כתב לניתוח

[2צור]

כתב לניתוח

שלום לכולכם, אזרתי אומץ לשמוע מה ניתן להגיד עלי על סמך כתב ידי, אשמח אם תרימו את הכפפה. כפי שכתבתי גם בטקסט כתב ידי קצת השתנה, כאילו הבין שאני עומדת פה למבחן ונערך בהתאם! אבל המהות כנראה נשארה ללא שינוי. תודה.

 

[אריק!]

ו גם אני אזרתי אומץ ואמרתי

"נתפוס קורבן" ואת הראשונה שעלתה חכתי. משקשקת ? אז כפי שניתן לראות את באמת זקוקה להמון חיזוקים חיוביים ואמיתיים כדי לקבל את האומץ, ליזום ולהיפתח. החיזוקים הם כמעט תנאי הכרחי ובלעדיהם את מרגישה חשופה ופגיעה ותחת לחץ וממהרת להיעלם לתוך עצמך/פיזית. אז אפשר יהיה למצוא אותך במקומות ועם אנשים שטוב לך אתם, נח לך בחברתם, אוהבים ומפרגנים שנותנים לה הרגשה שאת, ומה שאת עושה רצויים ו ´שוים´. במקרה ההפוך יש כמובן את המתיחות וחוסר השקט, אובדן משענת והיפגעות. אולי גם לא מבינה למה יש רוע בעולם. חוץ מזה וברפרוף את נראית לי אינטלגנטית וחושבת, אולי גם מקורית ויוצרת בתחומים המענינים לך ומצפה להכרה רחבה יותר, במינון נעים. אך לא חשיפה מביכה שתשבש את את סדרי החיים, הפרטיות והאנונימיות. רואים שעשית כברת דרך בהתמודדות עם קשיים שעכבו אותך, אולי גם טלטלו אותך למשברים שהם צורך של ´פסק זמן´ מהלחצים. הכל על רגל אחת ולכן לא לקחת שום דבר ברצינות יתר. אריק.

 

[צורי2]

יו אריק!

אלוהים ישמור! מה?! איך?! ז´תומרת מאיפה?! מי?! בקיצור - הפתעת אותי ביותר!! הייתי בטוחה שיהיה קל לאתר קודם כל דברים שהם שטחיים יותר לגבי, אבל אתה מצאת ישר את האמת שכדי להגיע אליה צריך לקלף כמה וכמה שכבות של מראית עין. בקיצור - אני בשוק. יש לי דימוי של חזקה ומי ששומע שאני זקוקה לחיזוקים חושב שאני סתם מקשקשת, אבל זה באמת כך (לא שאני מאד גאה בזה..). בתור ניתוח ´על רגל אחת´ נראה לי שקלטת אותי ממש נכון. לכן אשמח מאד אם תרצה להמשיך ולומר אם יש עוד דברים שאתה מוצא בכתב. או אולי מישהו אחר? סקרנית ביותר!

 

[אריק!]

אסטראל היה אומר שאת טוטאלית,

שאת, או מזדהה ומתחברת לדברים במקסימום המסירות והטורבו, או שאם זה לא מתאפשר או שאת לא מתחברת את מעדיפה לא לעשות בכלל. בימים הקרובות אציץ שנית בכתב ונראה אם נמצא משהו. לילה טוב אריק

 

[צורי2]

אסטראל, האומנם היית אומר זאת?

בכל אופן זה נכון מאד.

 

[גברת תפוח]

אסטרל, אסטרל, איה אתה?

 

[צורי2]

עטרה, תוכלי להציץ גם?

