הלמדן מוולוזין
New member
לאן צריך לפנות
כדי לקבל אבחון לבעיות קשב וריכוז למבוגרים?
תודה רבה
כדי לקבל אבחון לבעיות קשב וריכוז למבוגרים?
תודה רבה
לאן צריך לפנות
- פותח הנושא הלמדן מוולוזין
- פורסם בתאריך
כל המידע;
יש לפנות לרופא משפחה ולקבל הפניה לנוירולוג לצורך איבחון.
אם תרצה מעט על הפרעות קשב:
א. הפרעת קשב נחשבה כהפרעת התנהגות של ילדים
במשך כמה עשורים התסמונת, הידועה כיום בשם הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות או בלעדיה (להלן "הפרעת קשב"), נחשבה כהפרעת התנהגות של ילדים אשר התבטאה באי-שקט כרוני, באימפולסיביות מוגזמת, ובהעדר יכולת להישאר במנוחה ונודעה כהפרעה היפרקינטית (בראון, 2005). בעיה זו הייתה שכיחה בילדות ושכיחה יותר בקרב בנים מאשר בקרב בנות (בידרמן, 1999). המונח "הפרעת קשב" מצוי במהדורה העשירית של הסיווג והאבחון הבינלאומי למחלות של ארגון הבריאות הבינלאומי (ICD-10) משנת 1993 תחת הסיווג הפרעות היפרקנטיות (F90.-).
בשנות השבעים המאוחרות, ילדים שתויגו כהיפראקטיביים (עם פעילות יתר לא מאורגנת ולא מווסתת) הוכרו גם כסובלים מקשיים כרוניים, שהלכו והחריפו, להקשיב למוריהם ולהתמיד ולהתרכז במשימה שנתנה להם. באותה עת נמצאו גם ילדים הסובלים מאותה הפרעת קשב, אבל הם לא היו היפראקטיביים.
ממצאי המחקרים הללו הובילו לכינויה של התסמונת בשם "הפרעת קשב לקוי", והמונח שולב (attention deficit disorder) במהדורה השלישית של המדריך האבחוני והסטטיסטי למחלות נפש (DSM-III) של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאים (1980). במהדורה הרביעית (DSM-IV, 1994) מינוח זה שונה להפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות (Attention Deficit/Hyperactivity Disorder ובקיצור ADHD) ותחת סיווג זה הוכנסו 3 תת-סוגים. תת-סוג רביעי (314.09) שולב במהדורה המעודכנת (DSM-IV-TR) בשנת 2000 והוא עוסק בקריטריונים המתאמים יותר למבוגרים.
למרות שהפרעת קשב מתבטאת במרבית המקרים במהלך הילדות, הקשיים הקשורים אליה עלולים להופיע רק בגיל ההתבגרות או אפילו הבגרות, כאשר הפרט נדרש להתמודד עם אתגרים קשים יותר ובצורך מוגבר בשליטה עצמית (כמובן גם בקרה). נזקים הנובעים מהפרעת קשב עלולים שלא להתגלות עד לשלב בו נדרשת שליטה עצמית בבית הספר או במקומות אחרים. מבוגרים עם הפרעת קשב בלתי מזוהה מייחסים פעמים רבות, באופן מוטעה, את הקשיים שלהם לתכונות אופי כמו עצלנות או חוסר מוטיבציה (בראון, 2005).
לעיתים קרובות, הפרעת קשב במבוגרים אינו מזוהה אצל מתבגרים ומבוגרים מכיוון שכאשר ילדים היפראקטיביים מתבגרים, הם בדרך כלל הופכים להיות פחות היפראקטיביים ובעיותיהם (במיוחד הקשורים לקשב וריכוז) לא כל כך גלויות לעין. יתר על כן, בני אדם עם הפרעת קשב, בהגיעם לגיל ההתבגרות ולבגרות, יתכן והם אכן לא יבטאו את מלוא התסמינים של הפרעת קשב, אבל עדיין יסבלו מנזקים ניכרים ופגיעה באכות חייהם (כמו הערכה עצמית נמוכה, בעיות ביחסים הבין זוגיים וחוסר יציבות בעבודה) (בידרמן 2000, 2004).
