כתה א שיעורים ו.. איך עושים את זה

[שhira]

Ahsoka Tano ריגשת אותי

אני קוראת את התגובות, ותודה לכל המשתפות, ומרגישה איך נהיה לי כבד. הן עושות בצהרון את הרב, אני כן מצפה שיעשו בצהרון ויקבלו מעט עזרה אך ברור לי שזה לא תפקידם וברור לי גם שעושים שם כולם ביחד אז לא תמיד אני יכולה להיות בטוחה שהילדה עשתה הכל לבד או ראתה / שמעה/ נעזרה בחברה. ומכאן בעצם התחיל העניין של לעבור כל יום. אני אקצר את כל מה שמסתובב לי בראש אנחנו כנראה צרכים כמה ימים להסתכל אוביקטיבית על איך מתנהלים בבית זמנים / כוחות/ אמוציות ואז לעשות חשיבה מה משנים. דווקא אני לא חושבת על עצמי או בעלי שאנחנו "חולי שליטה" או "מפחדים שיהיה להן קשה/לא יצליחו" אבל נראה לי שבנושא הזה ככה לקחנו דרך צדדית ושונה. כאילו מתקשים לשחרר. נוסיף לזה שהבנות, כל אחת מהן הן לא הכוכבים שאתם כותבים כאן עליהן. ואם פעם אחת תעבור על ההכתבה בזמן אמת יהיו הרבה שגיאות. נכון ככה לומדים אבל למה לחוות את ההכתבה עם ציון לא טוב כשיכולה להתאמן בבית? הרי חלק מלימוד "האיך ללמוד" זה להכין עצמך למבחנים, לא? שוב תודה לכל המשתפות אנחנו נעשה חשיבה ונראה מה הדרך

 

[Ahsoka Tano]

אני מסכימה איתך

בהחלט חשוב לי שהילד שלי יחווה הצלחה ועוד יותר שיבין שיש מה שמוביל להצלחה. קושי פחות מפחיד אותי, אני לא מכתיבה לו את הדרישות, בית הספר מכתיב ואם יש קושי, עומדים בו ומתמודדים (ויש). ככל שהשנים יעברו, גם אלו שהיה להם קל בהתחלה, יאלצו לסגל לעצמם כלים ללימוד כי כשחומר הלימודים הולך ונהיה יותר רציני ומורכב, גם הכוכבים העולים מגיעים לשלב שהם צריכים לדעת ללמוד, לדעת להתמיד. ורק בקשר להכתבות, הכתבות זו דרך מצויינת, לטעמי, לשינון, כתבתי את זה לא פעם בפורום שהס מלהזכיר את שמו

שינון זו דרך למידה שקשה מאד לעקוף כשלומדים שפה ומי שמתכונן להכתבה, יצליח בסופו של דבר, ככה זה עובד גם אם זה מגייע לעיתים. בהצלחה!

 

[תכלת לבן]

אצלנו זה הולך ככה:

* בעקרון הוא עושה בצהרון שיעורים. * בערך פעמיים בשבוע אני עוברת על החוברות ומוודאה שעשה את כל מה שרשום לנו בתכנון השבועי. הבדיקה הזו לוקחת לי 2 דקות, ואם לא עשה משהו אז הוא יושב לעשות - וזה נניח עוד עשר דקות (גג). * בסופ"ש חוזרת על הבדיקה הזו שוב ואם יש משהו להשלים - הבחור יושב ומשלים במשך עשר דקות בערך. * הכתבה טרם הייתה, אבל היה מבדק בחשבון, כתבתי לו על דף כמה תרגילים דומים למה שיש בחוברת והוא פתר - ישב על זה בערך רבע שעה. * להכין תיק - אין כמעט מה, מקסימום להוציא ולהכניס את מדעים (השאר יש כל יום). זה בכל אופן אחריות שלי ולוקח לי בערך דקה.

 

[ExNewYorker]

אני ממש לא שם... יש לי ילדון קטן אבל:

לפני כשבועיים היתה תכנית בטלויזיה (ברח לי שמה) על ילדים שיצאו מוצלחים. אחד הדברים שנאמרו שם היה שילדים יוצאים מוצלחים (בין היתר....) כשהאחריות עוברת אליהם. כלומר, אחריות הכנת שיעורי הבית מוטלת עליהם והם צריכים להבין את הצורך לעמוד במטלות ומה המחיר (שלהם! בבית הספר...) אם לא עומדים בהם. אני יכולה להגיד לגבי החינוך אותו אני קיבלתי: אני לא זוכרת שאי פעם ההורים שלי עמדו לנו על הראש בענייני שיעורי בית. האחריות היתה שלי בלבד. זכור לי בכיתה ג' שלא הכנתי שיעורים. המורה רשמה לי הערה ביומן. הוריי בכלל לא התרגשו. אבל הנה אני, עשרות שנים אחרי, זוכרת זאת היטב! וכן, בסופו של דבר שלושתנו (אחי אחותי ואני) יצאנו "לא רע"

... כמובן שאי אפשר לעשות הכללות אבל חשבתי להביא את הדוגמא... ועוד משהו: מקווה שאנהג כך כשהמתוקי שלי יהיה בכתה א', אבל... אל תשפוט אדם עד שתגיע למקומו

 

[פרת וחידקל]

כמה דברים

קודם כל - אצלנו לא היו שיעורי בית בכיתה א' כמעט אף פעם, ורק עכשיו בכיתה ג' מתחיל להיות קצת עמוס, ועדיין - לא ברמה יומיומית. לכן, גם קשה לי לומר איך הייתי מתנהלת עם שיעורים בתחילת כיתה א'. אבל בעיקרון אני חושבת שחשוב מאוד שזה לא יהפוך לעיסוק המרכזי בחיים. אני גם לא חושבת שהתפקיד של ההורים זה לעבור עם הילדים על השיעורים בבית ולתקן אותם לרמת מושלמות. הייתי עוברת מדי פעם כדי לראות אם יש בעיות (אפילו מציצה ככה לבד), ואם הייתי רואה תחום שיש בו קושי, הייתי עובדת עליו, אבל לא מושיבה אותן לתקן שיעורים כל יום. הכתבות זה גם משהו שהתחיל ממש רק השנה (גם בעברית וגם באנגלית). עוברת אתו פעם אחת, ורק אם יש טעויות אעבור אתו שוב. תיק הוא מסדר בבוקר (לא הצלחתי להנחיל סידור ערב) בכמה דקות. בקיצור - היום כשהוא בכיתה ג' אני לא חושבת שכל העניין לוקח בממוצע פחות מחי שעה ביום. לא רואה סיבה שילדה בכיתה א' תצטרך להקדיש לזה יותר.

 

[rnavina]

אצלנו

יש כמעט כל יום שיעורים. בהתחלה נחרדתי אבל שיניתי דעתי. מדובר בכמה דקות בכל יום, ובדרך כלל הוא יושב בחדווה ומכין שיעורים. הוא מאד גאה בקריאה שלו.