 

[צורי2]

אולי זה יעזור

ניסיתי להקטין את הקובץ

 

[עטרה ב ט]

לא יודעת אם דוקא זה יעזור ../images/Emo8.gif

אבל אולי משהו אחר.... תגיד אתה מתעניין אולי בדרמה ? הכתב שלך מאוד מתאמץ להישאר "בסדר", וגם מאוד מתאמץ לגייס אנרגיות. אני תוהה מאיפה אתה יכול לגייס יותר אנרגיות. משהו בך כאילו עצור מדי יחסית ליכולות שלך. לא סתם לא עניתי עד כה, כתב מורכב שקשה לי לתהות על קנקנו על רגל אחת.

 

[צורי2]

תמשיכי, תמשיכי!!

בעצם אני את ולא אתה. מתעניינת בדרמה?! כשהייתי קטנה הייתי היו אומרים לי שאני ארטיסטית. מאד נהניתי ממשחקי דמויות, לההפך לרגע למישהו אחר ולשעשע את מי שבסביבה. עם הזמן מחסומי הבושה התעצמו ובעצם שכחתי מזה עד עכשיו - עד השאלה שלך. מה הכוונה בלגייס אנרגיות - האם כי נראה לך שאין לי מספיק, או שיש לי מספיק אבל צריך עוד כדי להגיע למצב טורבו? מאד מחמיא לי (אני מקווה...

) שהכתב נראה לך מורכב, אשמח אם תמשיכי, ביחוד לגבי העניין של משהו עצור ביחס ליכולות. ואם זה לא יותר מדי כבר (סליחה על הניג´וס

) אולי משהו לגבי כיוון מקצועי? אולי יעזור אם אוסיף שלחץ הכתיבה הוא די חזק. תודה!

 

[עטרה ב ט]

ממשיכה ממשיכה ../images/Emo6.gif

אני חושבת שיש חולשת כוחות וגם קושי לגייס, כלומר שני הסוגים. אני ממשיכה וחושבת שחלק מזה לפחות הוא על רקע כל מיני קונפליקטים פנימיים ששואבים אליהם אנרגיות. ואני מסיימת בענין זה ואומרת שכדאי לפתור את הענין כי כרגע יש מעט מדי כוח. בעצם עוד משהו בענין הכוח, חלק מהכוח שקיים, עצור. כלומר יש בנוסף לחולשה הכללית גם מעצורים. אני לא רואה אותך כאיזה שחפתית שבריריה

אולי אפילו להיפך, קצת עקשנית או קצת נוקשה בחשיבה קצת מפעילה לפעמים דעתנות, אבל כל אלו הן תקיעויות בגלל שחסר כוח לזרום. אם כמו שאת אומרת הלחץ חזק, זה עוד מחזק את דעתי. בקשר לדרמה. אני חושבת שאחד ממנגנוני ההגנה שאת מפעילה, הוא משחק. את מציגה איזו דמות שהיא הדמות שאת רוצה שאנשים יכירו ואני לא בטוחה שאפילו את באמת יודעת מה מסתתר מתחתיה. חסרה שם ספונטניות וזרימה חופשית, חסר הקשר עם הנביעה הפנימית של היצירתיות או במילים אחרות עם עולם הרגש. מה זה אומר בעצם ? זה אומר שאת בחורה אינטלגנטית, חברותית, קצת דעתנית, קצת אולי לפעמים עקשנית (אני לא בטוחה), מאוד אסתטית, מאוד ייצוגית, א-ב-ל, במכבש הלחצים החברתי שהופעל עלייך (כמו על כולם) מילדות, למדת להסתיר את עצמך ולהתעלם מהצרכים או הרגשות שלך ובמקום זה לשחק דמות אחרת. את מתארת שהכתב שלך קצת יותר מפוזר כשאת לא כותבת לאבחון, ואני מתארת לעצמי שהוא יותר קליל ויותר משוחרר ובכל זאת, הנה את צריכה להציג את עצמך לאבחון ואת כן מפעילה את המשחק ככלי. המחשבה שלי היא שאולי כדאי לך להפעיל את המשחק כתחביב ותוך כדי זה להכיר את מה שיש מאחורי המסיכות. כלומר גם להשתמש ביכולת הזאת שלך וגם לנצל אותה כדי לחקור את שאר האזורים שבתוכך, את שאר האפשרויות שלך. את שואלת לגבי מקצוע...... את מאוד ייצוגית וכדאי לך לנצל את זה. אולי את גם טובה בכל מיני עבודות ידיים כמו גרפיקה או ציור ? ודבר אחרון, את מאוד מאורגנת ודברים שקשורים לארגון יכולים להיות טובים לך. אני הולכת להציץ שוב בכתב שלך ואולי יהיו לי עוד מחשבות בנושא.

