לאינקה,

nissimhania

New member
אז מה שאת אומרת זה בעצם

שרוב ה"אני" הוא קליפת האגו שהיא ממילא אשלייה. אבל יש "אני" אמיתי, טהור, שחבוי בפנים שהוא בעצם הנשמה. אז לשאלה האם ה"אני" הוא אשלייה, התשובה היא - "רובו אשלייה". נכון?
 
מה שאני מנסה לומר...../images/Emo8.gif

הוא שאנחנו לא בדיוק מציגים החוצה את האני האמיתי שלנו, אולי מפחד מחשש שאם נהיה אנחנו נפגע?... מה שאנו מציגים זה האגו החיצוני לא האני האמיתי שמסתתר לו אי שם... האני האמיתי הוא לא הנשמה הוא קליפה אחת לפני הנשמה. מה שרובנו מציגים אחד לשני יכול להתפס כאשלייה. מה שהשני רואה זה מה שהוא רואה: " הכל בעיני המתבונן"... העיניים הגשמיות הן עיניים אשליתיות. הן עובדות בדיוק כמו עדשת המצלמה, רואים הכל הפוך והמוח הוא זה שהופך את התמונה ומפרש אותה. אין לנו שום ערבות לעולם הפרושים שקיים בזה שמימולנו. אנחנו גם לא אחראיים לפרושיו ולכן תמיד רצוי לפרש כל דבר לכוון החיובי, במטרה למנוע פגיעות וכעסים מיותרים שנובעים מפגיעות אישיות שוב בגלל עולם הפרושים האישי. אור ואהבה אין סופית מיכל
 

jongler

New member
אני ואתה נשנה את העולם../images/Emo163.gif

שלום ניסים "אני" יכול לקרוא לך "ניסים",אבל זה לא מי ש"אתה" - "אתה" זה לא "ניסים" זה רק השם שלך. ה"אני" שלך אך הוא לא "אתה", "אני" זהו דבר הניתן להגדרה ואילו מי ש"אתה באמת" - בלתי ניתן להגדרה, כביכול יש כאן סתירה אך למעשה אין כלל וכלל. כל נושא הקיום כביכול מלא סתירות שהמוח מנסה להשלים ולישב ולכן נוצרת בראשינו ההפרדה של "אני", "אתה", "הם","אנחנו" . "אתה" יכול לקבל את זה כפי שזה ללא מאמץ. רק לקבל בשלווה את מה שקיים או להיכנס שוב לסחרחרה של הסבל בלהגדיר דברים - מטרות - יעדים, לתת שמות ופירושים לדברים שקורים כל הזמן ומתרחשים בכל רגע, כל עוד אתה מגדיר משהו אתה מפספס רגע אחר, ולכן כאשר אתה מגדיר את ה"אני" שלך אתה מפספס את מי ש"אתה" באמת וגם את האחר. הסבל הכי גדול הוא להעמיס את כל העולם על הכתפיים ולהגדיר "אותי" כבסיסו.... באהבה והמשך יום מדליק JonGler
 
למעלה