לאט לאט
לפני חודש וחצי התגרשתי ואף כתבתי פה וקיבלתי מכולם עצות מועילות אבל יש לי שאלה שאני דן בה הרבה ביני לבין עצמי : איך אפשר להסביר דבר כמו מה שאני עובר , אחרי זוגיות קשה בה למרות הרבה דברים טובים ה"חצי כוס הריקה" מאוד הפריעה לי כיון שזה היה דבר מהותי וכמו שכתבתי כאן - לא קיימנו יחסים בגלל טראומה של אישתי - ובכל זאת עכשיו כשאני גרוש אני לא מוצא שום נחמה לאותה חצי כוס מלאה !! אני משתגע מהעובדה שהיתה לי אישה שאהבתי , בחורה יפה וחכמה ואיך שהיא צחקה איתי וכ"ו גם בגלל משפחתה היה מצב כלכלי טוב מאוד ומעמד. וסתם גם היו חיי יומיום , למה אז כשהיה לי את הדברים האלו הייתי כ"כ שקוע בצרה הזו ולא התנחמתי במה שיש ואילו עכשיו אני עצוב כל היום וכל הלילה . התחושות שיש לי עכשיו שהיתי מוכן לחזור לחיות איתה למרות כל הבעיות נכונות ? באמת משהו השתנה אצלי ? או שזו אשליה ?
לפני חודש וחצי התגרשתי ואף כתבתי פה וקיבלתי מכולם עצות מועילות אבל יש לי שאלה שאני דן בה הרבה ביני לבין עצמי : איך אפשר להסביר דבר כמו מה שאני עובר , אחרי זוגיות קשה בה למרות הרבה דברים טובים ה"חצי כוס הריקה" מאוד הפריעה לי כיון שזה היה דבר מהותי וכמו שכתבתי כאן - לא קיימנו יחסים בגלל טראומה של אישתי - ובכל זאת עכשיו כשאני גרוש אני לא מוצא שום נחמה לאותה חצי כוס מלאה !! אני משתגע מהעובדה שהיתה לי אישה שאהבתי , בחורה יפה וחכמה ואיך שהיא צחקה איתי וכ"ו גם בגלל משפחתה היה מצב כלכלי טוב מאוד ומעמד. וסתם גם היו חיי יומיום , למה אז כשהיה לי את הדברים האלו הייתי כ"כ שקוע בצרה הזו ולא התנחמתי במה שיש ואילו עכשיו אני עצוב כל היום וכל הלילה . התחושות שיש לי עכשיו שהיתי מוכן לחזור לחיות איתה למרות כל הבעיות נכונות ? באמת משהו השתנה אצלי ? או שזו אשליה ?
