לא אוהבת את חברים שלו
אני צריכה התייעצות ועזרה קלה
אז ככה,אני לאה בת 34,כרגע אני עם בן זוגי בן ה31 כחמישה חודשים
אפשר להגיד שאנחנו דיי הפכים:אני בחורה מאוד שקטה,אוהבת לקרוא ספרים,כרגע לומדת לתואר שני בפסיכולוגיה
הוא יותר בן אדם של יציאות לברים,יותר בן אדם של מסיבות וחובב מושבע של ספורט
מה שקישר בינינו הוא תחביב הריצה,שנינו אוהבים לרוץ ולהתאמן,הכרנו במכון כושר,התאמנו ביחד , גם עשינו ריצות ביחד ונקשרנו אחד לשני בזכות זה,לבסוף גם הגיעה הנשיקה המיוחלת והפיכה לזוג.אני באמת מתה עליו ואוהבת אותו ,כשהוא איתי אני מרגישה שהוא הבן אדם הכי מושלם בעולם והוא האהבה הכי גדולה שהייתה לי ללא ספק בכלל
הבעיה מתחילה כשהוא מכיר לי את חברים שלו.הוא מאוד קשור אליהם ונוהג להיפגש איתם מדי שבוע,והוא מתעקש שאני אהיה איתם ואתחבר איתם
הם קבוצה של ארבעה חברים כבר המון שנים,גם הבנות זוג שלהם מסתובבות איתם.
יצאתי איתם ביחד לבר,נפגשנו כולנו בבית של אחד החברים ובאמת הם לא הטיפוס שלי.חברים שלו אוהבים לעשות רעש,מדברים הרבה על מכוניות ושטויות כאלה,מקללים,אוהבים לשתות ולהשתכר,ובכללי עושים המון שטויות,זה ממש לא האופי שלי.אין לי כל כך על מה לדבר איתם,אני לא רוצה "לזרום" איתם בשטויות שלהם וגם שבן הזוגי שלי איתם הוא קצת משתנה וחושף לפעמים דברים גם שאני לא מצפה שהוא יעשה.
יש משפט שאומר "אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה" אבל במקרה הזה זה לא נכון,בן הזוגי שלי ממש לא כמוהם וכשהוא איתם הם רק מדרדרים אותו.דיברתי איתו על זה והוא היה עצוב לשמוע על כך אבל הוא עומד בדעתו שהם סבבה לגמרי ושאני אנסה להתחבר איתם
אבל זה פשוט לא זה.כמו שאמרתי הייתי איתם ביחד בבר,ישבנו בדירה,אפילו הוא התעקש שנצא למלון ביחד,נתתי לזה את ההזדמנויות אבל באמת לא נוח לי איתם ואני לא רוצה להיפגש איתם יותר.
הם כמו סוג של קומונהכזה,רואים שהם חברים טובים וגם כל הבנות שם מתנהגות כמו "ג'וחות"(מילה חדשה שלמדתי) והם לא הטיפוס שלי
אין לי בעיה עם זה שאלו חברים שלו,ואמרתי לו כבר שאם הוא רוצה שיפגש איתם מדי פעם לבד,אני מפרגנת אבל הוא ממש מתעקש שאני אמשיך לתת לזה צ'אנס
יש גם עוד דבר שהוא עושה שקצת מעצבן אותי, הוא רוצה להשוויץ בי מול החברים שלו
אני אגיד בכנות שבנות הזוג שלו נראות יפות,מתלבשות יפה גם עם חולצות בטן ומחשופים כאלו,אני יותר טיפוס של חולצה וג'ינס או שמלות ביום יום
הוא קנה לי כמה סוגים של חולצות קצרות בלי שרוול וחולצות בטן,ואמר לי לנסות ללכת עם זה ליציאה שלנו עם חברים שלו,עכשיו אני אף פעם לא הולכת עם חולצות בטן בגלל איזו בליטה קטנה שיש לי בפופיק ואני חושבת שזה מכוער,למרות שהוא חושב שזה יפה,וכשהלכתי עם זה לחברים שלו ממש לא הרגשתי נוח ככה והרגשתי זולה ובכללי אני מרגישה איתם פשוט לא קשורה
אני באמת לא רוצה לבאס אותו,אני ממש אוהבת אותו אבל די נמאס לי שהוא מנסה לסחוב אותי להיות "אחת משלהם"