לאחרונה, מצאו החוקרים כי תסמינים של הפרעת קשב חופפים באופן ניכר למונח הנוירו-פסיכולוגי של ליקויים בקבוצת התפקודים והיכולות המנטליים הגבוהה ביותר של המוח. קבוצה זו אחראית על הניהול הקוגניטיבי של המוח והיא מעורבת בתכנון, בארגון, באתחול של פעילויות המכוונות למטרה מסוימת, בהוצאה לפועל, בשמירה על רצף הפעולות להשגת המטרה ביעילות, בשליטה ווויסות (למשל דיכוי פעולה, התמקדות) כמו גם פתרון בעיות בתגובה למשוב מהסביבה (להלן התפקודים הניהוליים, Executive functions). התפקודים הניהוליים שולטים בתפקודים קוגניטיביים אחרים של המוח ומערכות אחרות בגוף ומספקים דרכים לשליטה וויסות עצמי (ווז, 2005). וויסות עצמי הוא בעיקרו יכולת לשנות את התגובות בהתאם לדרישות הסביבה. יכולת להיענות להוראה או לבקשה, ליזום התנהגות או לחדול ממנה בהתאם לנסיבות, להתאים את העצמה, התדירות ומשך הזמן של פעולות מילוליות ומוטוריות בסביבות חברתיות וחינוכיות, לדחות סיפוקים, לנקוט התנהגות חברתית נאותה ומקובלת בהיעדר פיקוח חיצוני, לווסת את עוצמת התגובה הרגשית זמנה ומקומה, שימוש מושכל בשכל והשגת מטרות ארוכות טווח. הקשב, כפי שנווכח בפרק הבא, הוא היבט מרכזי של הוויסות העצמי, והוא הבסיס לשליטה מעכבת, לאסטרטגיות של פתרון בעיות ולניטור עצמי.
מקום התפקודים הניהוליים בעיקר אונות פרונטליות, וגם אונה טמפורלית, גנגליוני הבסיס (basal ganglia) וצרבלום. פגיעה במקומות אלו עלולה לגרום להפרעת ארגון (שליטה ובקרה).
ב. שישה אשכולות של תסמינים
קיימים שישה אשכולות של תסמינים והם בדרך כלל מופיעים יחד אצל אנשים עם הפרעת קשב ועל פי רוב הם מגיבים יחד לטיפול. כל אשכול מורכב ממספר ליקויים באחד ההיבטים החשובים של התפקודים הניהוליים של המוח, והוא מיוצג בהמשך על ידי מילת מפתח אחת: הפעלה, מיקוד, מאמץ, רגש, זיכרון ופעולה. אומנם כל אשכול מורכב מתפקוד קוגנטיבי עיקרי אחד, אבל הוא מורכב גם מתפקודים קוגניטיביים הקרובים לו, התלויים זה בזה ופועלים זה על זה ללא הרף.
אשכול 1 - הפעלה (activation)
אשכול 1 כולל ליקויים בארגון המשימות, החומרים, האמצעים והזמן, כמו כן, קביעת בסדר עדיפויות (תיעדוף), ובסופו של דבר קושי רב להתחיל (activating) בביצוע המשימה. מבוגרים עם בעיית קשב וריכוז ללא היפראקטיביות מתארים קושי ומצוקה כרוניים בגלל דחייה מוגזמת של משימות המוטלות עליהם. לעיתים קרובות הם ידחו את תחילת ביצוע המשימה, אפילו משימה שהם מזהים כחשובה להם ביותר, עד לרגע האחרון. זה כאילו שהם אינם מסוגלים להניע את עצמם להתחיל עד לנקודה שבה שהמשימה שנתפסת בעיניהם כמצב חירום.