 

[עטרה ב ט]

תיקונים ותוספות

לא גרפיקה בעצם, לוקחת את דברי בחזרה. גם לא עקשנות. קונפליקטים: קשורים איכשהו בעולם היחסים שלך עם אביך. אני בטוחה שיש לך איזה יכולת של עשיה ושאת מאוד יצירתית (ותארי לך מה יקרה אחרי שעוד תשתמשי בעצות שלמעלה) אבל לא מצליחה כרגע למקד את עצמי. תני לי בינתיים פידבק על מה שכן נאמר

. אולי טבע זה הכיוון שלך ?

 

[צורי2]

ולהלן תגובת דובר צה"ל..

עטרה, תודה על ההשקעה. גיליתי כבר לקראת צהריים שהגבת, אבל היינו חייבים לצאת לארוחת שבת משפחתית, שבה העברתי חלק ניכר מהזמן בלצפות להגיע למחשב ולענות, אז הנה ההזדמנות. אתחיל ממה שקל יותר - דוקא עקשנית מאד! באופן שלא מעט פעמים גורם ל´תקיעויות´ שהזכרת. הרבה אנרגיה שמושקעת בכיוונים לא בונים, דברים שלא הולכים בדיוק כמו שהתכוונתי עשויים להוציא אותי מדעתי. אוי זה נשמע נורא אז אשפר את הרושם ואומר שאני לא ממש קריזיונרית

אבל יש לי את הקטעים שלי לפעמים... ולגבי הגרפיקה - זה די מצחיק כי תקופה די ארוכה (מהתיכון וצפונה) חשבתי שאהיה גרפיקאית, גם בגלל אותה יצירתיות שאיתרת, אבל בסוף זה נפסל. גם כי החלטתי שאין בי מספיק יצירתיות ומעוף וגם כי אני ממש חייבת לעבוד עם אנשים, שבמהות העבודה תהיה אינטראקציה ממשית עם אנשים. הייתי בטוחה שזה יהיה ניכר מיד מהכתב, מצד שני אולי אני מגזימה ובעצם זו לא נטיה כזו מהותית אלא סתם אני מתרצת בכך את העובדה שכיף לי לעבוד עם אנשים ולכן אני לא מחפשת תחומי עיסוק אחרים. בכל אופן - משהו אירגוינסטי בהחלט כן! כי גם חשוב לי שהתפקיד יהיה מגוון, יכלול כל מני הבטים ולא רק תחום אחד. לתחום הטבע אין לי נגיעה. ולחלק המסובך - המשחק ככלי - אוי ואבוי. אם אודה שזה באמת כך אז מה זה אומר עלי בעצם?! לא ניסחתי לעצמי את עצמי ככה מעולם, אבל את מחייבת אותי לחשבון נפש פה אז אני נאלצת להודות שאולי, רק אולי, יש בזה משהו. אבל, בעצם זה נכון לגבי בני אדם בכלל, לא? כולנו פועלים לפי נורמות חברתיות שמכתיבות התנהגויות שלפעמים הינן שונות ממה שה´אני´ הגרעיני מכתיב. במידה שזה אכן קיים אצלי, זה לא בגלל מניפולטיביות אלא להפך, בגלל איזשהו חוסר ביטחון בסיסי. מי שמכיר אותי עשוי שלא להאמין לנושא חוסר הביטחון - אבל זה כנראה רק מוכיח שאני יכולה לעטות על עצמי חזות של בעלת ביטחון. סיבכתי אותך? מקווה שלא. בכל אופן, לא ציפיתי שלשלוח כתב לפורום יגרור כזה שיטוט בנבכי ה´עצמי´ שלי, אבל בעצם זה די מרתק. דבר אחרון, לגבי הקונפליקטים עם אבא - מדובר לדעתך במשהו עכשיוי או עתיק? והאם יתכן שבעצם אלו קונפליקטים עם אמא ולא עם אבא? אמי ואני די נוטות ´להכנס´ אחת בשניה. כנראה שהעקשנות וה´תקיעיות´ נשארות במשפחה... עטרה, תודה, אני מאד מעריכה זאת, אשמח להמשיך אם תמצאי עוד דברים.

