לאט ומהר

[schlomitsmile]

לאט ומהר
סיפרתי כבר שה

עסוק בסוגיית בחוץ ובפנים,
וזו עוד סוגיה שמעסיקה- לאט ומהר.
יש ימים שהוא מאד איטי בהתנהלותו,
שצריך יובלות כדי לאסוף את עצמו
(יש אדם אחד שכועס עליו בגלל זה- הוא עצמו...

),
בימים אחרים הוא מתארגן צ'יק צ'ק.
בעצמו לא יודע ולא מבין מדוע,
למה דוקא ביום אחד זה כך ובאחר זה אחרת.

מעצמי אני יודעת, שיש ימים שאני כאילו "מתפרקת לגורמים"
כאילו הידיים, הרגליים, הראש- כל אחד במקום אחר
המחשבות, הרגשות, הכל כמו פיסות שעפות ברוח לכל עבר
וכדי לבצע משהו, חייבת להיות אסופה, וזה לא פשוט,
זה לוקח זמן...
אבל למה זה קורה דוקא בימים האלה, אין לי מושג...

 

[nati6589884]

זה קורה לי הרבה אין לו מה לכועס על עצמו.
כמה שזה קשה לומר את זה לאדם שכבר כועס על עצמו.
אני נוטה להבין את התסכול מלהיות איטי עלי היו צוחקים.
אבל בעייני מותר להיות איטי כמו שמותר להיות מהר ואפשר גם לשלב
&nbsp
פעם ככה ופעם ככה, אני לא ממש יודע מה הבעיה ולמה זה מעציב אותו
או מכעיס אותו, אבל בעייני הכל בסדר, אני מאחל לכם בהצלחה, אני מבין
היטיב כמה מתסכל זה לעשות מה שאתה לא רוצה אבל אין לך בריריה ואתה
לא יכול להתנהג זה בדיוק כמו אונס רק מסוג אחר.
&nbsp

 

[schlomitsmile]

גם בעיניי זה בסדר להיות איטי, אבל הוא מרגיש מה שהוא מרגיש

 

[nati6589884]

כמובן בגלל זה אמרתי שאני מבין אותו
גם לי קשה להיות איטי אבל אותי לא מבינים שזה מוביל לסבל איום
..שאני אומר לאבא שלי אטני בדיכאון הוא אומר לי " קח כדור ותעזוב
אותי מהשטיות שלך" שאני אומר לו אני רוצה למוות הוא אומר " אז לך
תעשה טובה לכלנו העיקר לא בבית" לכן דווקא זה שאת כן מקבלת אותו
והמשפחה עוזרת לו יכול לעזור לו לצאת מזה מה שלי אין
&nbsp
לכן המצב אולי שונה...

 

[הגשמתי חלום]

האם זה נראה לך קשור לעומס יתר? שחיקה?

 

[schlomitsmile]

זה כנראה חלק מהסיפור, אבל לא כולו
ככל שיש יותר שחיקה ועומס, נהיה יותר איטיים,
אבל באותה רמת שחיקה, יכול לקרות שביום אחד תהיה איטיות רבה,
למחרת לא ולמחרתיים שוב.

 

[arana1]

לאט ומהר קשור לבחוץ ובפנים
ככה לפחות אני מנסה להתחקות אחר סיבת הדברים, דרך הקשר שלהם לדברים אחרים.

האדם כועס על עצמו כי גם מהירות וקצב הם תמיד יחסיים לעצמנו
כשאני מהיר אני מהיר יחסית לאיטיות שלי
ואותו הדבר להפך
ולכן המלכוד הוא פנימי
אבל הוא לא רק פנימי
כי לפחות לפי דעתי מה שדוחס אוטיסטים להתפוררות היא העובדה שהדימוי הכפוי עליהם כתנאי להשתייכות ותקשורת עם החוץ הוא כזה שלא מסוגל להכיל את המורכבות של אנשים שהם בו זמנית גם מהירים וגם איטיים מאוד,
גם שתקנים וגם דברנים מאוד,

