melancholy man
New member
לאורך המגדל
איך שיר נולד כולנו יודעים, כבר שמענו את השיר על זה, קראנו את ספר הילדים ואפילו את הצגת הילדים רובנו ראה, אבל איך הוא הוא חיי ונושם ומצליח, זו כבר שאלה אחרת, שמעטים התיחסו אליה, בואו נודה על האמת, קשה להיות שיר, המלחמה הזאת על האוזן, המוח והלב של המאזין שיבחר דווקא אותך מבין אלפי אם לא מאות אלפי שירים אחרים, היא תחרות קשה מיאשת ובילתי אפשרית לפעמים, זה קשה במיוחד, אם במקרה יצאת לעולם ככה בסביבות 1967-8 עם מיליון שירים מקסימים אחרים להתחרות בהם ואם אתה שיר של בוב דילן, אחד בתוך שרשרת קלאסיקות אדירות שישנו את פני המוסיקה אז בכלל המצב קשה. שיר כזה, חוץ מהמון תוכן וכוח פנימי צריך גם קצת מזל, מזל כזה בדיוק היה לשיר של היום, כאשר באיזו מסיבה בלונדון הסוערת של תחילת 1968, נפגשו שני גיטריסטים ענקים. כמה שבועות קודם לכן, הוציא בוב דילן את אלבומו הראשון מזה שנה וחצי (אחרי תאונת אופנוע קשה ושתיקה ממושכת), אז על מה מדברים השניים? כמובן על John Wesley Harding האלבום החדש והמצויין של דילן, זה שהעולם כולו חיכה לו. תשמע, אמר דיוויד לג'ימס, יש שם שיר אחד, All Along The Watchtower שפשוט תפור עליך, אתה חייב להקליט אותו, ג'ים, ג'יימס, שמאז ששמע פעם ראשונה שירים של דילן, חשב שהיהודי הנמוך הזה ממינסוטה כותב שירים שבעצם מדברים על בחור שחור וגדול מסיטאל (הוא עצמו) קפץ על ההזדמנות וג'ימס (ג'ימי בשבילכם, הנדריקס בשביל שאר העולם) ודיוויד (דיב מייסון מטראפיק, להקה שהנדריקס הופיע וג'ימג'ם איתה מידיי פעם) קבעו להכנס לאולפן ולהקליט את השיר, התוצאה, הפכה את All Along The Watchtower מסתם עוד אחד בשרשרת יצירות המופת של דילן לאחד השירים הכי חשובים ומעצבים של עולם הרוק ולמנצח התמידי בתחרות ה"קאבר הגדול בהיסטוריה" (לפחות בתחרויות שנערכות בראש שלי, ועצוב ככל שזה יהיה, תחריות כאלה עדיין נערכות אצלי בראש...). השיר עצמו, מורכב מדיאלוג בין שני משפטים, שמנהלים ליצן המתלונן על עולם גנבים: "There must be some way out of here," said the joker to the thief, "There's too much confusion, I can't get no relief. Businessmen, they drink my wine, plowmen dig my earth, None of them along the line know what any of it is worth." "חייבת להיות דרך לברוח מכאן", אמר הלייצן לגנב, "יש יותר מידיי בילבול, ואני לא מוצא מנוחה. אנשי עסקים, שותים את היין שלי, וחורשים חופרים את אדמתי, אף אחד מאלו לא יודעים מה כל זה שווה" לבין גנב שחושב שהחיים הם בעצם בדיחה: "No reason to get excited," the thief, he kindly spoke, "There are many here among us who feel that life is but a joke. But you and I, we've been through that, and this is not our fate, So let us not talk falsely now, the hour is getting late." "לא צריך להתרגש" אמר הגנב בנחמדות, "רבים מאיתנו כאן, שמרגשים שהחיים הם לא יותר מבדיחה, אבל, אתה ואני, עברנו את כל זה ואין זה גורלנו, אז בוא לא נדבר בשקרים, השעה מתאחרת". מעבר לגרגר המלח הציני שבעצם הדיאלוג בין בדחן המתלונן על גנבים באוזני גנב החושב שהחיים הם בדיחה, המאפשר לקחת את הטקסט הזה לכל כיוון שהקורא רוצה כמעט, יש את המיקום שדילן מוסיף לשיר, לאורך מגדל השמירה, כשהשעה מתאחרת, עם הנסיכים שעומדים על המשמר, נשים הבאות והולכות והרוח המייללת All along the watchtower, princes kept the view While all the women came and went, barefoot servants, too. Outside in the distance a wildcat did growl, Two riders were approaching, the wind began to howl. לכל אורך מגדל השמירה, הנסיכים צפו במשמרתם, בעוד הנשים באו והלכו, וגם המשרתים היחפים. במרחק הקר, חתול פרא החל לנהום, שני רוכבים התקרבו והרוח יללה. כנראה בגלל האופי של