אבל יש פארמטר אחד ששכחת..
שבמדינות כאלה, צריך גם למצוא עבודה.
עבודה - כל התיאוריה של שכר מינימום מול עלות חיים לא שווה כלום.
כי עדיין, עלות חיים נמוכה - כשמצד ההכנסות יש 0 - זו לא הצלחה בשום קנה מידה.
אני לא רואה סיבה מיוחדת למה מעביד ירצה להעסיק מישהו בתחומים שלהן ללא נסיון מקומי או שפה. ואני לא היחידה שלא רואה את זה.
אולי כן. אולי לא. אולי יש להן נסיון מעניין או מרתק במיוחד או תחום ספציפי שהוא נדרש. לא יודעת.
אבל כדאי מאוד להתכונן לתקופה ארוכה של חיפוש עבודה.
ארוכה מאוד.
ובשביל ההכנה הזו צריך חסכונות גדולים מאוד שאפשר יהיה להשתמש בהם כדי לחיות בינתיים.
אף אחד לא אומר שאין סיכוי בכלל להשתלב.
רק שזה יכול - והרבה פעמים גם כך קורה בפועל - לקחת המון המון זמן.
צריך המון סבלנות ואורח רוח והתמדה. והרבה כסף.
אני יכולה לספר שבעלי סיפר לי רק לפני כמה ימים שמנהלת המשרד שלו (הולנד) חיפשה עבודה אחרת... והיא באה לספר לו שהיא מתכננת לעזוב את החברה ושהיא הגישה מועמדות לעבודה בחברה אחרת.
ושלמשרה הזו, בהולנד, שלא מצריכה תואר שני או פוסט דוקטורט כן? אפילו לא תואר ראשון..... הוגשו 450 מועמדויות!!!
450!!!!!
למה שמעסיק ירצה דווקא מישהו זר, לא יודעת.
אולי יש סיבה.
אבל למרבית המעסיקים להעסיק זר, ללא שפה או מנטליות או כישורים מקומיים או נסיון מקומי בתחום העבודה הזה - זו טרחה לא משתלמת.
אז עד שיימצא המעסיק הזה - או עד שאחת מבנות הזוג תשתלב מספיק כדי שהזרות לא תהיה יותר פאקטור למעסיק - ייקח הרבה זמן.
ולזה צריך הרבה (הרבה!!) כסף.
ואל תשכח דותן שאצלך היה בן זוג מקומי.
(גם אצלי).
זה עושה את המעבר לשונה לחלוטין ולגמרי בתכלית ובמהות ובהכל - מהמעבר שהן מתכננות לעשות.
