לאן נעלם ארול?
מה גרם לי לחשוב שפרדיננד הפר הוא למעשה גלגולו של ארול. למי שלא מכיר את הסיפור על פרדיננד הפר אני ממליצה בחום. אפשר במיטה לפני השינה. ממש בקצרה פרדיננד אוהב לשבת (מתחת עץ השעם), סתם ככה, בדשאים הלחים- ולשאוף לו בנחת, ריחות של פרחים כל מיני מראות, ריחות, קולות ולחשים... כל הפרים האחרים שאיתם חי היו מקפצים ורצים עד בלי די ומנגחים ראשיהם זה בזה – אי! אך לא פרדיננד הוא לא מאלה שחושבים אם ישראל חייבת לוותר על מזרח ירושלים רק בגלל נוכחותם של כמה מתושבי מזרח ירושלים במשלחת הפלסטינית הוא אהב לשבת, סתם ככה, בדשאים הלחים- ולשאוף לו, בנחת, ריחות של פרחים אצל ארול שלנו זה היה נגמר בעוד סטירה כל עוד נמשכת הגרירה (בחזרה לתלם) שאר הפרים שגדלו אתו באחו, נלחמו כל היום ובכלל לא נחו, התנגחו ראש בראש דהרו סביב- סביב, ודקרו בקנים איש את אחיו. ולמה? כי כל אחד מן הפרים רצה להראות שהוא גיבור-בגיבורים ועל כן הוא – ולא אחר- צריך להיבחר להלחם בקורידה אך לא פרדיננד הוא עדין ישב בצל עץ השעם והריח את הפרחים, פעם אחר פעם כי הוא הכי אהב לשבת סתם ככה בדשאים הלחים – ולשאוף לו בנחת ריחות של פרחים.... פרדיננד הוא אינדיבידואליסט. הוא הולך בדרכו המיוחדת, מבלי להיות מושפע מן הדרכים המקובלות בחברה ובסופו של דבר זה משתלם לו, שכן הוא ניצל ממוות. מה שלא השתלם לארול שלנו. מפני ש בחברה הקיבוצית, בחברה הארץישראלית אין מקום לאינדיבידואליסטים. בהתחלה אמו של פרדיננד עוד מודדת אותו ביחס לפרים האחרים ומנסה לישר אותו בתלם " למה אינך מקפץ כמו השאר (אל נא תשכח - אתה פר בן בקר!..)" אך, "כיון שהייתה אם מבינה היא הרשתה לו לשבת, כפי שבחר, לשבת, סתם ככה, ולהיות מאושר" "התחלנו כבר לראות בזה דבר כמעט קבוע" נשמע יותר כמו ייאוש אין פה מקום להבנה או קבלה ולא מוזכר, חס וחלילה, אפשרות שאולי ארול מאושר מדרכו כפי שבחר. ישראלים יש מיליונים שחוששים מפרדיננד שהוא כה שונה ומיוחד ולפי דעתם אחרי עשרים שנה פרדיננד יזדקק לטיפול ארוך ומתמשך עם סוללה רחבה של פסיכולוגים. כי אין מקום לאינדיבידואליסטים במזרח התיכון. מה שתגידו, תגידו. אך לא ניתן להטיל ספק בנידון כי רשום להם על המצח בגדול 100% אותנטי. את התהיות שלי אני מגדישה להורי האהובים שעד היום מודדים ומישרים אותי בתלם. כל הכבוד על ההתמדה! אתם עושים עבודה נהדרת! ורק עוד משהו אחד, קטן. מישהי פעם כתבה שארול היה חביב ואהוב על הנשים משום שנשים אוהבות, מה זה אוהבות? מתות על גברים תימהוניים. ואני אומרת לאו דווקא תימהוניים. נקבות תמיד מבקשות להזדווג עם, בעל הגנים, החזק באדר. ומי שמעיז ללכת נגד הזרם, בדרכו שלו. יש לו ביצים של שור. מזכיר קצת את ביג לבובסקי, לא?
