כתיבה מהלב,
בעלי היקר,
אני לא יודעת מאיפה להתחיל לכתוב לך,
אני עצובה מתוסכלת בודדה ומאוכזבת
זה היה יום בהיר אחד בלי כל התראה מוקדמת
יום בהיר אחד שמהעבודה מוקדם מהצפוי חזרתי לפנק אותך בשפע של מטעמים תכננתי, על מנת שנבלה לנו בבית עוד ערב רומנטי כמו שאהבנו פעם...
התקשרתי אליך ולא היה מענה, חשבתי שאתה בטח עסוק בעומס של עבודה יומיומית.
הגעתי הביתה וראיתי את הרכב שלך בחניה כאילו כלום לא קרה מבחינתך, זה לא עוד יום עבודה שיגרתי ולחוץ עבורך
כאן התחלתי לחשוד כיוון שספרת שתחזור מאוחר בגלל עומס בעבודה.
עליתי הביתה בלב כבד מפוחדת חוששת... מרגישה שמשהו רע עומד להתגלות אך עדיין אופטימית. הייתה בי התקווה בלב שאולי אני טועה אולי אני סתם חשדנית יתר על המידה
פתחתי את הדלת, הלכתי בעקבות הרעשים אל חדר השינה שלנו המקום בו אנחנו מבטאים את אהבתנו החופשיה והטהורה. הגעתי לחדר השינה ושם תפסתי אתכם, אתה והיא. בלי כל התראה מוקדמת
שתיכם קרובים אליי קרבת דם. הלם. שוק. פחד. הרגשת בחילה, סחרחורת מטורפת. כאב גדול שלא נתפס היה שם...
אנחנו כבר תקופה דיי ארוכה אחריי הסיפור הנורא הזה אחרי שהחלטנו ללכת לטיפול זוגי כדי שנוכל לתקן את מה שלא טוב. אני רציתי להתגרש אתה התחננת להשאר, שננסה טיפול זוגי שנטפל בעצמינו.
תקופה שאני מתמודדת כמו שלא התמודדתי מעולם, ותאמין לי אהובי אתה וכולם יודעים שהחיים שלי לא היו קלים מעולם. ועם כל זאת שום דבר לא הכין אותי לרגע הכואב הזה
תקופה שאני מגלה כל יום כמה אני חזקה ומנגד כמה אני חצי בן אדם. אני לא מאמינה בך, לא סומכת עלייך. קשה לי איתך וקשה לי בלעדייך
אני אוהבת אותך בעלי היקר וכנראה שלנצח אוהב אותך זוכרת את היום שהתאהבתי בך הייתי האישה הכי מאושרת בעולם
אתה מנסה בכל הכח לפצות אותי על העבר, לרפא את הכאב אך יש דברים שגם הזמן לא ירפאו... חוסר אונים מטורף מלווה בהרגשה של פחד בכל רגע נתון. אני עייפה בעלי היקר, אני מרגישה שכבר תקופה ארוכה לא ישנתי כמו שצריך
האמת היא שישנתי המון בתקופה הזו אבל הזדקנתי. כן אני צעירה אנחנו צעירים אבל הפכתי ביום אחד לאישה שמסתכלת על החיים אחרת, מאישה עם חיוך תמידי על הפנים הפכתי לאישה עצובה, מופנמת, שקטה. כולם במשפחה שלך ושלי יודעים ומנסים לעזור לנו לשקם את חיינו. אנחנו צעירים שהחיים עוד לפנינו ועל פניו אנחנו נראים הזוג הכי מאושר, כולם מקנאים בנו ומתים מקנאה שאנחנו זוג "מושלם" רק אנחנו יודעים בתוך הלב כמה אנחנו רחוקים מההגדרה הזו.
אני מתגעגעת לימים שאהבנו ללא שום פחד לימים שהיית מחזר אחריי ומתרגש מכל המחוות הקטנות שהייתי עושה עבורך. אני מתגעגעת לגבר שהיה לי.. נראה שבמרוץ החיים שכחנו מה זה הביחד. לפעמים אני מתפללת לאלוהים שיעמיד אותך בניסיון מטלטל כדי שתדע להעריך את מי שעמדה לצידך כל השנים הללו ועל מה שהעברת אותה. אני מקווה שנצליח להתגבר על המשבר הזה להתקדם לעבר עתיד טוב יותר של זוג עם חלומות גדולים.
החלום הכי גדול שלך הוא לעבור לבית פרטי עם גינה.. אתה לא יודע שהפחד הכי גדול שלי הוא לקפוץ איתך לכבוש עוד יעדים עם התחייבויות גדולות כשאני לא בוטחת בך. מאחלת לנו ימים טובים יותר, שקטים יותר. ועם פחות מריבות שנדע למצוא את הדברים הטובים והיפים שיש אחד בשניה, ולאהוב לעד.
