Apikachu L
New member
לא ידעתי איפה לשים
מיצטערת.אבל לא היה לי מושג קלוש. אל תיכעסו בבקשה. בכל מיקרה הצלחתי ליסרוק בסורק הדפוק של הביצפר כמה תמונות(בעצם הרבה) אבל לא היו לי מספיק דיסקטים ויצאו רק 4. בפעם השניה שבאתי רק 2.אה כן והינה פרק י' ויא' יהיה מוכן בקרוב מאוד.י הוא יותר פרק קישור שמספק קצת מידע ועשוי ליגע ובכל זאת לאומללים היחידי שסובלים וקוראים אותו אז אני ממליצה ליקרא אותו כי הוא מלא ברמזים אפיים (אני אתבע את המורה לספרות) ואינפורמציה שימושית להבנת העלילה.אז אם אתם מהאומללים שאני מאמללת ומיגעת בקראת הסיפור השחוק שלי זה מיועד לכם.אה כן ויש לי תמונה לסיפור אבל די כללית. לא קוראים? לא צריך............... פרק י' - בת האור קארי קארי הניחה לכדור האור להעלם . היא הרגישה עייפות. לפחות כאבי הראש לא חזרו בינתים. השיעורים של מיוטיסמון הרגיזו אותה מאוד. אבל מאוד. היא לא הבינה לפעמים איך הוא מוכן לסבול אותן. הוא ניראה , לפי הגדרתה של אפיקצ'ו והתוספת של גאטומון, כמי שבלע בניגוד לרצונו 'סל של סלעים חמוצים ו 5 מגבות רקובות' . טוב לא כל דבר בעולם הוא מובן. היא יצרה את כדור האור מחדש גורמת לכמות מסויימת של אור להתאסף בנקודה אחת ולהיות ניראה. זה היה פשוט למדי. ואז היא נתנה לו להשתנות , זה פשוט יחסית צריך לתת לאור לזרום מעצמו בהתאם אליך. והיא החזירה אותו לצורתו העגולה המקורית ותפסה אותו בידה. הוא היה קיים ולא קיים. כאילו שהוא אבן ואוויר באותו הזמן. היא עזבה אותו . ונתנה לו להשתנות שוב לצורות שונות שהשתנו, כך גילתה על פי מחשבתה. לעיתים גם הצבע השתנה מעט אבל אלה היו רק הבזקים . היא ניסתה לגרום לכדור האור להשתנות לפי רצונה. קצת קשה לגרום לאור להשתנות לפי הצרכים שלך ולא לפי הרגשתך. היא החליטה לעשות משהו פשוט ואז לסבך אותו. ואז לנסות משהו מסובך בבת אחת. היא פעלה בזהירות מפעילה את כמות הכוח הנחוצה ולא טיפה יותר ושינתה את הכדור למוט עגול ואחזה את המוט בידה המוט הצמיח קוצים ולהבים.כנראה בגלל שהיא מרוגזת. מסיבה מסויימת היא נרגעה ועל המוט הופיע פרח. אבל הקוצים והלהבים לא השתנו . היא נתנה למוט לחזור להיות כדור שוב וניסתה להחליף צבעים. הפעם היא הצליחה לא רע. מיוטיסמון הסביר די טוב, אים הבנת את המילים בין הקללות. בשיעור הראשון הוא קילל כל כך הרבה עד שגאטומון לא התאפקה וקיללה אותו בקללה שהיא לא ידעה שקיימת. אפילו הפרווה של אפיקצ'ו נעשתה אדומה מהקללה ההיא. וזה לא קרה לאפיקצ'ו הרבה. מסתבר שהוא יכול ללמד דיג'ימונים את כוחותיהם או לגרום להם לשכוח אותם במין רשת של אופל, ותוך כמה שברירי שניה. וזה לא הצליח לו. בכל מיקרה זה מה שהיא הבינה. "תיראי ילדה מעצבנת, אני בעצמי לא מי יודע מה נהנה ללמד אתכן אבל עיסקה זו עיסקה, ואם לא תבצעי את חלקך, ובכן, ניתן לומר שאת לא תאהבי את זה" אמר מיוטיסמון ברישעות והוסיף קללה. קארי התנערה ממחשבותיה ותקעה בו מבט. היא התחילה לתהות מה המטרה של מה