זאת הפעם הראשונה שבה את כותבת לנו, השאלה המתבקשת היא, האם יש לך עצמך נגיעה אישית לנושא הפורום? או שאת פשוט נהנית להיות איתנו, ללא סיבה מיוחדת?
גל
 
מאיפה להתחיל

בקשר לבנים.. אני עדיין תעירה ולא חושבת על נישואין.. ולא הייתה לי בעיה להתחבר לא עם יהודים ולא עם ערבים.. יש לי דרישות גבוהות כי מי שאני רוצה צריך לקבל אתוי איך שאני... ואני לא חושבת שאני סובלת בגלל הרצונות של הוריי.. מה גם שאת ממש לא מכירה אותי ואני ממש בטוחה בעצמי.. ואני ממש יודעת מה אני. נכון שלקח לי זמן להגיע לזה אבל זה הגיע. החברה באמת חשוכה ולא רק בישראל.. ואני חושבת שכל שזוגות מעורבים ירבו כך ההבדל בין כולם יעלם. אולי אני נאיבית.. אבל אני מכירה לא מעט בני תערובת.. והסיפור שאת מספרת הוא לא ממש מכור לי.. זה בדרך כלל קורה כמו שסיפרת לאנשים שהיה להם קונפליקט עצמי הנישואין של הוריה לא הצליח וכך היה לה כנראה משבר זהות והחברה די ניצחה במאבק שלה.. הוא נישואים באושר... הם הסכימו כמעט על הכל בעיניין גידולינו.. ונכון ללפעמים היו לי בעיות כשהתבגרתי תמיד בתור קטנה רציתי להיות "נורמלית" אבל מי קובע מה זה נורמלי.. ומיהו נורמלי. זאת אולי הבעיה. בכל אופן... לא רק אלא לכולם כי הרוב אני רואה די לא מסכים איתי.. אבל זאת דעתי אני לא משכנעת אף אחד פשוט משהו הציק לי ולי קשה לסתום את הפה.. ועוד משהו עבריה, אני לא חיה בעולם ורוד אני נאבקת הרבה אולי זה באמת הגיל אני לא מאמינה שאני אוכל לשנות את העולם.. אבל אני יודעת שאני בטוחה בעצמי וגאה במי שאני ובהורי ובמה שאני עושה... וזה מה שחשוב לי בינתיים. לילה טוב וחלומות פז לכולם שירין :)
 

עבריה*

New member
ישנם דברים

שאני בהחלט מסכימה איתם וישנם דברים שלא. הנורמל הוא בהחלט מה שאנחנו קובעים שיהיה נורמלי, גם אם לשכנים שלנו לא ממש נוח איתו. אני שמחה בשבילך שירין (מאד, ופה אני כלל לא צינית) שהגעת לשלמות עם עצמך, כי זה מה שבדרך כלל דופק אותנו כאנשים. כן, נכון את צעירה, והמעורבות האישית שלך שונה ממעורבויות שונות. אני כלל לא פסימית, אני באופן אישי חושבת שההחלטה שנלקחת על ידינו מאד עוזרת בהתלבטויות העתידיות, מה גם שהיא מגיעה מתוך מקום של שלמות. מה לעשות, כבר הזכרתי, אני קשישה מכן במעט, וחייתי בדור שלי כמו שאתן חיות, (אין הרבה הבדל, מלבד פירסינג בפופיק, ואני עדיין יכולה לעשות.. ) הפסימיות שאולי נשמעת, דווקא הגיעה ממקום אחר לגמרי. זוכרים את כל המשפטים של ההורים שתמיד החלטנו שהם לא הגיונים, כמו לא לשתות מים אחרי שאוכלים אבטיח וכל מיני כאלה? עם השנים, ההתמרדויות הקטנות מול כל אותם "משפטים" דעכו כי את נוכחת לדעת שבעצם יש דברים בגו. יש בהחלט דברים עתיקים כאלה שההורים צודקים, עם כל המלחמה הפנימית והגיל שאנחנו מנסים לשנות אותם. בכל מקרה, כשאתה מגלה שבעצם ההורים צודקים, אז בכלל אתה מרגיש אידיוט. אז אני, לא על תפקיד הורה פה, (תודה, תודה, יש לי משלי) אבל מקשיבה לנעשה פה ומחייכת כי אני יודעת מה יהיה. (רואה את העתיד צעד אחד מבוגר יותר? כנראה...). עכשיו, בהחלט יש הבדל משמעותי בן כל זוג וזוג. המוצא של החבר/ה, המנטליות האחרת. יש הבדל בן גרמניה לקנדה, יש הבדל בן ארה"ב לאוסטריה ויש הבדל בן יהודים לערבים. אני רואה פה זוגות לא כי הקשר שלהם הוא מעורב, אלא כל זוג לגופו. (סליחה, לא מפשיטה, אם זה פתאום החשש..) אני שמחה על כל נסיון זוגי של כל אחת פה בפורום. אתן יודעות החיים רצופים בתהפוכות, לאו דווקא במימד הגלובלי (שזה לא חסר לנו בכלל...) אלא גם בדברים הקטנטנים והאלה שנראים לעתים הכי רדודים של היומיום. ואני מציעה דבר מאד פשוט, לפני שקופצים לכל עניין חתונה, גם אם ממש רוצים, תנסו לחיות שנתיים שלוש לפי התוכנית של אחרי החתונה, במדינה שלו/ך. הרבה יותר קל לפרק מסגרת כשהיא שווה בארצך, והרבה יותר מסובך לחיות בפחד שיבריחו את ילדיך בגלל משבר בקשר. ואהבה?? לפעמים היא נגמרת אחרי שנתיים, וחשוב לשמר בה את הגחלת שהיא לא תדעך- ופה העבודה העצמית והזוגית. גל,, לך אני חייבת כמה מילים- (בתקווה שלא יעלם לי כל הדף בסוף) הפתעת אותי בהרבה דברים, ואני שמחה שהצלחת בכך. חשובה האובייקטיביות שלך בהצלחת הפורום ואת עושה את זה יפה מאד. אני שמחה שאת תעברי אליו לתקופת מה למגורים. ככה לפחות תראי מקרוב, את מה שלא רואים משם. (ושוב,,, זה לא בציניות!) בהצלחה בלימודייך, כרגע זה הדבר החשוב ביותר לעתידך. והלו אנשים,,, אני לא פסימית... אני סתם רואה מבוגר יותר.
 

