לאן לפנות?

el777

New member
לאן לפנות?

שלום ! כבר זמן רב שאני מתלבט לאן כדאי לי לפנות בתחום התעסוקתי ואני יודע שלאחר כל כך הרבה זמן התלבטות=תקיעות. אז הנה אתן קצת פרטים ואשמח לקרוא את תגובותיכם: אני עובד כרגע כאיש תמיכה באגף מערכות מידע בחברה גדולה. במסגרת תפקידי אני עונה על טלפונים ומשתדל לפתור בעיות מחשוב של אנשים בתוך הארגון. התנאים בעבודה מצוינים (משכורת טובה ושעות נוחות) ואין לי טענות. אבל... המוח מתייבש, אני מרגיש שאני לא מביא לידי ביטוי אפילו חלק קטן מהיכולות שלי, משעמם לי, אני שחוק ומחפש אתגרים וכל זאת מבלי לפגוע מהותית בתנאים (אולי אפילו לשפר אותם). והנה מספר שאלות מנחות: האם לחפש עבודה חדשה? האם יש דרך למצוא עניין בעבודה הנוכחית? אולי לימודים (תואר ראשון כבר למדתי)? ואם כן לאיזה כיוון? אשמח לשמוע עצות והצעות כדי ששוב אקום בבוקר בשמחה לעבודה
 
שאלה ראשונה

שלום רב האם אתה מעדיף לקבל ייעוץ והכוון על סמך אבחון או שאתה מוכן לתהליך אישי בו אתה תגיע מתוך עצמך לתשובות. האם יתכן שלפחות כמה אופציות לכיוונים נמצאות כבר אצלך רק שאתה מתקשה לגבש את הדרך המעשית להוציא את הדברים לפועל ? נתחיל בשתי השאלות הללו ונמשיך משם. שבת שלום, אמיר דרור
 

el777

New member
תודה רבה והנה התשובות

שלום שוב ! קודם כל תודה על ההתיחסות המהירה. אז ככה בנוגע לאבחון, יעוץ והכוון- פעם אחרי שחזרתי מהטיול הגדול ומאד התלבטתי מה לעשות עם עצמי הלכתי למאבחנת באמצעות גרפולוגיה, ציורים ועוד. הגעתי דווקא אליה כי שמעתי שהיא אחת שתגיד לי באמת למה אני מתאים ולא כמו האחרים שאומרים לך מה שאתה רוצה לשמוע. השיחה איתה היתה מרתקת, יצאתי נפעם הרגשתי כאילו מי שהוא ממש חדר לתוכי ומכיר בי פינות מאד נסתרות. ההמלצות שלה מהשיחה היו מאד ברורות לך תלמד במקום מוביל, לך לטכניון למד ותיהיה מהנדס. לקחתי את ההמלצות שלה והלכתי לעשות קורס הכנה למכינה בטכניון. לקח לי בדיוק יומיים להבין שזה מאד לא אני. מישהו יכול להגיד שזה סתם פינוק (אולי הוא אפילו יצדק) אבל אחרי יומיים הודעתי על סיום דרכי בטכניון. במקום להמשיך להתלבט הלכתי ולמדתי לתואר ראשון במנהל עסקים - הלימודים עצמם לא היו קשים, האוירה היתה נחמדה ומדי פעם גם היו שיעורים מענינים ותחומים שהרגשתי יותר מחובר אליהם. תוך כדי הלימודים התחלתי ללמד מחשבים ודי נהנתי מזה, אהבתי לעמוד מול הכיתה ולהיות במרכז הענינים אבל גם מזה הרגשתי שחיקה. קצת לאחר סיום הלימודים החלטתי לסוע שוב לטייל בעולם וכשחזרתי התחלתי בעבודתי הנוכחית. כדי להתקבל לעבודה עברתי שוב אבחון הפעם במכון מוביל למיון כוח אדם. לפני כחודשיים פניתי לאותו מכון בו עשיתי מבחנים טרם העבודה וביקשתי לקבל את התוצאות (הדבר מקובל במקום העבודה). מהשיחה הזו יצאתי מאוכזב, לא גילתי על עצמי שום דבר שלא ידעתי ויצאתי עם יותר סימני שאלה מסימני קריאה. לי ברור שהתשובות צריכות להמצא אצלי, אני יודע עמוק בפנים שהתשובה לא תבוא מאף אחד אחר. אבל... בכל זאת אני מרגיש שחסר איזה משהו שידחוף אותי לקבל את ההחלטות. חסר איזה זרז שיגרום לי לצאת מהנוחות המנוונת הזו שבמקום העבודה ולמצוא את המקום בו אוכל להצטיין ולהוביל. אני יודע שיש איזה שהוא מקצוע (לא ממש ברור לי איזה) שאם אבחר בו אוכל להוביל, להרגיש מועיל ומלא עוצמה. השאלה הגדולה היא כיצד מגיעים למקום הזה? מקווה שלא הייתי מיגע למרות הטקסט הארוך ושוב תודה.
 