שהוא מלמד אותן, זה לא ניראה לה שימושי במיוחד . לפני שהיא החלה ליצור כדור אור חדש האצבע האמצעית על ידה הימנית החלה לפעום בכאב. היכן שהייתה לה פעם טבעת , לגאטומון ואפיקצ'ו כאב הזנב. גם הצלקות שלהן כאבו. תמיד הייתה מין צריבה חלשה בצלקות ומעט כאב במקום שבו הייתה טבעת. בעצם לא תמיד אלא מאז שהן נכנסו לעולם הזה. אבל עכשיו זה כאב באמת." בעניין ההפיכה לדיג'ימון של שתיכן והדיג'יגדילה שלך, הגיעה הזמן" הוא כבר לא המשתמש בשמות שלהן , רק בהתחלה הוא עשה זאת אבל הוא פנה אליהן עכשיו בתור אתן או משהו כזה. היא ממש הרגישה בחילה בכל פעם שהוא אמר את השם שלה. היא זכרה כשהוא העביר אותן אל העולם שלו, והיא זרקה את האבן ההיא. היא ממש הרגישה צורך עז להקיא כשהוא אמר את השם שלה. עכשיו הוא לא עשה את זה יותר, תודה לאל. קארי הבינה פתאום מה הוא אמר כרגע והביטה בו. הוא שוב לבש הבעת פנים של "בלע בניגוד לרצונו סל של אבנים חמוצות, חמש מגבות רקובות ואת הגרביים משעור הספורט של טאי שלא הוחלפו שבועיים" הגרביים היו תוספת שלה, למרות שהיא לא חשבה שטאי באמת עושה את זה אבל בשביל הפוזה. אפיקצ'ו וגאטומון צחקו במחשבה. "אתן צריכות לשים את עצמכן על סף הפיכה לדיג'ימון או דיג'יגדילה *קללה* "אמר מיוטיסמון וקילל שוב. שלושתן תלו בו מבט של 'דבר ברור יותר'. הוא קילל ואמר "ניראה שאאלץ להסביר. אתן צריכות לתת לעצמכן לזרום עם עקרונות היסוד שלכן(קללה) ואז לזרום אם היסוד עצמו(קללה) , אבל לא ממש לזרום אלא יותר להיסחף(כמה קללות). בשביל פעולה מורכבת כזו צריך גם להזרים את היסוד דרכך וגם לזרום איתו, ואז תוכלו להפוך לדיג'ימון\לדיג'יגדול (רצף קללות) . הבנתן?" קארי הבינה , מי שמבין את המושגים יבין את זה. היא ניסתה. היא נתנה לעצמה להיסחף עם האור , והרגישה את החמימות שלו ממלאת אותה , כל הפחדים,השינאות, והרוגז יוצאים ממנה ומתחלפים במין תיקווה ואור. אבל היא לא ידעה תיקווה למה.והיא ניסתה. היא ידעה שהיא על סף הפיכה לדיג'ימון. היא הרגישה את התחושה הזו פעם, לפני זמן רב. עם הדיג'ימונים הירוקים החמודים האלו שהקריבו את עצמם לאחר מיכן. המחשבה מילאה אותה עצב. היא לא יכלה להמשיך. החדר היה מואר פחות פתאום. היא הביטה אל גאטומון ואפיקצ'ו וראתה מין זוהר נמוג בהן, היא הבינה שזה מה שקרה לה."אבל לא ניתן לבצע את זה בלי מטרה מסוימת, אתן אמורות לדעת את זה" אמר מיוטיסמון ובאופן בילתי רגיל לא הוסיף קללה. זה התחיל להמאס על קארי לגמרי למרות שהיא ידעה שהוא צודק. דיג'ימון לא דיג'יגדל בלי סיבה. "צאו" אמר מיוטיסמון וסיים בזה את השיעור למרות שקארי הרגישה מסיבה מסוימת שזה לא הסוף.הן יצאו בשתיקה מהחדר ופנו במסדרון הקרוב. אבל פתאום הקרקע נשמטה מתחת לרגליה והיא נפלה למטה היא ראתה את גאטומון ואפיקצ'ו מנסות לתפוס אותה אבל הן לא הספיקו ואז ניסגר הפתח והיא המשיכה ליפול וליפול בתוך החשכה. מסיבה כלשהי היא לא הרגישה את גאטומון ואפיקצ'ו בתוך ראשה … סוף פרק י' ויש גם את המיסמך המלא
