לאור דרישת הקהל

לאור דרישת הקהל

אני הולך לפרסם פה שוב את העבודה שלי, אבל הפעם לא בבת אחת אלא ניתוח ניתוח, מה שייתן במה טובה יותר לתגובות, הערות וכו'. נתחיל, כרונולוגית, ב If ונעבור לפי הסדר הלאה. המילים והניתוח של If יפורסמו פה, ואנא, הגיבו.
 
If - מילים

If I were a swan I’d be gone If I were a train I’d be late And if I were a good man I’d talk to you more often than I do If I were to sleep I could dream If I were afraid I could hide If I go insane Please don’t put your wires in my brain If I were the moon I’d be cool If I were a rule I’d be bend If I were a good man I’d understand the spaces between friends If I were alone I would cry And if I were with you I’d be home and dry And if I go insane Will you still let me join in with the game? If I were a swan I’d be gone If I were a train I’d be late again If I were a good man I’d talk to you more often than I do​
 
If - ניתוח

כתיבה: רוג'ר ווטרס שיר זה הוא בעצם מכתב התנצלות לסיד מנקודת מבט של כמה שנים אחרי המאורעות שהובילו לפליטתו של סיד מן הלהקה. במכתב זה הדובר פורק רגשות חרטה ותיעוב עצמי שהחלו בזמן הסילוק והתגברו עם השנים. תחילה, מבהיר הכותב שהוא לא היה רוצה להיות במצב שבו הוא נמצא בזמן כתיבת השיר, וזאת באמצעות שני דימויים. בראשון הוא מדמה את עצמו לברבור, חיית בר ללא כל מחויבויות, שאפילו יכולה לעוף. אם הוא היה ברבור, בלא שום חובות מעיקים שכובלים אותו לחייו הנוכחיים, כבר היה מסתלק מזמן. בדימוי השני הוא מדמה עצמו לרכבת. אם היה רכבת, היה עוצר באחד השלבים בחייו, לא ממשיך באותו המסלול ולא מגיע לאן שהגיע. קודם כל הוא מסביר שאפילו שהוא רוצה, הוא לא יכול להסתלק, ואחרי כן הוא גם מסביר שלא היית לו דרך להימנע מהמצב. אבל למרות הצטדקויות אלו, עדיין יש בו תיעוב עצמי, והאחרון מרים את עצמו במשפט השלישי בפזמון, בו הוא אומר במפורש שהוא לא אדם טוב לפי דעתו, וזה מתבטא בכך שהוא לא מדבר עם ברט מספיק, לא מתעניין בו ולא דואג לו. בבית הראשון הדובר חוזר להצטדקויות. הוא אומר שעכשיו, כמה שנים אחרי, הוא יכול להסתכל אחורה ולהבין איפה טעה, איפה עשה לברט עוול, איפה היה יכול לפעול אחרת. אבל בעבר, הזמן שבו הבית כתוב, מרוב שהיה עסוק בלהקה ובהצלחתה, לא היה לו אפילו זמן לישון או לפחד, ובטח שלא היה לו זמן לתת לברט תשומת לב מיוחדת, דבר שעליו הוא מבכה בהווה. הוא מסיים את הבית בהבנה שהוא לא היה חבר טוב, אבל מבקש שאם ברט אי פעם ישתקם, והוא (הדובר) ישתגע (ווטרס, כותב השיר, אכן השתגע בסופו של דבר, והשפיות, או חסרונה, היא מוטיב המופיע בכמה משיריו), כלומר יהיה תלוי בברט כמו שברט היה תלוי בו, אז האחרון יסלח לו ולא יחזיר באותה מטבע של אטימות. בבית השני הדובר חוזר לזמן הווה. הוא מדמה עצמו לירח, ואומר שאילו זה מה שהיה, אז עכשיו הוא היה "קול" ורגוע, למרות מה שעשה לחברו הטוב. אבל הוא לא, ולכן עכשיו הוא גועש וסוער. משפט זה בא כנראה כדי להראות שעדיין לא איבד את אנושיותו כליל. אז הוא אומר שאם היה חוק, דבר שביר ביותר בעולמנו, היה נשבר. משפט זה בא כדי להדגיש את מצבו הרגיש וכדי להראות שפועלים עליו כוחות המנסים לכופף אותו. אולי מטרתו היא גם ליצור בברט הבנה למצבו. לבסוף הוא שוב מראה את אי שביעות רצונו מעצמו, בכך שהוא אומר שהוא לא מבין טוב את האופן שבו אמורים להתקיים היחסים בין חברים, מה שהופך אותו לאדם פחות טוב ממה שהיה רוצה להיות. בבית השלישי והאחרון, הדובר אומר שהוא אפילו לא יכול למצוא זמן לעצמו, כדי לבכות על מר גורלו ביחידות, עם לוח הזמנים הדחוס של הלהקה. לעומת זאת, במשפט השני נאמר, כי אם הוא היה עם ברט, אזי הכל היה בסדר, והוא היה מרגיש בטוח ובבית. במשפט האחרון בשיר, הוא מביע כוונות ודאגות לגבי העתיד. שוב הוא מזכיר את האפשרות שישתגע, ובעקבות כך ייזרק מן הלהקה, כמו ברט בזמנו. הוא שואל את ברט אם במקרה שדבר זה יקרה האם הוא יוכל להצטרף אליו. את השאלה הזו אפשר לצרף לבקשה המופיעה בבית הראשון שאם משהו יקרה לווטרס, ברט לא יזניח אותו כמו ווטרס בזמנו.
 