 

[עטרה ב ט]

יכול להיות אמא והבהרה

אם יש דברים שאת חושבת שהם לא בדיוק אבל אולי בערך ומנסה למתוח את עצמך כדי להתאים לשמיכה ששרטטתי, עזבי. מה שאת יודעת על עצמך חייב להיות נכון יותר

. אני חושבת שזה משהו שהוא לא דוקא עבר או הווה אלא משהו במהות של הקשר ביניכם או ביניכן. משהו שאולי קשור בצורך להוכיח את עצמך, משהו שלא מאפשר קבלה מוחלטת. גם אני לא דיברתי על מניפולטיביות בקשר למשחק. אלא על הקושי לגעת בדברים עצמם (ברגשות עצמם). וזה באמת לא שונה מהרבה אנשים, יש הרבה אנשים שלא מגיעים לעצמם מכל מיני סיבות. כל אחד בדרכו שלו. עבודה עם אנשים ? לא קפץ לי בכלל לעיניים. אבל יכולות להיות כמה סיבות: א. זה לא חייב להיות אנשים אלא חייב להיות מגוון ובתנועה ואנשים מספקים את זה. ב. זה לא חייב להיות שאני צודקת. ג. את מרגישה שזה חייב להיות אנשים, אני רואה את זה אחרת ולכל מצב יש חסרונות ויתרונות. בכל אופן, גם ג´וב של ארגון קשור באנשים

. לאיזה עבודות עם אנשים את מתכוונת ? בואי נבדוק ספציפית אם זה מתאים

.

 

[צורי2]

דובר צה"ל לא מכחיש הטענות..

הקונפליקט הוא באמת משהו במהות הקשר, זה ניסוח די מדויק. ולגבי ה´משחק´ - גם זה נכון, הקושי לגעת בדברים. יש לי זכרון מודע של כמה חוויות ילדות שגרמו לי להבין שאין לגיטימציה חברתית לבכי בפומבי או הפגנת רגשות ספונטנית אחרת, וגדלתי להיות מדחיקנית בהתאם. אבל נראה לי שדוקא בשנים האחרונות אני מתחילה להשתחרר מזה. אחרים בסביבתי דוקא מרגישים חופשי לספר לי דברים, לשתף אותי בחומרים מתוך עצמם, אז זה נותן גם לי סביבה בטוחה לאוורר דברים סגורים כלפי חוץ. אין לי רעיון מוגדר ויחיד באשר לסוג מסוים של עבודה. אולי משהו מתחום משאבי אנוש. מה כוונתך בכך שאת רואה את זה אחרת, ושיש יתרונות וחסרונות? האם התכוונת בכך לעבודה עם אנשים? מאד מסקרן אותי מה בכתב גרם לך להגיע לממצאים שלך, אבל אבין אם תאמרי שזה מורכב מדי לפרט כאן. מסקרן אותי גם מה פרוש חיבורי האותיות שמופיעים אצלי.

 

[אריק!]

