כ"כ רוצה תינוק
כ"כ רוצה תינוק
קודם כל ברכות וחיבוקים להריוניות החדשות, המשך תקין ובקרוב אצל כולן. בקצרה עליי: מתקרבת ל-40, אמא לשניים מהריונות ספונטניים. מזה כ- 4 שנים לא מצליחה להרות. אבחנה ע"י פרופיל הורמונאלי: כשל שחלתי. לאחר התייעצות עם אחד הרופאים המובילים בתחום נאמר לי חד משמעית כי האופציה היחידה העומדת בפניי להרות - תרומת ביצית. אני כבר נפשית איכשהו מוכנה לזה, אמנם עם הרבה שאלות לא פתורות כמו מה להגיד/לספר, למי ומתי, מה גם שיש לנו שני ילדים שהם אחים ממש ומה/איך ירגיש זה לכשיוודא לו שאני לא אמו הביולוגית; אבל עד אז הדרך ארוכה. הרופא כבר בפגישה ציין שיש נסיעה ביולי. ואני, מבחינתי נוסעת כבר. אבל הפרטנר שלי לא לגמרי בטוח שבכלל כדאי. לו בעיקר יש חששות מפרופיל גנטי - עד כמה יהיה שונה התינוק מאיתנו ואיך הוא (בעלי) יתמודד עם זה... (הבעיה היא לאו דווקא דמיון חיצוני). האם יש כאן בפורום מישהי/ו שנמצאים במצב/התלבטות דומה? יש ילדים משותפים אך חולמים על עוד וזו האופציה היחידה? כ"כ רוצה תינוק!
כ"כ רוצה תינוק
קודם כל ברכות וחיבוקים להריוניות החדשות, המשך תקין ובקרוב אצל כולן. בקצרה עליי: מתקרבת ל-40, אמא לשניים מהריונות ספונטניים. מזה כ- 4 שנים לא מצליחה להרות. אבחנה ע"י פרופיל הורמונאלי: כשל שחלתי. לאחר התייעצות עם אחד הרופאים המובילים בתחום נאמר לי חד משמעית כי האופציה היחידה העומדת בפניי להרות - תרומת ביצית. אני כבר נפשית איכשהו מוכנה לזה, אמנם עם הרבה שאלות לא פתורות כמו מה להגיד/לספר, למי ומתי, מה גם שיש לנו שני ילדים שהם אחים ממש ומה/איך ירגיש זה לכשיוודא לו שאני לא אמו הביולוגית; אבל עד אז הדרך ארוכה. הרופא כבר בפגישה ציין שיש נסיעה ביולי. ואני, מבחינתי נוסעת כבר. אבל הפרטנר שלי לא לגמרי בטוח שבכלל כדאי. לו בעיקר יש חששות מפרופיל גנטי - עד כמה יהיה שונה התינוק מאיתנו ואיך הוא (בעלי) יתמודד עם זה... (הבעיה היא לאו דווקא דמיון חיצוני). האם יש כאן בפורום מישהי/ו שנמצאים במצב/התלבטות דומה? יש ילדים משותפים אך חולמים על עוד וזו האופציה היחידה? כ"כ רוצה תינוק!