If

אלו מכם שאינם אוהבים ניתוחים - זה כנראה לא בשבילכם. עברו לשרשור הבא... קודם כל, תיקונים קלים למילות השיר: בבית ג', הנוסח הרשמי, שמופיע בחלק מהגרסאות, הוא: If I were a rule I would bend for you כנ"ל בבית ד' If I go insane (and they lock me away) Will you still let me join in with the game? If הוא, לדעתי, אחד השירים הטובים ביותר שווטרס כתב, אולי כי השיר נכתב בתקופה מוקדמת, לפני שהאגו שלו התנפח והוא החל לכתוב מסות פילוסופיות על משמעות הקיום האנושי. כאן, ווטרס מתמקד באנושיות כפי שהיא במיקרו, ביחסים בינו לבין חברו הקרוב ולכן, לדעתי, הוא מצליח כאן לגעת במהות בצורה הרבה יותר נוגעת ללב ו"נכונה" מאשר באלבומי הקונצפט הבומבסטיים של הפלויד בשנותיהם האחרונות. השיר נכתב באמצע/סוף שנת 1969, והוקלט ל-Atom Heart Mother בינואר 1970. בניגוד למה שמקובל לחשוב, עניין בארט לא היה סגור עדיין בתקופה הזו. לאחר שסולק/עזב את הלהקה, בארט נעלם לשנה, וחזר בתחילת 1969 בכוונה להקליט אלבום סולו. לאחר חצי שנה באולפן עם מפיק מטעם EMI, הובא דייב גילמור לסיים את הפקת האלבום. [על הנסיבות בהן נהיו הפלויד מעורבים בתקליטי הסולו של בארט קיימת מחלוקת בין כל המעורבים בדבר, ואני אתעלם מכך כרגע]. גילמור ו-ווטרס סיימו את העבודה על האלבום בקיץ 1969. על פי כל התאורים, העבודה על האלבום היתה קשה מאוד, בשל מצבו של בארט. מיד עם יציאת האלבום החל גילמור לעבוד על אלבום נוסף של בארט, אך ווטרס סרב להצטרף אליו. לדברי ג'רי שירלי, המתופף בשני האלבומים, ווטרס אמר שהוא "לא מוכן לעבור את זה שוב". בשלב הזה כתב ווטרס את If. השיר מבטא, כפי שתומר כתב, רגשות חרטה ותיעוב עצמי. אך הוא מבטא גם הרגשת אשמה, חוסר אונים על אי יכולתו לעזור לחברו, וגם אהבה רבה כלפיו. בשלב הזה ווטרס כבר הבין שחברו השתגע. יש לזכור, שבתקופה שבה בארט חלה לראשונה, חברי הלהקה לא היו כלל מודעים לכך. הם חשבו שההתנהגות שלו נובעת מעקשנות ורצון "לקלקל" להם את ההצלחה, בגלל התנגדותו להתמסחרות הבלתי נמנעת. הם כעסו עליו ורבו איתו – וגם לעגו לו לעיתים קרובות. הם לא הבינו מה עובר עליו. כשכבר הבינו מה קורה, היה מאוחר מדי. בכל מקרה, לא היו להם הכלים לסייע לו, בגלל גילם הצעיר וחוסר נסיונם, והעדר ידע רלבנטי בתחום. הם גם היו מושפעים מתאוריות אנטי-ממסדיות שרווחו באותה תקופה, בגללן הם לא היו מעוניינים להביא לאשפוזו של בארט, דבר שגם