מיצטערת.אבל לא היה לי מושג קלוש. אל תיכעסו בבקשה. בכל מיקרה הצלחתי ליסרוק בסורק הדפוק של הביצפר כמה תמונות(בעצם הרבה) אבל לא היו לי מספיק דיסקטים ויצאו רק 4. בפעם השניה שבאתי רק 2.אה כן והינה פרק י' ויא' יהיה מוכן בקרוב מאוד.י הוא יותר פרק קישור שמספק קצת מידע ועשוי ליגע ובכל זאת לאומללים היחידי שסובלים וקוראים אותו אז אני ממליצה ליקרא אותו כי הוא מלא ברמזים אפיים (אני אתבע את המורה לספרות) ואינפורמציה שימושית להבנת העלילה.אז אם אתם מהאומללים שאני מאמללת ומיגעת בקראת הסיפור השחוק שלי זה מיועד לכם.אה כן ויש לי תמונה לסיפור אבל די כללית. לא קוראים? לא צריך............... פרק י' - בת האור קארי קארי הניחה לכדור האור להעלם . היא הרגישה עייפות. לפחות כאבי הראש לא חזרו בינתים. השיעורים של מיוטיסמון הרגיזו אותה מאוד. אבל מאוד. היא לא הבינה לפעמים איך הוא מוכן לסבול אותן. הוא ניראה , לפי הגדרתה של אפיקצ'ו והתוספת של גאטומון, כמי שבלע בניגוד לרצונו 'סל של סלעים חמוצים ו 5 מגבות רקובות' . טוב לא כל דבר בעולם הוא מובן. היא יצרה את כדור האור מחדש גורמת לכמות מסויימת של אור להתאסף בנקודה אחת ולהיות ניראה. זה היה פשוט למדי. ואז היא נתנה לו להשתנות , זה פשוט יחסית צריך לתת לאור לזרום מעצמו בהתאם אליך. והיא החזירה אותו לצורתו העגולה המקורית ותפסה אותו בידה. הוא היה קיים ולא קיים. כאילו שהוא אבן ואוויר באותו הזמן. היא עזבה אותו . ונתנה לו להשתנות שוב לצורות שונות שהשתנו, כך גילתה על פי מחשבתה. לעיתים גם הצבע השתנה מעט אבל אלה היו רק הבזקים . היא ניסתה לגרום לכדור האור להשתנות לפי רצונה. קצת קשה לגרום לאור להשתנות לפי הצרכים שלך ולא לפי הרגשתך. היא החליטה לעשות משהו פשוט ואז לסבך אותו. ואז לנסות משהו מסובך בבת אחת. היא פעלה בזהירות מפעילה את כמות הכוח הנחוצה ולא טיפה יותר ושינתה את הכדור למוט עגול ואחזה את המוט בידה המוט הצמיח קוצים ולהבים.כנראה בגלל שהיא מרוגזת. מסיבה מסויימת היא נרגעה ועל המוט הופיע פרח. אבל הקוצים והלהבים לא השתנו . היא נתנה למוט לחזור להיות כדור שוב וניסתה להחליף צבעים. הפעם היא הצליחה לא רע. מיוטיסמון הסביר די טוב, אים הבנת את המילים בין הקללות. בשיעור הראשון הוא קילל כל כך הרבה עד שגאטומון לא התאפקה וקיללה אותו בקללה שהיא לא ידעה שקיימת. אפילו הפרווה של אפיקצ'ו נעשתה אדומה מהקללה ההיא. וזה לא קרה לאפיקצ'ו הרבה. מסתבר שהוא יכול ללמד דיג'ימונים את כוחותיהם או לגרום להם לשכוח אותם במין רשת של אופל, ותוך כמה שברירי שניה. וזה לא הצליח לו. בכל מיקרה זה מה שהיא הבינה. "תיראי ילדה מעצבנת, אני בעצמי לא מי יודע מה נהנה ללמד אתכן אבל עיסקה זו עיסקה, ואם לא תבצעי את חלקך, ובכן, ניתן לומר שאת לא תאהבי את זה" אמר מיוטיסמון ברישעות והוסיף קללה. קארי התנערה ממחשבותיה ותקעה בו מבט. היא התחילה לתהות מה המטרה של מה שהוא מלמד אותן, זה לא