לאום - למה זה טוב?

[Islington]

לאום - למה זה טוב?

נתקלתי בזמן האחרון במספר דיונים על ציונות ואנטי-ציונות שהובלו למקום של תכילתו של לאום. צאתי עם המסקנה שלאום הוא תוצאה של זיקה של אדם לבית שלו (או למה שהיה לפני שנים הבית שלו) וכל מי שנולד בסביבתו. כלומר, קבוצה של אנשים בעלי זיקה לטרטורייה מסויימת, שזו ההגדרה הנפוצה ביותר ללאום. אבל למה? למה להציב גבולות של הלאום? מה קו הגבול בין לאומים, אם נולדתי על אדמת ישראל שהיא גם אדמת פלסטין (שני לאומים בטריטוריה אחת) האם אני פלסטיני? ואם לא, למה? כי אני יהודי? נשארתי אם הרבה שאלות לא פתורות והייתי רוצה שאחד מהציונים הנלהבים או סתם אדם שגיבש דעה בנושא יסביר לי, ברמת התיאוריה בלבד (אחרת נדרדר לדיונים של מקומה של הציונות והשואה וכו') למה לאום זה טוב?

 

[dirty boots]

פשוט מאוד,

בני אדם ללא לאומים יהיו בני אדם הרבה יותר קנאים, נבערים וגרועים ברמת התיאוריה

 

[eyeCoof]

תראה,

אני לא חושב שניתן לפשט את זה עד כדי כך. יתכן מאד שלאום הוא דבר שאינו טוב לשום דבר. אני יכול לומר לך שמבחינת הראיה שלי את עצמי, אני לא מרגיש צורך בלאום. אבל מצד שני אני גם מודע לזה שאני אף פעם לא אוכל להתנער מהראיה שלי את עצמי כאדם בעל לאום, בגלל חינוך, בגלל חברה, בגלל מה שאני יודע על עצמי מאז שנולדתי, פחות או יותר, או לפחות מאז שלמדתי להבין מילים. החברה מפולגת ללאומים. אני חושב שהיא תמשיך להיות מפולגת כך באותה מידה עוד הרבה מאד זמן. אף על פי שיש נטיה לאורך ההיסטוריה להתאחד לקבוצות גדולות יותר (לכל לאום על פני הפלנטה יש מקור כמספר שבטים שהתאחדו). למה? אני חושב שזה קשור לזה שלאט לאט התרחבה הפרספקטיבה העולמית של כל שבט, כשהם גילו שמעבר למספר השבטים המפולגים (ולעיתים קרובות, העוינים) יש שם גם הרבה מאד שבטים בארצות אחרות, מה שגרר איחוד שכזה. (הכנס קטע על גלובליזציה או משהו כאן) ישנם אנשים, אנרכיסטים בעיקר, שמנהלים מאבק אקטיבי (פחות או יותר) בתפיסת הלאום הפרטית של כולנו. אבל אני לא רואה כל סיבה להלחם בה; כשיבוא זמנה להעלם, היא תעלם מעצמה, וקבוצות קטנות לא יוכלו לשנות משהו כזה - זה מושרש עמוק מדי. בקיצור, לאום זה לא טוב, וזה לא רע, זה פשוט שם. swallow it up, כמו שאומרים.

 

[יובלאישמרכז]