אשכול 2 - מיקוד (focusing)
אשכול 2 כולל ליקויים בארבעת תפקודי הקשב הבאים (Shalev):
קשב (בררני) סלקטיבי (Selective attention) - היכולת למקד קשב במידע חזותי או שמיעתי תוך התעלמות מגירויים מסיחים. יכולת לקויה להתמקד במטלה ולהתעלם ממידע בלתי רלוונטי מביא בראש ובראשונה לירידה ביעילות התגובה למטלה, והרבה יותר חמור, התייחסות למטרות משניות או טפלות או למידע לא רלוונטי, המפריעה להשגת המטרה או ביצוע המטלה. מיותר לציין, שיכולת לקויה זו פוגעת בביצוע מתמשך של מטלות תובעניות, בקבלת החלטות ובעיכוב נטייה לתגובה אוטומטית.
קשב מתמשך (Sustained attention) - היכולת להיות דרוך לגירויים חלשים או לא קבועים ולשמור על קשב מתמשך ברמה קבועה בעת ביצוע משימה מבלי להידרש לבצע פעילות. במצב שבו לא נדרשת פעילות או תגובה (והגירויים חלשים ויש צורך כאמור בדריכות) קיימת נטייה טבעית להתנתקויות.
הכוונת (הפניית) הקשב (Orienting of attention) - היכולת להפנות את הקשב לגירוי במיקום מסוים בשדה החזותי או להתנתק ממנו ולהעביר אותו למיקום חדש. ובהכללה, הכוונת הקשב הוא היכולת להסיט את המיקוד לצורך ביצוע משימות אחרות בהתאם לרצון ולפי שיקול דעת.
ניהול הקשב (Executiv attention) - היכולת לנהל את שלושת התפקודים הקודמים ולפקח עליהם. ניהול הקשב הוא היכולת לארגן, לקבל החלטה אסטרטגית בהתאם לנסיבות, לתכנן ולבצע פעולות מורכבות, תוך כדי קבלת החלטה על מעבר בין מצבי מיקוד, חלוקה ופיזור קשב, ושינוי כמות המשאבים המוקצים לפעילויות שונות בהתאם לתנאי המצב.
בני אדם עם הפרעת קשב מתקשים במיוחד בקשב הסלקטיבי דהיינו הם יתקשו מאוד במיקוד הקשב שלהם במשימות או בגירוי מסוים אשר דורשים את תשומת לבם. הם מוסחים לא רק מדברים שקורים מסביבם אלא גם ממחשבות שרצות בראשם. בנוסף, לרבים יש קשיים להתמקד בקריאה (הכוונת הקשב), המילים כשלעצמן מובנות אבל לעיתים קרובות יש לקרוא אותן שוב ושוב כדי שהמשמעות שלהן תובן ותיזכר.
אשכול 3 - מאמץ (effort)
אשכול 3 הוא ויסות הדריכות והערנות, התמדה במאמץ לאורך זמן ושמירה על קצב ביצוע. בני אדם עם הפרעת קשב אינם יכולים לשבת במנוחה ולהיות בשקט; הם מתקשים להישאר דרוכים, אלא אם כן הם עסוקים בפעילות אשר מאפשרת להם להיות בתנועה או לשמוע את קולם. רבים מהם מדווחים שהם יכולים לבצע היטב משימות קצרות בזמן, אבל חווים קושי הרבה יותר גדול כאשר נדרש מאמץ מתמשך לפרקי זמן ארוכים יותר. הם מתקשים להשלים משימות בזמן, במיוחד כאשר הם נדרשים לכתוב כתיבה המספקת מידע, הסבר ופרשנות (כמו למשל מאמר מדעי). רבים גם חווים קושי כרוני בוויסות מחזור השינה והעירות.
לעיתים קרובות הם נשארים ערים עד מאוחר בגלל שהם לא יכולים להשתיק את מחשבותיהם המתרוצצות במוחם, וכשהם נרדמים הם ישנים בדרך כלל כמו מתים ויש להם בעיה קשה להתעורר בבוקר.