כל האנשים הם איטיים ומהירים, שתקנים ודברניים, ההבדל שמחריג את האוטיסט מהנורמה הוא שאצלו המתח בין הקצוות הוא הרבה יותר גדול כי הקצוות הרבה יותר רחוקים אצלו מהממוצע,
ובשביל להתארגן מול ועם סוג כזה של מתח האוטיסט זקוק לדימוי עצמי השונה מזה שהחברה יכולה ומוכנה להרשות או לתקשר איתו

מה שלוכד אותנו לתנודות קיצוניות שגם מאוד קשה למצוא להם את הסיבה כי עצם נקודת האיזון, הדימוי שמאזן את הקיצוניות, חורגת מאוד מהמוסכם כרצוי ונכון ומתאים.

 

[schlomitsmile]

אז מה עושים?
איך אוטיסט יכול לעזור לעצמו לדעתך?
איך אמא יכולה לעזור לבנה האוטיסט לדעתך?

 

[arana1]

אין לי, או בכלל, פתרון מהיום למחר
אבל לפחות לעצמי אני מזהה כיוון למאבק, שקשור וקושר גם להיבטים אחרים של אוטיזם,
שאותו, את הכיוון, אפשר לנסח בערך כך:
הצורה שבה הקשר בין שפה וגוף, בין המופשט למוחשי, מתבטאת אצל אוטיסט, מצריכה אוטונומיה ברמה שנחשבת כיום כמעט כאבסולוטית,
בגלל שכל תנועה משנה את הדיאלוג הפנימי בצורה כל כך קיצונית אז אין לכפות על האוטיסטים תנועה בכלל.

היום יותר ויותר אנשים מתחרפנים מזה שבעצם אנחנו כופים על ילדים לשבת במשך שעות באותה תנוחה, בשתיקה, כל היום,
והכי מטורף שהדבר נחשב לכל כך מהותי לקיום הנורמטיבי שכל ילד או אדם שחייב לחרוג מכך מייד זוכה לתווית "מקצועית" ולמנה נדיבה של סמים מסוכנים על חשבון הציבור.

אוטיסטים נטרפים בתורים, או זקוקים לסדר יום קבוע, בדיוק בגלל שהנסיון המתמיד לכפות עליהם סדר זמנים חיצוני משבש עליהם לחלוטין את האפשרות לדיאלוג פנימי, ולכן גם חיצוני,
מצד שני,
כיוון שהם מעולם לא זכו לחוות חופש, זאת אומרת, להיות אוטיסטים כמו שהם, הם גם לא יודעים מה לעשות עם עצמם כשעוזבים אותם לנפשם,
ולכן הפתרון הוא לחקור, ביחד איתם, בקצב האישי של כך אחד, את לוח הזמנים האישי של הילד,
והחקירה הזאת לא יכולה להישאר רק במישור המופשט,
על מנת להעמיק אותה יש ליישם את התוצאות שלהם כל יום בשטח,

ככה אפשר שנגע בסיבתיות שעדיין עלומה לנו

 

[schlomitsmile]

השאלה שלי לא התכוונה לפתרון מהיום למחר או למתכון

אלא לכיוון.
&nbsp
ה

דוקא כן חווה את החופש להיות מה שהוא,
לפחות יחסית למה שהעולם הזה מאפשר לכל אדם,
אבל כן, החקירה הזאת זה בערך מה שאנחנו מנסים לעשות

 

[nati6589884]

אי אפשר לחיות באמת כמו שאתה רוצה
וחבל שכך אחרת מכנים אותך " אנרכיסט" אותי באופן אישי ביקרו
כמה פעמים שוטרים, גם שחשדו שאני אולי מסית או מנסה לפוגע בגלל
השקפות שלי, אז שיגידו, בעייני עולם נטול חוקים זה הפתרון, או לפחות
חוקים על פי הצורך של הפרט ולא רק הכלל...

