לאן ממשיכים מכאן?

christina100

New member
לאן ממשיכים מכאן?

היי, סיימתי לפני כשנתיים תואר 1 בפסיכולוגיה במחשבה להמשיך לתואר שני בקלינית. אבל- חלומות לחוד ומציאות לחוד. בשנה שעברה לא התקבלתי ל-4 מוסדות אליהם נרשמתי, על אף נתונים טובים (ציונים, ניסיון וכיו"ב). הייתי בתהליכי המיון, אך לא צלחתי אותם. כיום אני בדילמה גדולה: האם לנסות שוב או להרחיב את מטרותיי. חשבתי על לימודי תרפיה באמצעות בע"ח. זה משהו שעשוי לעניין אותי מאוד, אבל יש לי מספר חששות- אני חוששת מחוסר יכולת למצוא עבודה בתחום : נראה לי שיהיה לי קשה ללא אפשרות (מקום) להקים פינת חי משלי (על אף שזה לא הכרחי. אבל אחד מהדברים הכי חשובים לי הוא להיות עצמאית בשלב מוקדם יחסית) וכשיש לי קושי בשיווק עצמי (אחד החסרונות שלדעתי הביא לכשלוני בתהליכי המיון לקלינית). בנוסף, התחום מחייב עבודה בעיקר מול ילדים, בעוד שתחום העניין המרכזי שלי הוא מתבגרים ומבוגרים. אני בת 29 ומאוד לחוצה להגיע כבר להחלטה (שעון ביולוגי וכאלה. לא מוכנה להביא ילדים עד שיהיה לי כיוון תעסוקתי מוגדר). אני יודעת שבפועל אנסה לקלינית ואם לא אתקבל, אלך על התחום השני אבל איני רוצה להתפשר וללכת על ברירת המחדל. מה דעתכם? אני חוששת. נראה לי שהתשובה נמצאת בגוף השאלה (אני חמה אש על קלינית), אבל אשמח בכ"ז לשמוע את דעתכם... האם שווה להתעקש על קלינית?
 
פונים לכיוון הנכון

קריסטינה שלום, אני מאוד מבינה את ההתלבטות שלך. גם לי יש תואר במדעי ההתנהגות והייתי במקום הזה של התלבטות וגם של אכזבה מהמכשולים הרבים שיש לתואר השני. כשאני עשיתי את התהליך המחשבתי שלי לגבי מה הלאה, חשבתי "מה" אני בעצם רוצה לעשות ולא "איך". זאת אומרת: אני רוצה לסייע לאנשים לעשות תהליכי שינוי, בעזרת כלי השיחה. כשהחלטתי על זה ראיתי ובחנתי את כל האפשרויות שיש בפני. פסיכולוגיה היא רק אחת מהן. מה את רוצה לעשות מבחינה מקצועית? כתבת שאת רוצה לעבוד עם מתבגרים ובוגרים. זה טוב כי זה כבר מכוון אותך. מה היית רוצה לעשות איתם? (עזרה לאנשים עם מוגבלויות?, עם קשיים רגשיים או נפשיים? ניהול אנשים? וכד') כל זה יכוון וימקד אותך ב"מי" או "מה" את רוצה להיות ואז ה"איך" יפתח לפנייך. אם את כ"כ רוצה להיות פסיכולגית קלינית וזה נובע מכך שאת נורא רוצה לעזור לאנשים בדרך כזו, אני בטוחה שתמצאי את הדרך לעשות את זה איך שהוא. הייתי מציעה לך לבדוק לעומק את האפשרויות. מה שכתבת על תראפיה בעזרת בעלי חיים מתבסס על הנחות שלך. תבררי יותר טוב את העניינים האלה כי יכול להיות שאת פוסלת תחום שלם על בסיס הנחות בלבד. בקשר לעניין העצמאות והשיווק. גם כפסיכולוגית קלינית יקח לך הרבה זמן עד שתהיי עצמאית וגם אז עדיין תצטרכי להשתמש בשיווק עצמי בשוק הפרטי. אם תאמיני בעצמך מספיק ותעסקי בתחום שבו את מגשימה את עצמך, תוכלי לשווק את כישורייך גם בלי הגיבוי של הכותרת "פסיכולגית קלינית". אל תפחדי. אימון הוא תחום נהדר שבו את יכולה לנצל את כישורייך. הייתי מציעה לך לבדוק את התחום. בהצלחה! ניבה
 
כיוון תעסוקתי מוגדר

הי, אני מרגישה דרך המלים את התשוקה שלך להתמחות בקלינית. מה יש בתחום זה באופן ספציפי שמדבר אליך, והרי יש תחומי התמחות נוספים שבהם עובדים עם מבוגרים ולא עם ילדים? תעסוקתית, שיקומית ועוד.. בנוסף, אני מכירה כמה פסיכולוגים חינוכיים שעובדים רק עם ההורים ולא עם הילדים עצמם כך שגם תחום זה יכול לבוא בחשבון? נסי לברר עם עצמך, מה בתחום מושך אותך כמו אש בקלינית? מדוע לדעתך לא התקבלת עד כה מלבד יכולת השיווק העצמית שלך? האם יש דברים שאת מעלה על דעתך לעבוד עליהם כדי להגיע בפעם הבאה שאת ניגשת למיון, אחרת? במידה ולא תתקבלי לקלינית, מה חשוב לך שיבוא לידי ביטוי בעבודה שלך? עשי רשימה של לפחות 7 מרכיבים חשובים , לפי סדר החשיבות שלהם בעינייך. בנוגע לריפוי באמצעות בע"ח- אכן העבודה היא בעיקר עם ילדים ועם מבוגרים פגועי נפש וכו'.. יש עבודה גם דרך משרד החינוך- לבעלי צרכים מיוחדים למיניהם. אשמח להמשיך ולסייע.. אילת
 
למעלה