לִחוּך

[why worry]

לִחוּך

ע"פ המילון המשמעויות של המילה לִחוּך הן:
1 - שׂריפה, בעירה, כליה.
2 - אכילה, נגיסה ולעיסה.

משמעות הביטוי "ליחוך פנכה" = חנופה, דברי חנופה.

יש קשר ביניהם? אם כן, מה הוא?

 

[trilliane]

במילון ספיר

1. ליקוק (ספרותי)
2. תלישה (של עֵשׂב וכד') בַּפֶּה לשֵם אכילה: ליחוּך העשׂב בפי הפרה
http://www.milononline.net/value.php?vldid=1032878&search=%EC%E9%E7%E5%EA

הדימוי שלי ל"מלכך פנכה" הוא מי שגומר הכול מהצלחת (עד הפירור האחרון) ואז גם משאיר אותה נקייה – מלקק אותה... כחנופה למארח.

להלן דבריו של רוביק רוזנטל מתוך "מילון הצירופים" (מומלץ בחום):
מלכך פנכה. אדם הנוהג להחניף לבעלי שררה באופן עקבי וכדי לשרת את מטרותיו.
לשון חכמים: "כל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום ... גורם שם רע לו ולבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות. מאי היא? – אמר אביי: קרו ליה בר מחים תנורי [המחמם את תנורו]. רבא אמר: בר מרקיד בי כובי [המרקד בחנות, דהיינו, נוהג כליצן]. רב פפא אמר: בר מלחין פינכי [המלקק את צלחתו, דהיינו, גרגרן]. רב שמעיה אמר: בר מך רבע [הנרדם בציבור]" (ת"ב פסחים מט א).
ההוראה החדשה מושפעת מהניב "ליחך את עפר רגליו", ומהוראת מלקק כחנפן, וראו "ליקק לו את התחת".

 

[sailor]

מלחך פנכה זה דימוי לכלב

שמלכך את האוכל שאדונו מואיל לתת לו, מקשקש בזנב ומתמסר לאדונו ללא סיג.

 

[trilliane]

האם יש סימוכין לכך?

 

[sailor]

זה ההסבר הרגיל שכו-לם הכירו בילדותי

 

[trilliane]

אם כך הוא ודאי מתועד במקור כזה או אחר, לא?

 

[sailor]

לא ניסיתי לבדוק

לפי אברם זה מלקק את הצלחת עד שהיא מבריקה. מתאים מאד לדימוי.

 

[הרהוט]

מה, גם נגד 'מכשכש בזנב' יש לך משהו?!

 

[sailor]

לא, אתה רשאי לכשכש בזנבך כרצונך.

 

[הרהוט]

Fair enough: אני אכשכש,

ואתה תמשיך לקשקש.

 

[הדיוט גמור]

דוגמה לתהליך המורכב שבו נוצרת שפה

כפי שנאמר כאן, הביטוי המקורי המשנאי התייחס למי ש"מלקק את הצלחת" = גרגרן או סתם חסר תרבות.
לפני כן היה הביטוי המקראי "ללחך עפר" = הכנעה גמורה:
- וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ, וְשָׂרוֹתֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ--אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ, וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ (ישעיהו מט)
- לְפָנָיו, יִכְרְעוּ צִיִּים; וְאֹיְבָיו, עָפָר יְלַחֵכוּ. (תהלים עב)
- יְלַחֲכוּ עָפָר, כַּנָּחָשׁ--כְּזֹחֲלֵי אֶרֶץ, יִרְגְּזוּ מִמִּסְגְּרֹתֵיהֶם; אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יִפְחָדוּ, וְיִרְאוּ מִמֶּךָּ (מיכה ז)

איכשהו - ומעניין אם מישהו יוכל להצביע מדוע, מתי והיכן זה קרה - פירש מישהו "מלחך פינכה" = חנפן.
מכיוון שגם 'ליחוך' וגם 'פנכה' הן מילים נדירות יחסית ופירושן לא היה ידוע בבירור לציבור הרחב, זה תפס...

אגב, בתקופתי נקרא בצהלית תקנית

"מסטינג" = פנכה, אבל כמובן שאיש לא חלם להשתמש בזה (במילה, לא במסטינג)

 

[חוכך בדעתו 2]

פנכה - מאתר האקדמיה

 

[trilliane]

היי חוכך, האם אפשר להביא קישור ולא תמונה?

 

[חוכך בדעתו 2]

אפשר, אך זה "לא יעשה את העבודה".

זהו הקישור, אך הלוחץ עליו יגיע לדף שבו המון תמונות והסברים בצידן (כדוגמת המופיע ב"פנכה"), ואני רציתי בסה"כ לְהַנוֹת את הקורא ולא להטריח עליו.
אפשר שטעיתי בכך שלא הבאתי, בנוסף לציון המקור שממנו הועתק התצלום - האקדמיה - גם את כתובת אתר המקור.
להבא אשתדל להקפיד.

 

[trilliane]

 

[sailor]

יש שם כמה זועות

שראוי להזהיר בפניהן קוראים תמימים, במיוחד בשעות הלילה.

 

[הדיוט גמור]

ואי אפשר בלי התחדיש המבריק של דוד גבע ז"ל

מלחך פינך

 

[חוכך בדעתו 2]

גדול!

לקח לי כמה זמן עד שירד לי האסימון, כי 'פינך' כשלעצמה (בנפרד, בלי הטיית שייכות) היא מילה בעלת משמעות.

(ממילון ספיר)

פִּינָךְ [עח]


1.עֶרכּת כּלֵי אוכֶל מִפַּח או מֵאָלוּמיניוּם לחַיָיל בּשָׂדֶה (בלועזית: מֶסטינג)
2. (במקורו בארמית: פנכא) קעָרה
[ש"ע; ז'; פּינַך-, פּינָכים, פינכֵי-, פּינָכו] <פנך>

 

[חמוס במשקפיים]

הערת אגב ואזהרת

במדריך מין מתורגם לאישה המשוחררת משנות השישים, שהעברית שלו פשוט מרהיבה, בחרו המתרגמים להשתמש במונח "ליחוך" כמילה נרדפת למין אוראלי. חבל שזה לא תפס.

 

[trilliane]

זה כנראה תפס במידת מה...

התלבטתי אם להעלות את הנושא (אבל אם כבר פתחת את הדלת...

) לפני כמה שנים שמעתי מישהו אומר על מישהי שהיא "מלחכת פנכה". הוא לא הוסיף מעבר לכך, וזו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה ששמעתי את הצירוף בהקשר הזה, ובכל זאת לקח לי רק שנייה לקלוט... (למען הסר הספק, הוא התכוון להעדפותיה המיניות).