מה גרם לי לחשוב שפרדיננד הפר הוא למעשה גלגולו של ארול. למי שלא מכיר את הסיפור על פרדיננד הפר אני ממליצה בחום. אפשר במיטה לפני השינה. ממש בקצרה פרדיננד אוהב לשבת (מתחת עץ השעם), סתם ככה, בדשאים הלחים- ולשאוף לו בנחת, ריחות של פרחים כל מיני מראות, ריחות, קולות ולחשים... כל הפרים האחרים שאיתם חי היו מקפצים ורצים עד בלי די ומנגחים ראשיהם זה בזה – אי! אך לא פרדיננד הוא לא מאלה שחושבים אם ישראל חייבת לוותר על מזרח ירושלים רק בגלל נוכחותם של כמה מתושבי מזרח ירושלים במשלחת הפלסטינית הוא אהב לשבת, סתם ככה, בדשאים הלחים- ולשאוף לו, בנחת, ריחות של פרחים אצל ארול שלנו זה היה נגמר בעוד סטירה כל עוד נמשכת הגרירה (בחזרה לתלם) שאר הפרים שגדלו אתו באחו, נלחמו כל היום ובכלל לא נחו, התנגחו ראש בראש דהרו סביב- סביב, ודקרו בקנים איש את אחיו. ולמה? כי כל אחד מן הפרים רצה להראות שהוא גיבור-בגיבורים ועל כן הוא – ולא אחר- צריך להיבחר להלחם בקורידה אך לא פרדיננד הוא עדין ישב בצל עץ השעם והריח את הפרחים, פעם אחר פעם כי הוא הכי אהב לשבת סתם ככה בדשאים הלחים – ולשאוף לו בנחת ריחות של פרחים.... פרדיננד הוא אינדיבידואליסט. הוא הולך בדרכו המיוחדת, מבלי להיות מושפע מן הדרכים המקובלות בחברה ובסופו של דבר זה משתלם לו, שכן הוא ניצל ממוות. מה שלא השתלם לארול שלנו. מפני ש בחברה הקיבוצית, בחברה הארץישראלית אין מקום לאינדיבידואליסטים. בהתחלה אמו של פרדיננד עוד מודדת אותו ביחס לפרים האחרים ומנסה לישר אותו בתלם " למה אינך מקפץ כמו השאר (אל נא תשכח - אתה פר בן בקר!..)" אך, "כיון שהייתה אם מבינה היא הרשתה לו לשבת, כפי שבחר, לשבת, סתם ככה, ולהיות מאושר" "התחלנו כבר לראות בזה דבר כמעט קבוע" נשמע יותר כמו ייאוש אין פה מקום להבנה או קבלה ולא מוזכר, חס וחלילה, אפשרות שאולי ארול מאושר מדרכו כפי שבחר. ישראלים יש מיליונים שחוששים מפרדיננד שהוא כה שונה ומיוחד ולפי דעתם אחרי עשרים שנה פרדיננד יזדקק לטיפול ארוך ומתמשך עם סוללה רחבה של פסיכולוגים. כי אין מקום לאינדיבידואליסטים במזרח התיכון. מה שתגידו, תגידו. אך לא ניתן להטיל ספק בנידון כי רשום להם על המצח בגדול 100% אותנטי. את התהיות שלי אני מגדישה להורי האהובים שעד היום מודדים ומישרים אותי בתלם. כל הכבוד על ההתמדה! אתם עושים עבודה נהדרת! ורק עוד משהו אחד, קטן. מישהי פעם כתבה שארול היה חביב ואהוב על הנשים משום שנשים אוהבות, מה זה אוהבות? מתות על גברים תימהוניים. ואני אומרת לאו דווקא תימהוניים. נקבות תמיד מבקשות להזדווג עם, בעל הגנים, החזק באדר. ומי שמעיז ללכת נגד הזרם, בדרכו שלו. יש לו ביצים של שור. מזכיר קצת את ביג לבובסקי, לא?