אשכול 4 - רגש (emotion)
אשכול 4 הוא התמודדות עם תסכול, וויסות רגשותיהם לפי התנאים המשתנים של הסביבה. בני אדם עם הפרעת קשב מתקשים לשלוט ולנתב את רגשותיהם: עצבנות וכעס, עצב, דאגה או חרדה. למרות שהתסמינים הקשורים להתמודדות עם תסכול וויסות רגשות אינם חלק מהקריטריונים שב- DSM-IV, רבים מהסובלים מהפרעת קשב מתארים קושי רב וכרוני בהתמודדות עם תסכול, כעס, דאגה, אכזבה, תשוקה, ורגשות אחרים. הם מדברים כאילו רגשות אלו, כאשר הם נחווים, משתלטים על מחשבותיהם כמו שווירוס תוקף מחשב, ואינם מאפשרים להם בשום אופן להם למקד את תשומת לבם למשהו אחר. הם מוצאים שקשה להם מאוד לשים את הרגש בפרספקטיבה המתאימה, לדחוף אותו הצידה לרקע, ולהמשיך עם מה שהם צריכים לעשות.
אשכול 5 - זיכרון (memory)
אשכול 5 הוא הכוונה לקשיים כרונים בניצול זיכרון העבודה (המונח החדש ל
יש לפנות לרופא משפחה ולקבל הפניה לנוירולוג לצורך איבחון.
אם תרצה מעט על הפרעות קשב:
א. הפרעת קשב נחשבה כהפרעת התנהגות של ילדים
במשך כמה עשורים התסמונת, הידועה כיום בשם הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות או בלעדיה (להלן "הפרעת קשב"), נחשבה כהפרעת התנהגות של ילדים אשר התבטאה באי-שקט כרוני, באימפולסיביות מוגזמת, ובהעדר יכולת להישאר במנוחה ונודעה כהפרעה היפרקינטית (בראון, 2005). בעיה זו הייתה שכיחה בילדות ושכיחה יותר בקרב בנים מאשר בקרב בנות (בידרמן, 1999). המונח "הפרעת קשב" מצוי במהדורה העשירית של הסיווג והאבחון הבינלאומי למחלות של ארגון הבריאות הבינלאומי (ICD-10) משנת 1993 תחת הסיווג הפרעות היפרקנטיות (F90.-).
בשנות השבעים המאוחרות, ילדים שתויגו כהיפראקטיביים (עם פעילות יתר לא מאורגנת ולא מווסתת) הוכרו גם כסובלים מקשיים כרוניים, שהלכו והחריפו, להקשיב למוריהם ולהתמיד ולהתרכז במשימה שנתנה להם. באותה עת נמצאו גם ילדים הסובלים מאותה הפרעת קשב, אבל הם לא היו היפראקטיביים.
ממצאי המחקרים הללו הובילו לכינויה של התסמונת בשם "הפרעת קשב לקוי", והמונח שולב (attention deficit disorder) במהדורה השלישית של המדריך האבחוני והסטטיסטי למחלות נפש (DSM-III) של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאים (1980). במהדורה הרביעית (DSM-IV, 1994) מינוח זה שונה להפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות (Attention Deficit/Hyperactivity Disorder ובקיצור ADHD) ותחת סיווג זה הוכנסו 3 תת-סוגים. תת-סוג רביעי (314.09) שולב במהדורה המעודכנת (DSM-IV-TR) בשנת 2000 והוא עוסק בקריטריונים המתאמים יותר למבוגרים.
למרות שהפרעת קשב מתבטאת במרבית המקרים במהלך הילדות, הקשיים הקשורים אליה עלולים להופיע רק בגיל ההתבגרות או אפילו הבגרות, כאשר הפרט נדרש להתמודד עם אתגרים קשים יותר ובצורך מוגבר בשליטה עצמית (כמובן גם בקרה). נזקים הנובעים מהפרעת קשב עלולים שלא להתגלות עד לשלב בו נדרשת שליטה עצמית בבית הספר או במקומות אחרים. מבוגרים עם הפרעת קשב בלתי מזוהה מייחסים פעמים רבות, באופן מוטעה, את הקשיים שלהם לתכונות אופי כמו עצלנות או חוסר מוטיבציה (בראון, 2005).