GalGula

New member
תודה על המחמאות ../images/Emo9.gif

לגבי מה שאת כותבת - שאת כבר רואה מה יהיה בעתידנו ומחייכת, כי את רואה את הדברים ממקום יותר מבוגר... לא יודעת מה את רואה ומה לא כי את לא משתפת אותנו בזה, אבל אני חושבת שהכאילו תחושה הזאת שבהכרח נקודת מבט בוגרת יותר היא בהכרח נכונה יותר וטובה יותר - מוטעית מיסודה... אז תחשבי גם על זה... כל המהפיכות הגדולות ביותר בעולם נוהלו ע"י צעירים, כאלה שהאמינו שהם יכולים לשנות את העולם... וחלק גם שינו... אז אני לא מתיימרת לשנות את העולם, אבל אני ממש לא מזלזלת בכאלה שמטרותיהם נעלות והם דוקא כן מאמינים בכך שיצליחו.... נ.ב. את באמת חושבת שההורים צדקו? ושאסור לשתות מים אחרי שאוכלים אבטיח???
גל
 

GalGula

New member
עבריה - הייתי רוצה כמה הבהרות.

ישבתי שוב לקרוא את הודעותייך, ומשום מה ההודעה הזאת שלך פתאום צרמה לי. ואני אסביר למה בדיוק, והייתי רוצה שתחווי את דעתך לגבי מה שאכתוב עכשיו: כתבת על חברה שהיתה לך, והרחבת בסוגריים: "היתה - מה לעשות - אני קצת מבוגרת מכן". מה זאת אומרת? אני יכולה להבין את זה באחת משתי דרכים. הדרך הראשונה להבין את זה היא שאת מספיק מבוגרת על מנת שיהיו לך חברים שכבר הספיקו ללכת לעולמם. אבל לא זה המצב כי עד כמה שאני הבנתי היא בחיים... הדרך השניה לא ממש ברורה לי - מה זאת אומרת? לאנשים מבוגרים אין חברים? או... אנשים מבוגרים לא נוטים לשמור על קשרים חברתיים? אני לא נוטה לתפוס אנשים במילה בד"כ אבל במקרה הזה - לא יודעת למה - דוקא הייתי רוצה להבין קצת יותר למה התכוונת. כי העובדה היא שטרחת כן להזכיר את זה בסוגריים, מה גם שנורא היה לך חשוב להדגיש במשך כל ההודעה שאת יותר מבוגרת מרובנו כאן. עוד נקודה בעייתית, לגבי הסיפור שסיפרת כאן על הבחורה שאביה ערבי ואמה יהודיה. אז היא פגשה בחור דרוזי, שלא יכל לקבלה אלמלא היה עוזב את דתו... לא ממש ברור לי ההבדל הגדול בין הבעייתיות בקשר שלה לבעייתיות בקשר, למשל, בין בחור חרדי לבחורה מוסלמית... בשני המקרים כדי שהקשר יילך אחד הצדדים צריך ללכת לקראת השני. כנראה שאם הגבר הדרוזי נטש אותה לטובת השידוך והנכסים, אז הוא לא היה ממש האביר שלה... והעובדה היא שהיום שניהם נשואים לאחרים, מי פחות מי יותר באושר, מסודרים ועם ילדים. אז למה בכיתם על מר גורלה כל-כך מהר, על שלא מצאה את מקומה בחיים? נערה בת 18 - בד"כ לא מוצאת כל-כך בקלות את ייעודה. מה ההבדל בינה לבין מישהי אחרת, לא מעורבת, שחוותה אהבה נכזבת ובסופו של דבר מצאה את עצמה עם מישהו אחר לחלוטין מקימה בית ומשפחה? ושתי הפלות אהבה - מה זה בכלל הפלות אהבה???? סליחה על הבורות, אבל ביטוי שכזה מעולם לא יצא לי לשמוע... אין דבר כזה הפלות אהבה.... יש דבר כזה חוסר זהירות במעשה אהבה שמחייב הפלה. ובמקרה הזה - אפילו פעמיים... מסתבר שאולי הסיפור של אותה בחורה לא בהכרח קשור לכך שהיא מעורבת, אלא דוקא לעובדה שהיתה נערה צעירה, לא בוגרת ולא אחראית, שנסחפה אחר אהבה שלא התאימה לה והתפכחה רק כשלא היתה לה ברירה, כי כנראה שאהובה התפכח שתי שניות לפניה.... סיפורים כאלה, בוריאציות שונות, יש רבים - ללא שום אזכור של הורים מדתות שונות או הסטוריה משפחתית מעורבת אחרת...
 