האלבום ממנו לקוח השיר, בחר דילן לשיר אותו כמו פעם, עם גיטרה ומפוחית בביצוע אקוסטי, הביצוע הזה, גורם תמיד לחשוב על שירי הכלא של ג'וני קאש, כאשר שני אסירים בכלא אפל ומפחיד מבכים על מר גורלם על רקע עולם אלים ותחושת סוף מתקרב, הזמן בו יצא השיר מעוררים גם אסוציאציה של שני חיילים, בסיור בכפר בקאונג מאי, ערב מתקפת הטט, הביצוע המחשמל של הנדריקס לוקח את השיר למקום אחר לגמרי, של עולם מושחת על סף אפוקליפסה בו שני טיפוסי שוליים, מקיימים דיאלוג הזוי על רקע עולמם המתמוטט. לאורך השנים, זכה הביצוע של הנדריקס לכבוד שגם הבירדס מצד אחד וג'וני קאש מצד שני, לא זכו לו, להיות יותר מזוהיים עם קלאסיקה של דילן מאשר המקור עצמו, יש משהו יוצא בחיבור של הנדריקס ודילן, שני נוודים אוטסיידרים מוחלטים, שהופך את המילים של דילן לצלילי הגיטרה של הנדריקס והקול המאוד מיוחד שלו והרגש הנשפך ממנו, למשהו באמת חד פעמי ויוצא דופן באיכיות שלו, כאילו מישהו תירגם את המשורר הגדול לשפת הרגש הטהור. לאורך השנים ביצעו רבים מאוד את הקלאסיקה הזאת, אף אחד מהם לא הצליח להוציא משהו שהמקור (הבאמת מצוין) של דילן, או הקאבר המעולה של הנדריקס לא הוציאו אבל היו בהם כמה שבהחלט ראויים להאזנה (אחד מהם יופיע בלינק מייד). בסופו של דבר, יש באמת משהו יוצא דופן בשילוב של הנדריקס ודילן שהוציא את המייטב מהטקסט המופלא הזה.עד כדי כך מיוחד שדילן עצמו (שצניעות אף פעם לא הייתה הצד החזק שלו) בחר לאורך השנים לבצע את השיר כמה שיותר קרוב לגירסת הקאבר של החייזר מסיאטל. Bob Dlayn- all along the watchtower מתוך: John Wesley Harding (דצמבר 1967) מילים ולחן: Bob Dlayn Jimi Hendrix Experience- All Along The Watchtower מתוך: Electric Ladyland (אוקטובר 1968) קישורים: המקור של דילן, עם קליפ איטלקי מדליק. הקאבר של הנדריקס (קליפ עם תמונות מהתקופה) הנדריקס בהופעה (כנראה מתוך פסטיבל הפופ באטלנטה)
איך שיר נולד כולנו יודעים, כבר שמענו את השיר על זה, קראנו את ספר הילדים ואפילו את הצגת הילדים רובנו ראה, אבל איך הוא הוא חיי ונושם ומצליח, זו כבר שאלה אחרת, שמעטים התיחסו אליה, בואו נודה על האמת, קשה להיות שיר, המלחמה הזאת על האוזן, המוח והלב של המאזין שיבחר דווקא אותך מבין אלפי אם לא מאות אלפי שירים אחרים, היא תחרות קשה מיאשת ובילתי אפשרית לפעמים, זה קשה במיוחד, אם במקרה יצאת לעולם ככה בסביבות 1967-8 עם מיליון שירים מקסימים אחרים להתחרות בהם ואם אתה שיר של בוב דילן, אחד בתוך שרשרת קלאסיקות אדירות שישנו את פני המוסיקה אז בכלל המצב קשה. שיר כזה, חוץ מהמון תוכן וכוח פנימי צריך גם קצת מזל, מזל כזה בדיוק היה לשיר של היום, כאשר באיזו מסיבה בלונדון הסוערת של תחילת 1968, נפגשו שני גיטריסטים ענקים. כמה שבועות קודם לכן, הוציא בוב דילן את אלבומו הראשון מזה שנה וחצי (אחרי תאונת אופנוע קשה ושתיקה ממושכת), אז על מה מדברים השניים? כמובן על John Wesley Harding האלבום החדש והמצויין של דילן, זה שהעולם כולו חיכה לו. תשמע, אמר דיוויד לג'ימס, יש שם שיר אחד, All Along The Watchtower שפשוט תפור עליך, אתה חייב להקליט אותו, ג'ים, ג'יימס, שמאז ששמע פעם ראשונה שירים של דילן, חשב שהיהודי הנמוך הזה ממינסוטה כותב שירים שבעצם מדברים על בחור שחור וגדול מסיטאל (הוא עצמו) קפץ על ההזדמנות וג'ימס (ג'ימי בשבילכם, הנדריקס בשביל שאר העולם) ודיוויד (דיב מייסון מטראפיק, להקה שהנדריקס הופיע וג'ימג'ם איתה מידיי פעם) קבעו להכנס לאולפן ולהקליט את השיר, התוצאה, הפכה את All Along The Watchtower מסתם עוד אחד בשרשרת יצירות המופת של דילן לאחד השירים הכי חשובים ומעצבים של עולם הרוק ולמנצח התמידי בתחרות ה"קאבר הגדול בהיסטוריה" (לפחות בתחרויות שנערכות בראש שלי, ועצוב ככל שזה יהיה, תחריות כאלה עדיין נערכות אצלי