אין כאן טוב ולא טוב,

ככה שהשאלה האם לאום זה טוב לחלוטין לא ברורה לי, למה הכוונה בלמה להציב גבולות?, לאום זה לא עיניין האדמה בטח לא ברמה טוטאלית של "כל האדמה" זה עיניין של מדינה, הקמת מדינה זה אחד הדברים העקריים שעושה לאום, מימוש הערכים המשותפים של אותו קולקטיב בתוך מסגרת מדינית, הלאום לא תלוי רק בטריטוריה, שנולדת על אדמה שעם מסויים מגדיר אותו פלשתינית או ישראלי אינה מה שהופכת אותך לישראלי או פלשתיני, ישנם פלשתינים שנולדו ואזרחי ישראל אך הם פלשתינים, הם מאמינים בנרטיב הפלשתיני, בשאיפותיו במה שהוא מציין כזכויותיו, ברעיונותיו, מבחינתו הוא יושב על פלשתין למרות שהוא מודע לכך שמבחינה מדינית רשמית הוא אזרח ישראלי במדינת ישראל, הלאום גם משפיע מבחינתו על איך שהוא רוצה לראות את המדינה, למשל רעיון "מדינת כל אזרחיה" רעיון שראלי לגבי מדינות מהגרים שנוצרו יש מאין, ללא רקע כלשהו או זיקה כלשהי של המהגרים לאותו שטח, למשל קנדה, ארה"ב, אוסטרליה וכו', זה אינו אומר שערביי ישראל הם חסרי לאום או זיקה לאומית, אלא שרעיון מדינת כל אזרחיה הוא הרעיון היחידי שבאמצאותו ניתן לממש את הלאום הפלשתיני בתוך מדינת ישראל, כאמור על חשבון הלאום היהודי מאחר ומספרו קטן יותר (מדינת כל אזרחיה תאפשר הגירה פלשתינית לישראל ןאז אנחנו הופכים למיעוט).

 

[ערב רב]

זו שאלה מצויינת

שאין לי עליה תשובה, מלבד אולי העמדתה כשאלה שוות מעמד לשאלות כמו "אגואיזם - למה זה טוב?" או "אלטרואיזם - למה זה טוב?". אם תמצא תשובה, אשמח אם תשתף אותי בה.

 

[Islington]

אגואיזם מקדם את הפרט במהלך חייו

אלטרואיזם עוזר לחלשים להתקדם. מה הצד החיובי בלאום? (תחושת שייכות? לאום גלובלי הרבה יותר גדול, בטחון? ללא לאומים לא היו בעיות גבולות וסכסוכי טריטוריה) למי הוא עוזר? (ראשי המדינות? האו"ם?) מה הוא מקדם? (תחרותיות? למה דווקא בזיקה לטריטורייה).

 

[ערב רב]

אינך יכול להיות גם אגואיסט וגם

אלטרואיסט, וגם לאומן, וגם לוקל-פטריוט, וגם הומניסט, וגם זב"חניק, וכו'.. כי אתה צריך לדעת כיצד להכריע בקונפליקטים בין כל אלה, ואי אפשר להכריע בהם מבלי להעניק מעמד עליון לאחד מהם. אם אתה שואל אותי, אני מניח שכמעט כל האנשים בוחרים, במודע או שלא, באגואיזם. אבל לא ברור לי למה אתה מתכוון בדברך על לאום, האם כוונתך למצב המדיני הקיים, חלוקת העולם למדינות, לחלוקה המקובלת של אנשים שונים ללאומים שונים? אולי נקודת המוצא לדיון שכזה צריכה להיות מה טוב, או רע, באנרכיזם, ואם וכאשר נגיע למסקנה שאנרכיזם זה רע ויש צורך בשלטונות, או אז יהיה מקום לשאלה האם יש צורך בשלטון מרכדי אחד לכל כדוה"א, או שעדיף שלטון המבוזר עפ"י חלוקה לאומית-מדינית ברחבי העולם. אני מניח שהאחרון ריכוזי פחות מהראשון, מה שמצמצם את שרירותיות השימוש בכח. בכל אופן, השאלה שאתה שואל לקוחה מהפילוסופיה המדינית ובשביל לדון בפילוסופיה המדינית אני חושב שצריך בסיס טוב בפילוסופיה של המוסר, ומכאן פסקתי הראשונה.

 

[Islington]

אנחנו חלוקים בדעות

אנרכיה במושג המקובל (לא יודע אם בצדק) של העדר שלטון, אמנם לא יכולה לעבוד, לדעתי. אבל במובן של העדר סמכויות, אני מאמין שהיא יכולה.