אני צריכה התייעצות ועזרה קלה
אז ככה,אני לאה בת 34,כרגע אני עם בן זוגי בן ה31 כחמישה חודשים
אפשר להגיד שאנחנו דיי הפכים:אני בחורה מאוד שקטה,אוהבת לקרוא ספרים,כרגע לומדת לתואר שני בפסיכולוגיה
הוא יותר בן אדם של יציאות לברים,יותר בן אדם של מסיבות וחובב מושבע של ספורט
מה שקישר בינינו הוא תחביב הריצה,שנינו אוהבים לרוץ ולהתאמן,הכרנו במכון כושר,התאמנו ביחד , גם עשינו ריצות ביחד ונקשרנו אחד לשני בזכות זה,לבסוף גם הגיעה הנשיקה המיוחלת והפיכה לזוג.אני באמת מתה עליו ואוהבת אותו ,כשהוא איתי אני מרגישה שהוא הבן אדם הכי מושלם בעולם והוא האהבה הכי גדולה שהייתה לי ללא ספק בכלל
הבעיה מתחילה כשהוא מכיר לי את חברים שלו.הוא מאוד קשור אליהם ונוהג להיפגש איתם מדי שבוע,והוא מתעקש שאני אהיה איתם ואתחבר איתם
הם קבוצה של ארבעה חברים כבר המון שנים,גם הבנות זוג שלהם מסתובבות איתם.
יצאתי איתם ביחד לבר,נפגשנו כולנו בבית של אחד החברים ובאמת הם לא הטיפוס שלי.חברים שלו אוהבים לעשות רעש,מדברים הרבה על מכוניות ושטויות כאלה,מקללים,אוהבים לשתות ולהשתכר,ובכללי עושים המון שטויות,זה ממש לא האופי שלי.אין לי כל כך על מה לדבר איתם,אני לא רוצה "לזרום" איתם בשטויות שלהם וגם שבן הזוגי שלי איתם הוא קצת משתנה וחושף לפעמים דברים גם שאני לא מצפה שהוא יעשה.
יש משפט שאומר "אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה" אבל במקרה הזה זה לא נכון,בן הזוגי שלי ממש לא כמוהם וכשהוא איתם הם רק מדרדרים אותו.דיברתי איתו על זה והוא היה עצוב לשמוע על כך אבל הוא עומד בדעתו שהם סבבה לגמרי ושאני אנסה להתחבר איתם
אבל זה פשוט לא זה.כמו שאמרתי הייתי איתם ביחד בבר,ישבנו בדירה,אפילו הוא התעקש שנצא למלון ביחד,נתתי לזה את ההזדמנויות אבל באמת לא נוח לי איתם ואני לא רוצה להיפגש איתם יותר.
הם כמו סוג של קומונהכזה,רואים שהם חברים טובים וגם כל הבנות שם מתנהגות כמו "ג'וחות"(מילה חדשה שלמדתי) והם לא הטיפוס שלי
אין לי בעיה עם זה שאלו חברים שלו,ואמרתי לו כבר שאם הוא רוצה שיפגש איתם מדי פעם לבד,אני מפרגנת אבל הוא ממש מתעקש שאני אמשיך לתת לזה צ'אנס
יש גם עוד דבר שהוא עושה שקצת מעצבן אותי, הוא רוצה להשוויץ בי מול החברים שלו
אני אגיד בכנות שבנות הזוג שלו נראות יפות,מתלבשות יפה גם עם חולצות בטן ומחשופים כאלו,אני יותר טיפוס של חולצה וג'ינס או שמלות ביום יום
הוא קנה לי כמה סוגים של חולצות קצרות בלי שרוול וחולצות בטן,ואמר לי לנסות ללכת עם זה ליציאה שלנו עם חברים שלו,עכשיו אני אף פעם לא הולכת עם חולצות בטן בגלל איזו בליטה קטנה שיש לי בפופיק ואני חושבת שזה מכוער,למרות שהוא חושב שזה יפה,וכשהלכתי עם זה לחברים שלו ממש לא הרגשתי נוח ככה והרגשתי זולה ובכללי אני מרגישה איתם פשוט לא קשורה
אני באמת לא רוצה לבאס אותו,אני ממש אוהבת אותו אבל די נמאס לי שהוא מנסה לסחוב אותי להיות "אחת משלהם"