שלום רב המקום שבוא אתה נמצא מוכר...

כן כל אחד מגיע ועובר את התהליך הזה "התבוננות פנימית" עוצרים ומסתכלים על הכאן ועכשיו ומגלים שבעצם לא מסופקים או היו רוצים אחרת היום אתה נמצא בשלב ההתבוננות בוחן ושואל אינך עדיין מוכן לשינוי אתה בתהליך ההתבשלות לקראת הנגיעה ביעוד שלך, בהכרה ובשלמות עם הצורך שיש בתוכך ליצור, לשנות, להגשים, לגעת, לצעוד, לקראת הגשמת חלומך, יעודך כך את הזמן היי קשוב לתחושותיך, לדחפיך, עצור הכר בהם נתח אותם אפשר לעצמך לקבל ולהעיז ללכת איתם עד שתרגיש נאחז, נדחף, ומודע לעניין ולנושא ותרגיש שלם והחליטי ללכת עליו כך את הזמן והתהלך איתו
 
גישת התהליך

שלום, שבוע טוב. מה שאתה אומר זה שאתה מכיר אצל עצמך את היכולת להקשיב ולפעול מתוך האינטואיציה שלך. עשית זאת בתחילת הדרך בטכניון. אלא שזה לא הקול היחיד, יש קולות שמייצגים את "הנורמות", למשל. ויכול להיות בלבול בין האינטואיציה לקולות אחרים. בנוסף לכך, מה שאתה אומר בין השיטין הוא שלא עשית מספיק, עדיין, כדי ללמוד להקשיב לקול האוטנטי. זיהוי המסרים שלו דורש ניקוי מסיחים והפרעות. וכנראה שעדיין לא השקעת בתהליך הזה. בנוסף לכך, ברגעים קריטיים אתה חוזר למקום שמבקש את התשובה מבחוץ ואז אתה מתאכזב. מתאכזב מאד ! אתה מתאכזב מעצמך, מהחלק של עצמך שעדיין חושב שמישהו בחוץ מסוגל להכיר חלקים של עצמך שאתה בעצמך עדיין לא גילית. מדובר בתהליך ניקוי, כמו הוצאת רעלים, הוצאת חסימות, בניית אמון, סדר פנימי חדש בכל מה שקשור לזכות שלך לממש את עצמך, בזכות שלך לגלות מה נכון לך. אי אפשר לחולל את המשימה הזאת, לדעתי, בלי להכיר חלקים רגשיים הנמצאים מתחת לכל האמונות והדפוסים על פיהם אתה פועל. זאת התפיסה שמתוכה אני עובד ואותה גיליתי כאפקטיבית. לעצמי ולאחרים. דרך העבודה הזאת לא נותנת, בדרך כלל, תשובה ישירה אבל היא מכשירה את הקרקע ומזרזת את הזיהוי העצמי של היכולות הייחודיות כמו גם של הקשיים והחסימות. צריך להניח לזמן מה את הרצון להגיע לתשובה ולתת לעצמך זמן ללמוד כלים, מתוכם תתגלה התשובה ויעלו הכוחות. שבוע טוב. אמיר דרור תקיעות היא רק תחילת הסיפור - אסטרטגיית שינוי קריירה - מאמר
 