אני, שעדין זוכרת ורוצה את הימים הטובים שלנו כזוג יונים
בעלי היקר,
אני לא יודעת מאיפה להתחיל לכתוב לך,
אני עצובה מתוסכלת בודדה ומאוכזבת
זה היה יום בהיר אחד בלי כל התראה מוקדמת
יום בהיר אחד שמהעבודה מוקדם מהצפוי חזרתי לפנק אותך בשפע של מטעמים תכננתי, על מנת שנבלה לנו בבית עוד ערב רומנטי כמו שאהבנו פעם...
התקשרתי אליך ולא היה מענה, חשבתי שאתה בטח עסוק בעומס של עבודה יומיומית.
הגעתי הביתה וראיתי את הרכב שלך בחניה כאילו כלום לא קרה מבחינתך, זה לא עוד יום עבודה שיגרתי ולחוץ עבורך
כאן התחלתי לחשוד כיוון שספרת שתחזור מאוחר בגלל עומס בעבודה.
עליתי הביתה בלב כבד מפוחדת חוששת... מרגישה שמשהו רע עומד להתגלות אך עדיין אופטימית. הייתה בי התקווה בלב שאולי אני טועה אולי אני סתם חשדנית יתר על המידה
פתחתי את הדלת, הלכתי בעקבות הרעשים אל חדר השינה שלנו המקום בו אנחנו מבטאים את אהבתנו החופשיה והטהורה. הגעתי לחדר השינה ושם תפסתי אתכם, אתה והיא. בלי כל התראה מוקדמת
שתיכם קרובים אליי קרבת דם. הלם. שוק. פחד. הרגשת בחילה, סחרחורת מטורפת. כאב גדול שלא נתפס היה שם...
אנחנו כבר תקופה דיי ארוכה אחריי הסיפור הנורא הזה אחרי שהחלטנו ללכת לטיפול זוגי כדי שנוכל לתקן את מה שלא טוב. אני רציתי להתגרש אתה התחננת להשאר, שננסה טיפול זוגי שנטפל בעצמינו.
תקופה שאני מתמודדת כמו שלא התמודדתי מעולם, ותאמין לי אהובי אתה וכולם יודעים שהחיים שלי לא היו קלים מעולם. ועם כל זאת שום דבר לא הכין אותי לרגע הכואב הזה
תקופה שאני מגלה כל יום כמה אני חזקה ומנגד כמה אני חצי בן אדם. אני לא מאמינה בך, לא סומכת עלייך. קשה לי איתך וקשה לי בלעדייך
אני אוהבת אותך בעלי היקר וכנראה שלנצח אוהב אותך זוכרת את היום שהתאהבתי בך הייתי האישה הכי מאושרת בעולם
אתה מנסה בכל הכח לפצות אותי על העבר, לרפא את הכאב אך יש דברים שגם הזמן לא ירפאו... חוסר אונים מטורף מלווה בהרגשה של פחד בכל רגע נתון. אני עייפה בעלי היקר, אני מרגישה שכבר תקופה ארוכה לא ישנתי כמו שצריך
האמת היא שישנתי המון בתקופה הזו אבל הזדקנתי. כן אני צעירה אנחנו צעירים אבל הפכתי ביום אחד לאישה שמסתכלת על החיים אחרת, מאישה עם חיוך תמידי על הפנים הפכתי לאישה עצובה, מופנמת, שקטה. כולם במשפחה שלך ושלי יודעים ומנסים לעזור לנו לשקם את חיינו. אנחנו צעירים שהחיים עוד לפנינו ועל פניו אנחנו נראים הזוג הכי מאושר, כולם מקנאים בנו ומתים מקנאה שאנחנו זוג "מושלם" רק אנחנו יודעים בתוך הלב כמה אנחנו רחוקים מההגדרה הזו.
אני מתגעגעת לימים שאהבנו ללא שום פחד לימים שהיית מחזר אחריי ומתרגש מכל המחוות הקטנות שהייתי עושה עבורך. אני מתגעגעת לגבר שהיה לי.. נראה שבמרוץ החיים שכחנו מה זה הביחד. לפעמים אני מתפללת לאלוהים שיעמיד אותך בניסיון מטלטל כדי שתדע להעריך את מי שעמדה לצידך כל השנים הללו ועל מה שהעברת אותה. אני מקווה שנצליח להתגבר על המשבר הזה להתקדם לעבר עתיד טוב יותר של זוג עם חלומות גדולים.
החלום הכי גדול שלך הוא לעבור לבית פרטי עם גינה.. אתה לא יודע שהפחד הכי גדול שלי הוא לקפוץ איתך לכבוש עוד יעדים עם התחייבויות גדולות כשאני לא בוטחת בך. מאחלת לנו ימים טובים יותר, שקטים יותר. ועם פחות מריבות שנדע למצוא את הדברים הטובים והיפים שיש אחד בשניה, ולאהוב לעד.
אני, שעדין זוכרת ורוצה את הימים הטובים שלנו כזוג יונים
