לאוטיס

[נרקיסית]

לאוטיס

אני כותבת את זה כתגובה למה שכתבת לחופשיה. אני בהחלט מסכימה עם מה שכתבת - רק לא כשלב ראשון. כשלב ראשון על האדם לחוש את עצמו. בהווה. לבחון מיהו על ידי בחינת הסביבה ובחינת התגובות שלו למצבים נתונים. להיתעמק, להרגיש מה באמת נכון בשבילו, מה דעתו ומה הרגשתו. להרגיש את עצמו בקטנות. לדוגמה: מה הטעם שלי. מכל חנות הבגדים אני אוהבת את השימלה הזאת. אני אוהבת את הציור הזה, הוא מדבר אלי. אני אוהבת מוסיקה מזרחית ובוב מארלי וכו`.. לא לנתח למה. להכיר את עצמו. (זה כבר מוריד כמה שכבות) לאחר מיכן, לאחר שהוא מרגיש שיש עמוד תווך לבנות עליו, הוא יכול לפנות לאנליזה ולבחון את הפחדים שלו. להביט לעבר העבר ולזהות את השורשים. (דוגמה - זה שאני אדע שאני לובשת מיני קצרצר וחולצה מנימליסטית מיכוון שיש לי צורך בחיזוקים חיצוניים גבריים כי אני חסרת ביטחון עצמי ואבא שלי חיזר אחרי כל נקבה ברחוב והתעלם ממני לחלוטין לא ישנה כהוא זה את אופן התלבשותי אם אני לא אמלא את החלל הפנימי שבי)

 

[אוטיס]

תמיד בהווה כי הרי הוא, הוא הקיים...

איש איש ודרכו נרקיסית... אינני יודע איזה עבודה עצמית נעשת אצל כל אחד ואחד אינני חש צורך לדעת או לנתח האחר שלבים רבים לה לעבודה העצמית מדרגות רבות בדרך לפסגה אינני מבין בדיוק מה אומרת מסכים לחלוטין ששיטת המראות נפלאה היא מסכים שיש שלבים להתקדמות יכול גם לומר...מי שמתחבר לדברים מתחבר... יום קסום שיהיה...