לעיתים קרובות, הפרעת קשב במבוגרים אינו מזוהה אצל מתבגרים ומבוגרים מכיוון שכאשר ילדים היפראקטיביים מתבגרים, הם בדרך כלל הופכים להיות פחות היפראקטיביים ובעיותיהם (במיוחד הקשורים לקשב וריכוז) לא כל כך גלויות לעין. יתר על כן, בני אדם עם הפרעת קשב, בהגיעם לגיל ההתבגרות ולבגרות, יתכן והם אכן לא יבטאו את מלוא התסמינים של הפרעת קשב, אבל עדיין יסבלו מנזקים ניכרים ופגיעה באכות חייהם (כמו הערכה עצמית נמוכה, בעיות ביחסים הבין זוגיים וחוסר יציבות בעבודה) (בידרמן 2000, 2004).
לאחרונה, מצאו החוקרים כי תסמינים של הפרעת קשב חופפים באופן ניכר למונח הנוירו-פסיכולוגי של ליקויים בקבוצת התפקודים והיכולות המנטליים הגבוהה ביותר של המוח. קבוצה זו אחראית על הניהול הקוגניטיבי של המוח והיא מעורבת בתכנון, בארגון, באתחול של פעילויות המכוונות למטרה מסוימת, בהוצאה לפועל, בשמירה על רצף הפעולות להשגת המטרה ביעילות, בשליטה ווויסות (למשל דיכוי פעולה, התמקדות) כמו גם פתרון בעיות בתגובה למשוב מהסביבה (להלן התפקודים הניהוליים, Executive functions). התפקודים הניהוליים שולטים בתפקודים קוגניטיביים אחרים של המוח ומערכות אחרות בגוף ומספקים דרכים לשליטה וויסות עצמי (ווז, 2005). וויסות עצמי הוא בעיקרו יכולת לשנות את התגובות בהתאם לדרישות הסביבה. יכולת להיענות להוראה או לבקשה, ליזום התנהגות או לחדול ממנה בהתאם לנסיבות, להתאים את העצמה, התדירות ומשך הזמן של פעולות מילוליות ומוטוריות בסביבות חברתיות וחינוכיות, לדחות סיפוקים, לנקוט התנהגות חברתית נאותה ומקובלת בהיעדר פיקוח חיצוני, לווסת את עוצמת התגובה הרגשית זמנה ומקומה, שימוש מושכל בשכל והשגת מטרות ארוכות טווח. הקשב, כפי שנווכח בפרק הבא, הוא היבט מרכזי של הוויסות העצמי, והוא הבסיס לשליטה מעכבת, לאסטרטגיות של פתרון בעיות ולניטור עצמי.
מקום התפקודים הניהוליים בעיקר אונות פרונטליות, וגם אונה טמפורלית, גנגליוני הבסיס (basal ganglia) וצרבלום. פגיעה במקומות אלו עלולה לגרום להפרעת ארגון (שליטה ובקרה).
ב. שישה אשכולות של תסמינים
קיימים שישה אשכולות של תסמינים והם בדרך כלל מופיעים יחד אצל אנשים עם הפרעת קשב ועל פי רוב הם מגיבים יחד לטיפול. כל אשכול מורכב ממספר ליקויים באחד ההיבטים החשובים של התפקודים הניהוליים של המוח, והוא מיוצג בהמשך על ידי מילת מפתח אחת: הפעלה, מיקוד, מאמץ, רגש, זיכרון ופעולה. אומנם כל אשכול מורכב מתפקוד קוגנטיבי עיקרי אחד, אבל הוא מורכב גם מתפקודים קוגניטיביים הקרובים לו, התלויים זה בזה ופועלים זה על זה ללא הרף.