בא לידי ביטוי בשיר, כפי שנראה להלן. לכן רואים בשיר את תחושת חוסר האונים של ווטרס ואת רגשות האשמה שלו על שהוא אינו מסוגל לעזור לו (ואולי אף פגע בו) ועצב רב על אבדן הקשר ביניהם. העוצמה שלו גדולה במיוחד כאשר זוכרים שהשיר נכתב תוך כדי ההתנתקות ביניהם, ולא לאחר שנים, כשהיה לווטרס זמן להסתכל על הדברים מרחוק, כפי שהיה ב-Shine On וב-Wish you were here. סגנון הכתיבה בשיר מושפע מאוד מהשירים שבארט כתב באותה תקופה והופיעו באלבומי הסולו שלו. השוו, למשל, לשיר Terrapin מתוך Madcap Laughs. מילות השיר גם הן מתייחסות לשירים של בארט, כפי שאראה להלן. כך בבית הראשון: הדימוי של הברבור שאוב, לדעתי, מהשיר Swan Lee – שיר מוקדם של בארט שקיים רק כדמו. ה'רכבת' מופיעה בכמה שירים של בארט: Gigolo Aunt ואולי יותר בבירור ב-If It’s in You. [אגב, בשיר האחרון מופיע גם הביטוי steel rail, אותו לקח ווטרס בהשאלה לשיר Wish You Were Here. אגב ב': בשיר WYWH מופיע גם הדימוי של הדגים השוחים באקווריום וכו' – דימוי הלקוח מ-Terrapin של בארט]. ווטרס משתמש בדימויים אלו כדי להדגיש את המרחק ביניהם – אך לא מתוך רצון להיות רחוק אלא, נהפוך הוא, מתוך עצב על כך שהם מנותקים זה מזה. If I were a good man, I’d talk to you more often than I do – אכן יש כאן 'תיעוב עצמי' כפי שתומר אומר, או אשמה, על כך שלא עשה די כדי לעזור לו. ווטרס חזר לביטוי הזה ב"החומה", בשיר The Trial, שם אחת הדמויות אומרת לפינק “you should have talked to me more often than you do”. בשיר הזה, כמובן, פינק "עומד לדין" על "פשעיו" נגד הקרובים לו. הקשר בין זה לבין If , הוא ברור. If I go insane / Please don’t put your wires in my brain וכו'. גם כאן וגם בבית האחרון (if I go insane / and they lock me away / will you still let me join in with the game?) מבוטא החשש שלו מפני השגעון שיגרור, לדעתו, אשפוז וטיפולים בכפיה. באותה תקופה, זה אכן היה המצב במקרים רבים. (גילמור, לפחות, אמר בראיונות שהם חששו מאוד שבארט יאושפז ו"יועלם" בבי"ח פסיכיאטרי. זו כנראה הסיבה שהם ניסו להשיג לו עבודה - הקלטות והופעות - בכל דרך שהיא, עד הסוף). ווטרס אינו שואל כאן אם בארט יטפל בו, אלא הוא פשוט חושש ממה שיקרה – לשניהם. כאן כבר רואים את טשטוש ההבחנה בין שניהם, שהתגבר בשירים מאוחרים של ווטרס, עד השיא ב"החומה". ווטרס חשש משגעון, אך גם זיהה אותו עם