ניראה לה שימושי במיוחד . לפני שהיא החלה ליצור כדור אור חדש האצבע האמצעית על ידה הימנית החלה לפעום בכאב. היכן שהייתה לה פעם טבעת , לגאטומון ואפיקצ'ו כאב הזנב. גם הצלקות שלהן כאבו. תמיד הייתה מין צריבה חלשה בצלקות ומעט כאב במקום שבו הייתה טבעת. בעצם לא תמיד אלא מאז שהן נכנסו לעולם הזה. אבל עכשיו זה כאב באמת." בעניין ההפיכה לדיג'ימון של שתיכן והדיג'יגדילה שלך, הגיעה הזמן" הוא כבר לא המשתמש בשמות שלהן , רק בהתחלה הוא עשה זאת אבל הוא פנה אליהן עכשיו בתור אתן או משהו כזה. היא ממש הרגישה בחילה בכל פעם שהוא אמר את השם שלה. היא זכרה כשהוא העביר אותן אל העולם שלו, והיא זרקה את האבן ההיא. היא ממש הרגישה צורך עז להקיא כשהוא אמר את השם שלה. עכשיו הוא לא עשה את זה יותר, תודה לאל. קארי הבינה פתאום מה הוא אמר כרגע והביטה בו. הוא שוב לבש הבעת פנים של "בלע בניגוד לרצונו סל של אבנים חמוצות, חמש מגבות רקובות ואת הגרביים משעור הספורט של טאי שלא הוחלפו שבועיים" הגרביים היו תוספת שלה, למרות שהיא לא חשבה שטאי באמת עושה את זה אבל בשביל הפוזה. אפיקצ'ו וגאטומון צחקו במחשבה. "אתן צריכות לשים את עצמכן על סף הפיכה לדיג'ימון או דיג'יגדילה *קללה* "אמר מיוטיסמון וקילל שוב. שלושתן תלו בו מבט של 'דבר ברור יותר'. הוא קילל ואמר "ניראה שאאלץ להסביר. אתן צריכות לתת לעצמכן לזרום עם עקרונות היסוד שלכן(קללה) ואז לזרום אם היסוד עצמו(קללה) , אבל לא ממש לזרום אלא יותר להיסחף(כמה קללות). בשביל פעולה מורכבת כזו צריך גם להזרים את היסוד דרכך וגם לזרום איתו, ואז תוכלו להפוך לדיג'ימון\לדיג'יגדול (רצף קללות) . הבנתן?" קארי הבינה , מי שמבין את המושגים יבין את זה. היא ניסתה. היא נתנה לעצמה להיסחף עם האור , והרגישה את החמימות שלו ממלאת אותה , כל הפחדים,השינאות, והרוגז יוצאים ממנה ומתחלפים במין תיקווה ואור. אבל היא לא ידעה תיקווה למה.והיא ניסתה. היא ידעה שהיא על סף הפיכה לדיג'ימון. היא הרגישה את התחושה הזו פעם, לפני זמן רב. עם הדיג'ימונים הירוקים החמודים האלו שהקריבו את עצמם לאחר מיכן. המחשבה מילאה אותה עצב. היא לא יכלה להמשיך. החדר היה מואר פחות פתאום. היא הביטה אל גאטומון ואפיקצ'ו וראתה מין זוהר נמוג בהן, היא הבינה שזה מה שקרה לה."אבל לא ניתן לבצע את זה בלי מטרה מסוימת, אתן אמורות לדעת את זה" אמר מיוטיסמון ובאופן בילתי רגיל לא הוסיף קללה. זה התחיל להמאס על קארי לגמרי למרות שהיא ידעה שהוא צודק. דיג'ימון לא דיג'יגדל בלי סיבה. "צאו" אמר מיוטיסמון וסיים בזה את השיעור למרות שקארי הרגישה מסיבה מסוימת שזה לא הסוף.הן יצאו בשתיקה מהחדר ופנו במסדרון הקרוב. אבל פתאום הקרקע נשמטה מתחת לרגליה והיא נפלה למטה היא ראתה את גאטומון ואפיקצ'ו מנסות לתפוס אותה אבל הן לא הספיקו ואז ניסגר הפתח והיא המשיכה ליפול וליפול בתוך החשכה. מסיבה כלשהי היא לא הרגישה את גאטומון ואפיקצ'ו בתוך ראשה … סוף פרק י' ויש גם את המיסמך המלא