el777

New member
ממשיך ושואל

אמיר שלום ושוב המון תודה, אני מאד מעריך את התשובה ואת החשיבה, אני מרגיש שזה הכיוון. תודה גם לאילנה על התגובה ועל ההזדהות. ברור לי שהתשובה צריכה לבוא מתוכי ולא ממקור חיצוני. ברור לי גם שמדובר בתהליך ולא ב"זבנג וגמרנו". אבל עדיין הייתי שמח לחשוב ביחד על משהו יותר מעשי. לנסות ולקבוע לעצמי מטרה, לנסות לחלק למטרות ביניים, להציב לוחות זמנים לגרום לדברים לקרות, לא להמתין. לא יודע אם זה אפשרי, לא בטוח שיש משהו כזה אבל זה מה שהייתי רוצה. מרגיש שלפחות חלק מהעצות שקראתי במאמר כבר ניסיתי ואני מנסה בכל יום. אני חושש ממין התלבטות לא נגמרת, חושש ממלכודת הנוחות (אני קורא לה מלכודת הדבש) לוותר על סיפוק בעבודה רק כדי להמשיך לשמור על התנאים הנוחים. ושוב תודה
 
מטרות, לו"ז ובהירות

אני חש את הרצון שלך להבטיח שאכן התהליך יזוז. זהו חלק חשוב, שמבקש לנהל, להזיז, לקחת אחריות ולא לתת לחלקים "עצלנים" להירדם ליד צלחת הדבש, כמו שאתה קורא לה. למעשה זאת ההתמודדות עם החלק הזה "הנרדם", זה שמבקש את הביטחון והנוחות, את ההישארות במוכר ובבטוח. התמודדות זאת היא חלק שילווה את התהליך לאורך כל הדרך וכדי לעשות שם עבודה אפקטיבית צריך להכיר ולגלות את המופעים הקונקרטיים שלו. יתכן וזאת אחת ממטרות התהליך. לכן אני מגדיר את התהליך במושגים פנימיים - מעשיים. יתכן שחלק נוסף שידרוש בירור נוגע לאמונות היסוד לגבי הזכות למימוש אישי בעבודה. מה שצרוב אצלך ומנווט אותך אך דורש פירמוט מחדש. לו"ז - המפתח הוא לחולל שינוי מתוך בשלות. לא לזרוק ביטחון סביר וללכת מתוך שיכרון חושים. אני מכיר אנשים שזה לקח להם כמה חודשים ואחרים שלא הצליחו גם אחרי שנתיים, כי משהו היה עבורם קשה מדי. לפעמים החששות כל כך גדולים שהם פשוט נשארו. התהליך ( הסדנה ) שאני מקיים אורך 3 חודשים, תקופת זמן שמתניעה תהליך ומאפשרת ללמוד כלים ולחולל שינויים באופן עצמאי. לגבי הגדרת מטרה, לפעמים אנשים מתחילים במטרה אחת והדרך מגלה להם שלמעשה המטרה האמיתית שלהם, כרגע, היא אחרת. מאחר ומדובר בתהליך עומק, לפעמים מגלים שיש חסימות במקום אחר. בזוגיות, בהורות ( צורך להיות הורה משמעותי יותר ) במתחים וקונפליקיטים עם ההורים, כאשר מתפתחת היכולת לזהות ולמוסס את הקשיים במקום הכואב, נוצר מאיץ שמחולל את התהליך מתוך ההקשבה למה נכון לך. מקווה שהייתי לעזר, יום טוב אמיר דרור
 

el777

New member
תודה, תודה רבה

תודה אמיר אני אמשיך להתבשל לי עם עצמי ועם סביבתי. אני אופטימי ובטוח שדברים שצריכים להתרחש יתרחשו. אני גם אשתדל להיות יותר קונקרטי, לנסות לקבוע לעצמי מטרות ולעמוד בהם. מבטיח לעדכן כשיהיו חידושים
 
למעלה