 

[arana1]

אי אפשר לחיות אחרת
ועובדה שהחברה כולה מתפתחת להכרה בצורך של הפרט לחיות את החופש כרגישות לתפישת הזמן והקצב כמרחב היחודי לו,
שרק דרכו הוא יכול להשתלב בכלל בצורה שתאפשר דיאלוג אמיתי ועמוק ומתמשך בין היבטיו השונים,
כולל ההיבט החברתי,
שבניגוד לתפישה המקובלת דווקא אצל אוטיסטים הוא חיוני להפליא,
ולכן הוא מתקשה להתיישר עם הדרך המניפולטיבית, הלא ישרה, הנהוגה כמוסכמה,

 

[nati6589884]

לא נותנים לך לחיות אחרת זה עובדתי יותר
הראי הנורמה כשל עצמה היא מערכת חוקים נוקשה שאת אמור
להיות כפוף לה. לכן אוטיסט או אדם בעל ריגשות שונה ושחושב
באופן שונה, תמיד ינסו לחסום את יחדו ואת דרכו, אתה מבין?
אני לא רואה נגישות מהוחתית אני רואה גברת בשנוי אדרת.
אולי אני טועה, אבל מטבע הדברים על פי הנתונים שקיימים בידנו
היסטוריה משתנה, לאט לאט בהדרגתיות לכן גם היה שנוי בו החריג
השונה יחיה באופן חופשי יחסית, אולי היה שנוי כוחות מי יודע?

 

[arana1]

אתה טועה
החברה, ונורמותיה, משתנות כל הזמן, ובדיוק לכיוון שעליו אני מדבר, ולא במקרה

 

[nati6589884]

תפרט.
תן לי דגמאות על מנת שאני יבין.

 

[כוכב שני מימין]

היום יש יותר סובלנות וניסיונות להכלה של קבוצות שונות
שפעם בעבר היו חסרי זכויות לחלוטין וסבלו כמו שאוטיסטים סובלים היום. התקווה שלנו שהמגמה הזו תמשיך כך, לכיוון הזה קדימה ו(לא אחורה לימי הביניים). אם ימשיכו קדימה אז יתכן שיהיה מצב של יותר הכלה וזכויות ליותר קבוצות של שונים וליותר קבוצות של נכים ואולי מתישהו נגיע ליום בו הנורמה תאפשר הבנה והכלה גם של אוטיסטים...

 

[nati6589884]

זה נכון לא טענתי שלא.
אבל עדיין החשיבה עצמה היא די נטית די אנטי אוטיסטית.
על זה אני מדבר, לא על מגמה על התקדמות של המצב בפועל.
גם עכשיו נכון לא מתעללים באוטיסטים כמו ביימי הביינים, לא
מעניים אותם לפעמים כן, אבל עדיין החשיבה הררכית היא
נשארת וחזקה מאוד, לפחות לפי תפישתי.

 

[כוכב שני מימין]

נכון אתה צודק החשיבה ההיררכית חזקה
כנראה שהתהליך והשיפור אם יהיה, יהיה איטי מאוד בגלל זה. המצב היום לא טוב בלשון המעטה ודורש שינוי רציני

 

[nati6589884]

שנוי תמיד חשוב גם אישי
שניו בא גם מן הפרט אל הכלל ולהפך, שנוי זה תמיד טוב קשור איך מתבע
השנוי ומי נהנה מזה ומי לא.

 

[nati6589884]

הגדרות כשל עצמם הם מכת מוות וסרטן
בחברה לא רק הנטית אלה בכלל בכל החברה האנושית לטעמי, הנסיון
לגדר את החשיבה לתחום מסיום שבו היא תפעל ותחיה מהווה מכת מוות
וסרטן בכל חלקי הגוף, זה מחלה הקשה ביותר, כי במקום שנוכל לחיות באופן
רווי אפשריות מלא יותר אנו סגורים וכן מבטלים הרבה אפשריות שיכלות להתקיים
דווקא שיש לא מוסכמה דווקא שיש אנרכיה, אתה לא חושב?: אבל התפישה הכללנית
של אנרכיזםן היא אי סדר, מלחמה, מוות, חוסר חוק, וכן הלאה
ולכן זה בעייתי לפחות לעניות דעתי.