לאמא שלי

[אליס ללא אמא]

לאמא שלי

אתמול נפלו עלי השמיים, הצונאמי שטף אותי. עזבת אותי אמא לתמיד. אמא שלי, המופלאה מכל, את, שכ"כ אהבת אותי , איך עזבת אותי? למה? אני כ"כ זקוקה לך אמא. אני לא יכולה לחיות בלעדיך. את שומעת אמא, הנכדה שלך כ"כ בוכה, היא רוצה את סבתא ואני רוצה את אמא. בבקשה אמא, בואי תחבקי אותי, בבקשה, אני מתחננת. אם מי אני אדבר עכשיו, למי אצאצל כל שעה. ואמא, תודה שחיכית לי עד שאבוא לתת לך נשיקה אחרונה. ותודה שהיית אמא שלי. אני אוהבת אותך הכי בעולם. בתך.

 

[מיקימק]

גם אני הייתי שם ../images/Emo16.gif

כל כך מבינה אותך, זה לא נתפס בשלב זה, נראה כאילו היא צריכה לחזור כל רגע..... משתפת בצערך...

 

[אליס ללא אמא]

אבל היא הבטיחה לי

הבטיחה שתעזור לי אם התינוק, אמרה שהיא פה בשביל לטפל בו. ומי יטפל בו עכשיו? אמא בואי אלי

 

[מיקימק]

גם אותי היא השאירה בחודש שביעי

אז אני ממש מבינה. אני מצטערת שאין באמתחתי מילים לנחם, את ממש בתחילת הדרך, ותראי שאיכשהו הדברים מסתדרים. אבל עכשיו מוקדם מדי לדבר על זה. תבכי, תוציאי הכל... ותראי שהתינוק המתוקי יתן לך המון כח.

 

[libi4]

אליס יקרה../images/Emo23.gif

אותי אמא השאירה עם שני קטנים ובהריון בחודש שביעי.... אני בוכה ובוכה הרבה... הלב בוכה מסרב להאמין שהיא הלכה ככה והשאירה אותי... מה אעשה כשאלד..ככה עם שלושתם בלי תמיכה בלי מישהו לשאול אותו.... אשמח לעזור לך....

 

[gitta]

אליס היקרה והאהובה

משתי ההודעות שלך אני רואה אותך ואת ביתך כמו שתי ילדות קטנות, אבודות בסופה (צונאמי את קוראת לזה). ואכן, כשהפצע הגדול נפער בליבך ממש עכשיו, את בלב הסערה המטלטלת אותך וחובטת בך בצורה מכאיבה. הפצע גדול והכאב לא ניתן למדידה. שום דבר לא יקל עלייך ברגע זה, ואת עושה טוב שאת מוציאה הכל החוצה, במילים, בדמעות, בכאב. אמא היא הדמות המרכזית בחיינו, ובלעדיה כאילו נלקח מאיתנו המצפן המראה את הדרך. אך כמו כל פצע בגוף, העובר תהליכים של ריפוי במשך הזמן, גם הפצע בנפש יתחיל להגליד לאט לאט. יבוא יום שבו יתהפכו התפקידים וכבר לא תקראי לאמא לבוא לחבק אותך, אלא תקראי לה לבוא לקבל ממך חיבוק וחיזוקים, מילים טובות וניחומים. ילדתך הקטנה תהיה בשבילך מקור לתעצומות נפש שאין להן שיעור, וכל פעם שהיא תחייך אלייך, תראי בה את אמא המחייכת אלייך מבעד לממדי הזמן. לא רחוק היום שבו תספרי לה, ברוגע ובשימחה, כמו לאמא שעודנה נמצאת פה, על הילדה הקטנה שלך, ולילדתך תספרי על הסבתא הנפלאה שלה הנמצאת איתה, אמנם לא בגוף, אך בהחלט באהבתה הגדולה שתימשך לנצח. אליס היקרה, אני נותנת לך חיבוק חם, מגיטה.

 

[איחוד האחת]

לאליס היקרה

משתתפת בצערך וכאבך

. מבינה לליבך ליגונך ולאובדנך - כל כך מבינה.... הדברים עדיין טריים וקשים מנשוא, הוציאי את הכאב מליבך ומתוכך, בכי על אמך האהובה - התאבלי עליה, הרשי לעצמך ... אמא הבטיחה שתהיה איתך, והיא אכן איתך בזכרונותייך באהבתך ובהווייתך. אט אט כשהאבל ידעך והכאב יפנה את דרכו לדברים אחרים - יודעת שכיום קשה להאמין שזה יקרה - תוכלי להתחבר אליה ממקום של זכרון אהוב ולספר עליה לבתך שהרי גם את אמא...חישבי על ההמשכיות. אנו כאן עבורך,מחבקת אותך ושולחת לך כוח ו

 

[סְקָאלִי]

אליס ...

ברגע כזה, אין ממש מילים נכונות ... אין מילים בכלל ... יש רק רגשות. מצטערת לשמוע על אסונך וכאבך. את מוזמנת לחזור ולהיכנס לכאן ...