לאן ממשיכים עכשיו?
גילי - אמרת שאני יכולה לכתוב כאן על הצעדים הראשונים שלי בעולם הרוחני - אז ברשותך: לפני 5 שנים בערך השתתפתי בטיפול קבוצתי במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית. במסגרת ההיא הציעו לי להנות מטיפול אלטרנטיבי שמטפלת הוליסטית מעניקה לבנות במרכז בהתנדבות. באותו זמן הייתי מוכנה לנסות הכל, אז למרות שזה נראה לי מצחיק ו"מכשפתי" - הלכתי על זה. זה היה טיפול אינטנסיבי בזמן קצר, עקב מועד נישואי שהיה קרוב מאוד (ולה היה חשוב שאני אגיע לחופה שלי "נקיה"). ואלו היו 3 החודשים המשונים, המדהימים, החשובים ביותר בחיי עד אז. הרבה דברים שקיבלתי לא הבנתי, ואני מבינה היום. אח"כ באו ,החיים" - פרנסה, הריון, לידה, שוב פרנסה. והתרחקתי. ושכחתי. ודברים שרציתי לעשות נדחו מחמת "פולניות יתר" (מה?! ללמוד שיאצו?! לכי תלמדי תואר שני!). אין לי הסבר למה, לאחרונה עלה בי צורך. צורך לשינוי. להתקדמות. להתנתקות ממה שמציק לי כ"כ בעולם היומיומי שלי. והתחלתי לקרוא. חברה נתנה לי את "היקום ההולוגרפי" שהיה לי קשה לקריאה אבל מרתק. וממנו המשכתי לספרים של בריאן וייס, שהזכירו לי והבהירו לי דברים שעברתי אז. ועכשיו אני לא יודעת מה הלאה. חלום מאוד ברור שהיה לי הבהיר לי שלחזור למטפלת מאז זה לא מתאים (כשהיא מבקרת בחלום, זה אף פעם לא סתם. מניסיון). חיפשתי מה עוד לקרוא - והרגשתי שאני לא רוצה עוד קריאה כרגע. מה שאני מאוד רוצה זה לדעת למדוט. אני אדם תזזיתי עם מיליון מחשבות מתרוצצות בכל רגע נתון. אני מרגישה צורך להשקיט קצת את הרעש הזה שבפנים, ולחשוב ולהרגיש בשקט ובבירור. אבל אני לא יודעת איך! כשהיא ניסתה ללמד אותי אז, זה פשוט לא הלך. הפסקתי אותה מהר ואמרתי שאני משתגעת. איך אני ניגשת לזה עכשיו, כשאני מרגישה מוכנה? איך לומדים? איך נזהרים? אני אשמח לכל עצה ורעיון ותובנה.
גילי - אמרת שאני יכולה לכתוב כאן על הצעדים הראשונים שלי בעולם הרוחני - אז ברשותך: לפני 5 שנים בערך השתתפתי בטיפול קבוצתי במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית. במסגרת ההיא הציעו לי להנות מטיפול אלטרנטיבי שמטפלת הוליסטית מעניקה לבנות במרכז בהתנדבות. באותו זמן הייתי מוכנה לנסות הכל, אז למרות שזה נראה לי מצחיק ו"מכשפתי" - הלכתי על זה. זה היה טיפול אינטנסיבי בזמן קצר, עקב מועד נישואי שהיה קרוב מאוד (ולה היה חשוב שאני אגיע לחופה שלי "נקיה"). ואלו היו 3 החודשים המשונים, המדהימים, החשובים ביותר בחיי עד אז. הרבה דברים שקיבלתי לא הבנתי, ואני מבינה היום. אח"כ באו ,החיים" - פרנסה, הריון, לידה, שוב פרנסה. והתרחקתי. ושכחתי. ודברים שרציתי לעשות נדחו מחמת "פולניות יתר" (מה?! ללמוד שיאצו?! לכי תלמדי תואר שני!). אין לי הסבר למה, לאחרונה עלה בי צורך. צורך לשינוי. להתקדמות. להתנתקות ממה שמציק לי כ"כ בעולם היומיומי שלי. והתחלתי לקרוא. חברה נתנה לי את "היקום ההולוגרפי" שהיה לי קשה לקריאה אבל מרתק. וממנו המשכתי לספרים של בריאן וייס, שהזכירו לי והבהירו לי דברים שעברתי אז. ועכשיו אני לא יודעת מה הלאה. חלום מאוד ברור שהיה לי הבהיר לי שלחזור למטפלת מאז זה לא מתאים (כשהיא מבקרת בחלום, זה אף פעם לא סתם. מניסיון). חיפשתי מה עוד לקרוא - והרגשתי שאני לא רוצה עוד קריאה כרגע. מה שאני מאוד רוצה זה לדעת למדוט. אני אדם תזזיתי עם מיליון מחשבות מתרוצצות בכל רגע נתון. אני מרגישה צורך להשקיט קצת את הרעש הזה שבפנים, ולחשוב ולהרגיש בשקט ובבירור. אבל אני לא יודעת איך! כשהיא ניסתה ללמד אותי אז, זה פשוט לא הלך. הפסקתי אותה מהר ואמרתי שאני משתגעת. איך אני ניגשת לזה עכשיו, כשאני מרגישה מוכנה? איך לומדים? איך נזהרים? אני אשמח לכל עצה ורעיון ותובנה.