בראש...). השיר עצמו, מורכב מדיאלוג בין שני משפטים, שמנהלים ליצן המתלונן על עולם גנבים: "There must be some way out of here," said the joker to the thief, "There's too much confusion, I can't get no relief. Businessmen, they drink my wine, plowmen dig my earth, None of them along the line know what any of it is worth." "חייבת להיות דרך לברוח מכאן", אמר הלייצן לגנב, "יש יותר מידיי בילבול, ואני לא מוצא מנוחה. אנשי עסקים, שותים את היין שלי, וחורשים חופרים את אדמתי, אף אחד מאלו לא יודעים מה כל זה שווה" לבין גנב שחושב שהחיים הם בעצם בדיחה: "No reason to get excited," the thief, he kindly spoke, "There are many here among us who feel that life is but a joke. But you and I, we've been through that, and this is not our fate, So let us not talk falsely now, the hour is getting late." "לא צריך להתרגש" אמר הגנב בנחמדות, "רבים מאיתנו כאן, שמרגשים שהחיים הם לא יותר מבדיחה, אבל, אתה ואני, עברנו את כל זה ואין זה גורלנו, אז בוא לא נדבר בשקרים, השעה מתאחרת". מעבר לגרגר המלח הציני שבעצם הדיאלוג בין בדחן המתלונן על גנבים באוזני גנב החושב שהחיים הם בדיחה, המאפשר לקחת את הטקסט הזה לכל כיוון שהקורא רוצה כמעט, יש את המיקום שדילן מוסיף לשיר, לאורך מגדל השמירה, כשהשעה מתאחרת, עם הנסיכים שעומדים על המשמר, נשים הבאות והולכות והרוח המייללת All along the watchtower, princes kept the view While all the women came and went, barefoot servants, too. Outside in the distance a wildcat did growl, Two riders were approaching, the wind began to howl. לכל אורך מגדל השמירה, הנסיכים צפו במשמרתם, בעוד הנשים באו והלכו, וגם המשרתים היחפים. במרחק הקר, חתול פרא החל לנהום, שני רוכבים התקרבו והרוח יללה. כנראה בגלל האופי של האלבום ממנו לקוח השיר, בחר דילן לשיר אותו כמו פעם, עם גיטרה ומפוחית בביצוע אקוסטי, הביצוע הזה, גורם תמיד לחשוב על שירי הכלא של ג'וני קאש, כאשר שני אסירים בכלא אפל ומפחיד מבכים על מר גורלם על רקע עולם אלים ותחושת סוף מתקרב, הזמן בו יצא השיר מעוררים גם אסוציאציה של שני חיילים, בסיור בכפר בקאונג מאי, ערב מתקפת הטט, הביצוע המחשמל של הנדריקס לוקח את השיר למקום אחר לגמרי, של עולם מושחת על סף אפוקליפסה בו שני טיפוסי שוליים, מקיימים דיאלוג הזוי על רקע עולמם המתמוטט. לאורך השנים, זכה הביצוע של הנדריקס לכבוד שגם הבירדס מצד אחד וג'וני קאש מצד שני, לא זכו לו, להיות יותר מזוהיים עם קלאסיקה של דילן מאשר המקור עצמו, יש משהו יוצא בחיבור של הנדריקס ודילן, שני נוודים אוטסיידרים מוחלטים, שהופך את המילים של דילן לצלילי הגיטרה של הנדריקס והקול המאוד מיוחד שלו והרגש הנשפך ממנו, למשהו באמת חד פעמי ויוצא דופן באיכיות שלו, כאילו מישהו תירגם את המשורר הגדול לשפת הרגש הטהור. לאורך השנים ביצעו רבים מאוד את הקלאסיקה הזאת, אף אחד מהם לא הצליח להוציא משהו שהמקור (הבאמת מצוין) של דילן, או הקאבר המעולה של הנדריקס לא הוציאו אבל היו בהם כמה שבהחלט ראויים להאזנה (אחד מהם יופיע בלינק מייד). בסופו של דבר, יש באמת משהו יוצא דופן בשילוב של הנדריקס ודילן שהוציא את המייטב מהטקסט המופלא הזה.עד כדי כך מיוחד שדילן עצמו (שצניעות אף פעם לא הייתה הצד החזק שלו) בחר לאורך השנים לבצע את השיר כמה שיותר קרוב לגירסת הקאבר של החייזר מסיאטל. Bob Dlayn- all along the watchtower מתוך: John Wesley Harding (דצמבר 1967) מילים ולחן: Bob Dlayn Jimi Hendrix Experience- All Along The Watchtower מתוך: Electric Ladyland (אוקטובר 1968) קישורים: המקור של דילן, עם קליפ איטלקי מדליק. הקאבר של הנדריקס (קליפ עם תמונות מהתקופה) הנדריקס בהופעה (כנראה מתוך פסטיבל הפופ באטלנטה)