גאונות (כי בארט היה גאון) ולכן נמשך אליו. ווטרס מעולם לא השתגע באמת: הוא אולי "פסיכי" אבל לא פסיכוטי. מקסימום נוירוטי, אבל ללא ספק הוא ניסה לחקות את בארט – הן בכתיבתו והן, אולי, בחוסר התקשורת ההולך וגובר עם הלהקה. שוב, ראו את "החומה", שם הוא משווה את "החומה" שבנה סביבו, לזו שבארט בנה סביב עצמו, וכו' וכיו"ב וכן הלאה. בבית השלישי מופיע, לראשונה, הירח – שיופיע אחר כך בהרבה שירים של ווטרס (ובעטיפות תקליטים שלו וכו' וכיו"ב). הדימוי הזה לקוח – כפי שכבר נכתב בפורום בעבר – כמעט מילה במילה מהשיר Jugband Blues של בארט (מתוך Saucerful). כמו אצל בארט, שעשה שימוש בדימוי של הירח לתאר את מצבו הנפשי, ווטרס מזהה את הירח עם שגעון. ראו, כמובן, את Dark Side of the Moon. הדימוי השני הוא של כלל/חוק או סרגל, והשורה במקור היא If I were a rule / I would bend for you – והמשמעות ברורה: הוא מוכן לעשות הכול עבורו (אבל אינו מסוגל?). If I were a good friend / I’d understand the spaces between friends -הוא אומר כאן, למעשה, שבגלל שהוא לא "חבר טוב" הוא אינו מבין מדוע הם רחוקים זה מזה. מסר זה בולט במיוחד בבית הבא: If I were alone / I would cry / If I were with you / I’d be home and dry – כאן יש לקרוא את שני הצמדים ביחד, לא לחוד: כשאני לבד, אני בוכה - כשאני אתך, אני במקום מבטחים. ווטרס מעולם לא כתב מילים כה חשופות, לפני כן או אחרי כן. אפילו לא לאהובותיו, בשירי האהבה המעטים שכתב להן. אולי רק בשיר The Final Cut. If I go insane / will you still let me join in with the game – כאן בולטים רגשות האשם של ווטרס על סילוקו של בארט מהלהקה, בעקבות מחלתו. אין כאן פניה לבארט שיתן לו להצטרף אליו (זה מופיע ב-home and dry למעלה, וכמובן ב-Shine On, אבל זה כבר סיפור אחר). אחד הדברים המדהימים בתולדות הפלויד – וזה בעצם שייך לדיון אחר – זה איך במקביל לכתיבת השיר הזה, הלהקה בעצם מחקה את בארט מההיסטוריה שלה. זה לא רק שווטרס סרב לעבוד עמו על תקליט הסולו השני... באותן השנים, הרי, הלהקה החלה לקבל פרסום עולמי. הם הוציאו אז את Ummagumma ואת Atom Heart Mother כמעט במקביל לאלבומי הסולו של בארט. כאשר הציגו עצמם בחו"ל (מחוץ לאנגליה), במקומות בהם לא הכירו את Piper, הם פשוט לא הזכירו בכלל את בארט, או שפטרו אותו במילים בודדות, בדרך-כלל בלי להזכיר את השם שלו אפילו. אבל זה כבר דיון אחר.
 