אשכול 1 - הפעלה (activation)
אשכול 1 כולל ליקויים בארגון המשימות, החומרים, האמצעים והזמן, כמו כן, קביעת בסדר עדיפויות (תיעדוף), ובסופו של דבר קושי רב להתחיל (activating) בביצוע המשימה. מבוגרים עם בעיית קשב וריכוז ללא היפראקטיביות מתארים קושי ומצוקה כרוניים בגלל דחייה מוגזמת של משימות המוטלות עליהם. לעיתים קרובות הם ידחו את תחילת ביצוע המשימה, אפילו משימה שהם מזהים כחשובה להם ביותר, עד לרגע האחרון. זה כאילו שהם אינם מסוגלים להניע את עצמם להתחיל עד לנקודה שבה שהמשימה שנתפסת בעיניהם כמצב חירום.
אשכול 2 - מיקוד (focusing)
אשכול 2 כולל ליקויים בארבעת תפקודי הקשב הבאים (Shalev):
קשב (בררני) סלקטיבי (Selective attention) - היכולת למקד קשב במידע חזותי או שמיעתי תוך התעלמות מגירויים מסיחים. יכולת לקויה להתמקד במטלה ולהתעלם ממידע בלתי רלוונטי מביא בראש ובראשונה לירידה ביעילות התגובה למטלה, והרבה יותר חמור, התייחסות למטרות משניות או טפלות או למידע לא רלוונטי, המפריעה להשגת המטרה או ביצוע המטלה. מיותר לציין, שיכולת לקויה זו פוגעת בביצוע מתמשך של מטלות תובעניות, בקבלת החלטות ובעיכוב נטייה לתגובה אוטומטית.
קשב מתמשך (Sustained attention) - היכולת להיות דרוך לגירויים חלשים או לא קבועים ולשמור על קשב מתמשך ברמה קבועה בעת ביצוע משימה מבלי להידרש לבצע פעילות. במצב שבו לא נדרשת פעילות או תגובה (והגירויים חלשים ויש צורך כאמור בדריכות) קיימת נטייה טבעית להתנתקויות.
הכוונת (הפניית) הקשב (Orienting of attention) - היכולת להפנות את הקשב לגירוי במיקום מסוים בשדה החזותי או להתנתק ממנו ולהעביר אותו למיקום חדש. ובהכללה, הכוונת הקשב הוא היכולת להסיט את המיקוד לצורך ביצוע משימות אחרות בהתאם לרצון ולפי שיקול דעת.
ניהול הקשב (Executiv attention) - היכולת לנהל את שלושת התפקודים הקודמים ולפקח עליהם. ניהול הקשב הוא היכולת לארגן, לקבל החלטה אסטרטגית בהתאם לנסיבות, לתכנן ולבצע פעולות מורכבות, תוך כדי קבלת החלטה על מעבר בין מצבי מיקוד, חלוקה ופיזור קשב, ושינוי כמות המשאבים המוקצים לפעילויות שונות בהתאם לתנאי המצב.
בני אדם עם הפרעת קשב מתקשים במיוחד בקשב הסלקטיבי דהיינו הם יתקשו מאוד במיקוד הקשב שלהם במשימות או בגירוי מסוים אשר דורשים את תשומת לבם. הם מוסחים לא רק מדברים שקורים מסביבם אלא גם ממחשבות שרצות בראשם. בנוסף, לרבים יש קשיים להתמקד בקריאה (הכוונת הקשב), המילים כשלעצמן מובנות אבל לעיתים קרובות יש לקרוא אותן שוב ושוב כדי שהמשמעות שלהן תובן ותיזכר.