ניקול (-:

New member
קבלי את הטבע האנושי ../images/Emo46.gif../images/Emo46.gif../images/Emo46.gif

שירין, אני מסכימה איתך. עם כל הפתיחות שלי אודה ולא אבוש שאני לא כ"כ מבינה איך בחורה יהודייה יכולה לצאת עם גרמני?! ואני לא רוצה לפגוע באף אחד שנמצא בקשר כזה. כאשר נסעתי בי"א עם המשלחת לאושוויץ לא תיארתי לעצמי שאפשר בכלל להיות עם גרמנים! הייתי בהרבה ארצות אירופה, אבל בגרמניה אף פעם. אצלי הרבה מהמשפחה נהרגו במחנות השמדה ולי קשה לקבל את זה. מה לעשות. הקודים החברתיים, שאני מנסה לשבור עוד מגיל 14
, נקבעו לפני הרבה זמן. כל החברים כאן הצליחו לפרוץ את המחסומים ולהתחבר עם מישהו שהוא מדת אחרת אבל פנימה רוב הדברים שהם התחכנו עליהם נשתמרו. הנה אח שלי, לא מקבל את הקשר עם בעלי לעתיד. אז איך ניתן לצפות מאדם זר לקבל קשר ´מעורב´? רבים מאיתנו נאלצו לבחור ולוותר בשביל האדם או הדבר בו הם מאמינים אז אני לא מסכימה איתך שנכנענו לחברה! להפך, הראנו לחברה שלאהבה באמת אין צבע, דת, לאום ואפילו מין.
 

ניקול (-:

New member
אל תשאלי ../images/Emo3.gif

שלחתי לך באי-מייל אבל אגיד גם כאן הטבח מעצבן אותי כי הוא לא מוכן לבשל אוכל מקסיקני ואני וטוני ועוד הרבה מוזמנים שלנו אוהבים אוכל מקסיקני אז רצינו לעשות מזנון קטן וחמוד של אוכל מקסיקני אבל הטבח אמר שהוא לא יספיק ובלה... בלה... אז עכשיו צריך למצוא עוד טבח!!! ואני וטוני עדיין לא בחרנו שיר.... יש לך רעיון?
אוהבת, נטע
 

ניקול (-:

New member
../images/Emo127.gif מצויין! השיר הזה ממש נהדר!

וזה גם על זוג של שחור ולבנה! ממש מקסים! רק חבל שאין לו מנגינה.... אבל אנחנו כבר נמצא לזה משהו. אנתוני אהב אותו, גם אני! תודה ו... יום אהבה שמח!
 

GalGula

New member
מה זאת אומרת אין מנגינה?????

את לא מכירה את השיר הזה????? זה שיר מאד מאד מוכר! אני בטוחה שאת מכירה אותו נטע
 

ניקול (-:

New member
../images/Emo9.gif אני לא מכירה אבל.....

הבייבי שלי מכיר אותו ויש לו אפילו קלטת עם השיר. אני ממש נבוכה
.... אבל השיר ממש חמוד. אני יותר אוהבת את המילים הן ממש מתחברות אליי. בכל אופן תודה! ומה חדש אצלך?
 
למעלה