Marmaduke

New member
ציף ציף..

תראי...זה לא שמה שאתה עושה זו לא עבודת קודש!! אבל פשוט אני כל פעם נגנב מחדש!!! איך את יודעת את כל המידע הזה!?!?!??!?!? איך!?!?! חצי מה שכתבת למעלה (או בכל תגובה ממוצעת שלך) אני בכלל לא יודע על החיים כל כך הרבה אז על פינק פלויד!??! פיי יאללה!!! אני מתחיל לחשוד בך כהמחליפה הסודית של בארט...בטח את היית איפשהו על הבמה כל הופעה ניגנת בטובה או משהו...כל תמונה של פינק פלויד את נמצאת בה..רק צריך לחפש אותך כמו וולדו בקיצור אני ממש מתרשם זה העניין...אני חושב שאת צריכה להיות מנהלת בדחיפות!! אה ואמא לכולנו גם!! יאללה ביי ותמשיכי במה שאת עושה הכי טוב!!
 
אבל מה יש לך לומר על השיר???

Marmaduke חמודי, כמעט כל מה שכתבתי זה סינתיזה של דברים שלמדתי מקריאה באינטרנט ב-4 החודשים האחרונים. את השיר If הכרתי גם כשהייתי בגילכם, והוא היה השיר האהוב עלי של הפלויד, אבל אז לא היה לי מושג ירוק מה הרקע שלו. ידעתי מעט מאוד על בארט, ומשום מה לא עשיתי את הקישור בין הסיפור שלו לבין האובססיה של ווטרס עם שגעון, בשיר הזה וב-Dark Side (אלו שני האלבומים שהיו לי). חשבתי לתומי שמדובר בשיר אהבה מוזר כזה. האסימון נפל לי רק לפני מספר חודשים, לאור דברים שקראתי ולאחר ששמעתי את אלבומי הסולו של בארט ואת Piper בצורה מעמיקה יותר. באשר להיותי המחליפה הסודית של בארט...
.... האם זה באמת דבר שהייתם רוצים להיות? תחשבו על גילמור.... 36 שנים אחרי שהצטרף ללהקה.... הוא עדיין נחשב, במובן מסויים, "המחליף".... למיטב ידיעתי, אין עוד מוסיקאי אחר במצב כמו שלו (בלהקה ידועה). לא נעים - למרות התהילה, ההכרה בכשרונו והערכת האוהדים, והכסף הרב שצבר. אני בטוחה שהוא היה מעדיף להצליח ללא המשא הזה על כתפיו - הרגשת האשמה על זה שהוא הצליח בגלל מחלתו של בארט, (יש לו אפילו שיר על זה ב-division bell איפשהו), במיוחד לאחר שסיד היה חבר טוב שלו, וכן ההשוואות הבלתי נמנעות בין הכשרונות היחסיים של שניהם. בקשה אחת לי - תומר השקיע הרבה עבודה בניתוח שלו, וכתב עבודה יפה מאוד, ואני חושבת שמגיע לו התייחסות למה שכתב. אז קדימה...
 

Marmaduke

New member
תומר!!

אני גם אוהב אותך!! עמלת וטרחת להביא לנו את מיטב ניתוחי השירים וככה אתה לא מוערך!! אני לא יתן לך להרגיש כמו איזה אמן מיוסר!!! אני יטפח אותך! סתם...באמת אחלה ניתוח והשכלתי רבות גם ממך..לא מעט!(גם אתה כותב כמו משוגע!) וציף ציף - עד עכשיו באמת חשבתי כמו שאת חשבת פעם על if ועכשיו אני מבין אותו הרבה יותר טוב, וזה אחד השירים האהובים עליי של פינק, ועכשיו רק זה הגביר את אהבתי לשיר! טוב ובקשר ללהיות מחליף לסיד, זה באמת נראה לי מבאס. זה כאילו גילמור חי בצילו (אבל לא ממש). למשל אני חושב שללא גילמור פינק פלויד לא היו מה שהם היום. אבל מצד שני אין לדעת לאן סיד הגאון היה לוקח אותם, זה דווקא דבר שמעניין אותי. אולי היה לנו עוד איזה אלבום פסיכודליה בסגנון פייפר (מה שהיה עושה אותי איש מאושר ביותר) אבל אם את אנימלס הם לא היו עושים הייתי מדוכא! קיצור אני מזבל פה שטויות! בייי!!
 