מה שאני רוצה להדגיש, וזה לא קשור

לגרפולוגיה.. שאני מאד נהנה לקרוא איך את מגדירה יפה את כל מורכבויות הפנים והחוץ, ובכלל כל מיני דברים שאת מזהה בעצמך ומתחברת דרך מה שכותבים. אז אולי דרך סוג של אבחון פנימי וחקר מעמקים תוכלי בקלות יתר לעשות היפוך לכוון של פסיכולוגיה ואבחון של אחרים, אולי גרפולוגיה ? אריק

 

[עטרה ב ט]

את יודעת משהו, את צודקת ../images/Emo8.gif

העפתי שוב מבט בכתב ידך

ונראה לי שיכול להיות שיתאים לך באמת לעבוד עם אנשים. אם את רוצה לממש את כישורי הארגון שלך אז כיוון שהולך עם טיפול וארגון במקביל זה עבודה סוציאלית. אם את רוצה לממש את כישורייך היצירתיים אז תרפיה באמנויות למיניה או ריפוי בעיסוק. ואם את רוצה לממש את ההתלהבות של אריק ממך זה פסיכולוגיה. אני פחות אוהבת את הרעיון של פסיכלוגיה או פיזיותרפיה בשבילך בגלל שנראה לי שזה יעמיס עוד על הכוחות שלך, שמראש אנחנו מנסים להוציא אותם לאור ולא להעיק עליהם. אם את לא רוצה עבודה טיפולית אז בכל זאת ארגון (יחסי ציבור, הפקות, כאלה דברים). ולא היתי ממליצה על חינוך. (בשביל מה לך, בעצם...)

 

[עטרה ב ט]

אה ובקשר לחיבורי האותיות

זה חלק מהיצירתיות. הרבה הסתמכתי בכתב ידך על הזוית של הכתב ועל הצורה של האותיות. אלו שני המרכיבים שבלטו לי במיוחד. בנוסף לתחושת הכתב והארגון הכללי שלו. על תחושת הכתב כתבתי קצת במאמרים אם אני לא טועה. תציצי שם.

 

[צורי2]

נשמע לי מוכר, מה שכתבת עלי ../images/Emo13.gif

הי עטרה, לא מצאתי את המאמר המדובר, מה שם המאמר? ולגבי ההצעות המקצועיות - נראה לי שבאמת אשאר עם נושא הארגון. כמו שחשבת, הכיוון הטיפולי לא ממש מתאים לי. לא מזמן אמרתי לעובדת סוציאלית שאני מכירה שאני מאד מעריכה את עבודתה, ושאני בחיים לא הייתי מסוגלת להתמודד עם הבעיות שהיא פוגשת ביום יום שלה. לגבי פסיכולוגיה - למעשה זו ההשכלה האקדמית שציינתי, למדתי פסיכולוגיה לתואר ראשון, ומאד נהניתי מהלימודים. אבל, שוב, לא נראה לי שכדרך חיים אוכל לפתור לכולם את בעיותיהם, כי משהו מכל בעיה ישאר אצלי והרי לכל אחד יש את ה´שק´ הפרטי שלו. זה באמת משהו שלמדתי על עצמי: כשמדובר באנשים שחשובים לי אישית אני יכולה לשאת גם את הצער או הקשיים שלהם ולהציע כתף תומכת, אבל בקלות אני יכולה להשאב לזה ולכן לא אוכל להפוך זאת למשהו מובנה ומקצועי שיקיף את כל יום העבודה שלי. לכן אולי זה צריך להשאר משהו שברמת השיחה המתפתחת עם מישהו ולא משהו מובנה ויזום. אריק, אני רואה שאתה ממשיך לקרוא את כל הסאגה הזו ללא לאות, כל הכבוד על ההתעמקות!

 

[עטרה ב ט]

יש יותר חומר יחסית במאמר "דימויים"

אבל גם במאמרים על הטיפוסים ובכלל באופן כללי בחלק גדול מהמאמרים הנושא הזה מופיע ברקע.