אני רק שאלה19
New member
לא ברור לי.
היי, אני חיילת, בת 19, בריאה נפשית ופיזית, אדם מאוד אופטימי שמחייך קרוב ל1,836 חיוכים ביום (באמת, ספרתי!
), עוזרת המון לאנשים (בעיקר במסגרת התפקיד שלי בצבא), איכפתית, שואפת ליצור טוב בעולם, יש לי חברות וידידים טובים, יש לי משפחה מלוכדת ואוהבת, התפקיד שלי בצבא מאוד משמעותי ומספק. כשאני יוצאת עם חברות וידידים שלי אני מאוד בולטת, צוחקת בלי סוף, משתתפת בשיחות, מצחיקה את כולם, אפשר לומר אפילו "מנהיגת דעה" ומאלו שמחליטים לאן יוצאים, מתי, איך מגיעים וכו'. אבל לאחרונה קורה לי כבר כמה פעמים שיש לי מעברים חדים בין מצבי רוח. נניח: בתחילת הערב מאוד חייכנית, בולטת, שומעים אותי הרבה, נהנית ממש, באמת, ואחרי שעתיים של אנרגטיות וכייף - פתאום, מבלי שקרה שום דבר שאפשר יהיה להצביע עליו - משתתקת, בוהה באוויר, לא מצליחה להשתלב בשיחה, יושבת ופשוט שותקת. אנשים שמים לב לשינוי הזה, ואני מרגישה את השינוי במצב הרוח שלהם בעקבותיי, הם שואלים מה קרה וכו', ואני ממש ממש רוצה לצאת מזה ולחזור להיות כמו קודם - לדבר, לצחוק וכו' - ובאמת יוצאת מגדרי כדי לחזור לעצמי, אבל זה לא קורה. אני אחת כזו שאם שואלים אותי משהו, אני תמיד אשיב בחיוך. לא יודעת למה. אז כשהייתי עצובה ושמו לב ושאלו "מה קרה?", וחייכתי ואמרתי "שום דבר", אבל החיוך הזה לא הרגיש לי כמו החיוכים של שעתיים-לפני-כן. למה זה קורה לי? מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם זה? כי באמת שלא כייף לי "לייבש" את האנשים שאני אוהבת ושאוהבים אותי ולהיכנס לאחד ממצבי הרוח הלא-צפויים-בעליל האלו. תודה!
היי, אני חיילת, בת 19, בריאה נפשית ופיזית, אדם מאוד אופטימי שמחייך קרוב ל1,836 חיוכים ביום (באמת, ספרתי!