אז מה חשבת על השיר?

זה בדיוק המקום להביע את דעתך - שגם היא חשובה באותה מידה כמו דעתו של כל אחד אחר. הייתי רוצה לשמוע אותה.
 

Marmaduke

New member
תראי..

אם יש משהו שאני שונא זה לכתוב הרבה על שיר מסוים.. אני לא חובב ניתוחים..למרות שאני אוהב לקרוא! (אגואיסטי מצידי?!) אבל בכל אופן דעתי על השיר היא שזה אכן אחד השירים היותר מדהימים של פינק פלויד! ובמיוחד הוא יושב מצויין באלבום ליד עוד שיר אהוב עליי fat old sun אני חושב שזה שיר פשוט עם מילים מדהימות! ככה אני אוהב את הפינק פלויד שלי!! אגב..פעם ניסתי לנתח את טיים אחרי שראיתי שלא נגעו בשיר הזה.. אם תדפדפי פה אולי תמצאי את הניתוח הארוך ומהייגע שעשיתי. זה היה ניסיון כושל לנתח שיר! אני פשוט אוהב להאזין!! ולא להתעמק ממש! להתרגש יותר חשוב לדעתי..
 
../images/Emo51.gif, אבל אני חייב לתקן פה טעות

למרות מה שרוב האנשים חושבים פה, אני לא עשיתי את העבודה לבד. ממש לא. חבר שלי ניתח חלק השירים, ואני חיברתי חלק אחר. מכיוון שהוא הרבה יותר טוב ממני בספרות בכלל ובניתוחים בפרט, ובגלל שהוא לא הכיר את פינק פלויד עד שבאתי אליו עם ההצעה לעשות איתי את העבודה ביחד, הרעיון המקורי היה שכל אחד יכתוב חצי מהניתוחים, ואז השני יוסיף את מה שנראה לו. אין ספק שאם אני הייתי עושה את העבודה לבד, אולי הייתה יוצאת לי עבודה כלשהי, אבל ממש לא רצינית כמו זאת. אז אנא, אני אכן עבדתי על העבודה, אבל יותר סיפקתי את הפרטים על הלהקה. הוא היה זה שניתח את השירים ספרותית ולכן מגיעים לו רוב הקרדיטים על ניתוח השירים.
 
ואולי בכלל...

אני לוציפר סאם, חתולו של סיד ... או, בשמו המקורי (של השיר) - 'פרסי תופש-העכברים'.
תומר, נראה לי שהברחתי את כולם!
בגללי אף אחד לא מתייחס לעבודה שלך...
טוב, מעכשיו אני אשתוק, עד שכולם יגידו את שעל דעתם ורוחם.
 
כמה חתולים יש לו...

גם פרסי, גם פינק וגם פלויד וגם מנדולינה שובבה
צריך לסלק אותך מהפורום, ילדה רעה! או לפחות לצבוע לך את השם באדום ואז כולם ידעו להיזהר ממך...
 
הרבה

לא בטוחה שהיו לו חתולים בשם "פינק" ו"פלויד", אבל ללא ספק בארט אהב מאוד חתולים, כל חייו, ותמיד היה אחד בסביבה (בטח גם היום).
 

נימרודל

New member
../images/Emo54.gif../images/Emo108.gif חיחיחי מיאאאאאאאאו

אני אישית חושבת שזה שיר מדהים.... פשוט מלא במטאפורות (כמו שווטרס אוהב) באמת אפשר לראות כמה הוא אהב את סיד, וכמה הוא מרגיש רע, על זה שהיה חרא חבר, על זה ש "שכח" אותו בבית, על זה שהוא מצטער עכשיו ולא עזר לו מוקדם יותר... הוא משווה אאת סיד לביית. למשהו מוכר ואהוב ששומר עליו בטוח. הוא מנסה להסביר למה הוא התנהג כמו שהוא התנהג, אבל הוא עדיין מרגיש רע... אייזה שיר אנושי...
 
למעלה