אשכול 3 - מאמץ (effort)
אשכול 3 הוא ויסות הדריכות והערנות, התמדה במאמץ לאורך זמן ושמירה על קצב ביצוע. בני אדם עם הפרעת קשב אינם יכולים לשבת במנוחה ולהיות בשקט; הם מתקשים להישאר דרוכים, אלא אם כן הם עסוקים בפעילות אשר מאפשרת להם להיות בתנועה או לשמוע את קולם. רבים מהם מדווחים שהם יכולים לבצע היטב משימות קצרות בזמן, אבל חווים קושי הרבה יותר גדול כאשר נדרש מאמץ מתמשך לפרקי זמן ארוכים יותר. הם מתקשים להשלים משימות בזמן, במיוחד כאשר הם נדרשים לכתוב כתיבה המספקת מידע, הסבר ופרשנות (כמו למשל מאמר מדעי). רבים גם חווים קושי כרוני בוויסות מחזור השינה והעירות.
לעיתים קרובות הם נשארים ערים עד מאוחר בגלל שהם לא יכולים להשתיק את מחשבותיהם המתרוצצות במוחם, וכשהם נרדמים הם ישנים בדרך כלל כמו מתים ויש להם בעיה קשה להתעורר בבוקר.
אשכול 4 - רגש (emotion)
אשכול 4 הוא התמודדות עם תסכול, וויסות רגשותיהם לפי התנאים המשתנים של הסביבה. בני אדם עם הפרעת קשב מתקשים לשלוט ולנתב את רגשותיהם: עצבנות וכעס, עצב, דאגה או חרדה. למרות שהתסמינים הקשורים להתמודדות עם תסכול וויסות רגשות אינם חלק מהקריטריונים שב- DSM-IV, רבים מהסובלים מהפרעת קשב מתארים קושי רב וכרוני בהתמודדות עם תסכול, כעס, דאגה, אכזבה, תשוקה, ורגשות אחרים. הם מדברים כאילו רגשות אלו, כאשר הם נחווים, משתלטים על מחשבותיהם כמו שווירוס תוקף מחשב, ואינם מאפשרים להם בשום אופן להם למקד את תשומת לבם למשהו אחר. הם מוצאים שקשה להם מאוד לשים את הרגש בפרספקטיבה המתאימה, לדחוף אותו הצידה לרקע, ולהמשיך עם מה שהם צריכים לעשות.
אשכול 5 - זיכרון (memory)
אשכול 5 הוא הכוונה לקשיים כרונים בניצול זיכרון העבודה (המונח החדש ל
Womanizer99
New member
כל תרופה מזיקה איכשהו
אבל לפעמים צריך לראות את האפשרות שאולי היא תרפא משהו מסובך יותר
אבל לפעמים צריך לראות את האפשרות שאולי היא תרפא משהו מסובך יותר
Womanizer99
New member
בחיים לא, התפקיד שלו זה לספר לך על התרופות של
הקופ"ח ומשרד הבריאות.
בדיוק כמו שטכנאי סלולארי לא יפנה אותך לקנות גלקסי בחנות ממול אלא נוקיה C2 בחנותו שלו
הקופ"ח ומשרד הבריאות.
בדיוק כמו שטכנאי סלולארי לא יפנה אותך לקנות גלקסי בחנות ממול אלא נוקיה C2 בחנותו שלו
Womanizer99
New member
כאמור: כל תרופה מזיקה
כך שלרופא אין מה לעדכן אותך על כל תופעות הלוואי של כל תרופה ואיך היא עלולה להשפיע עליך.פשוט קרא בעצמך את העלון מידע ותחליט האם אתה מעוניין להשתמש בתרופה או לא.
כך שלרופא אין מה לעדכן אותך על כל תופעות הלוואי של כל תרופה ואיך היא עלולה להשפיע עליך.פשוט קרא בעצמך את העלון מידע ותחליט האם אתה מעוניין להשתמש בתרופה או לא.
Womanizer99
New member
ברור, כי גם הם עם אינטרס ענק ביד
שתקנה מהתרופות היקרות ודורשות המשכנתא שלהם.
שתקנה מהתרופות היקרות ודורשות המשכנתא שלהם.
Womanizer99
New member
רק על אלוקים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.