מוטי שנינו צריכים להודות למיה .
אתה צריך להודות לה על האיבחון שהקדישה למענך .
אני צריך להודות לה שלימדה אותי להיות יותר סבלן ולחשוב פעמים ( תאמין לי שזה ממש לא קל עבורי ) .
מסתבר שללמוד לספור עד 10 אכן יכול לחולל ניסים , מדהים לגלות שאחרי כל מספר שאתה סופר אתה מגלה דברים נוספים שספק רב שהייתי מבחין בהם במידה
והייתי עוצר כהרגלי בתחילת הספירה ( שוב תודות למיה ) .
גיליתי בזכותך שלמרבה הצער " ככל שאדם זועק כך הסביבה נאטמת לזעקתו " התנהגותך היתה בעצם זעקה שבאטימותי כמעט פיספסתי .
הקדשתי לכתב ידך לא מעט זמן ( שוב תגיד תודה למיה ) וככל שהתבוננתי בו כך נחשפה לעיני זעקתך לעזרה .
אני רוצה להשתמש במשפט שמיה רשמה לך " אתה מושך בצמות " נכון אתה מושך בצמות לכל מי שאתה יכול , אתה לא בוחן גבולות וגם לא מדדי אהבה כלפיך כל רצונך
הוא הרבה יותר פשוט .
אתה מקווה שיום אחד תמשוך בצמה חזק מידי שהאוביקט יסתובב אליך וישאג " תגיד לי מה אתה רוצה " .
עכשיו מוטי מתחיל האיבחון שלך ואיבחונך מתחיל בשאלה " מתי פעם מישהו שאל אותך מוטי מה אתה רוצה ? " .
הבעייתיות שלא שואלים אותך כלל לרצונותיך היא שבחלוף הזמן אתה הופך לאסיר חסר זהות .
אתה נולדת לתוך חממה פטריאכלית , דמות האב היא זאת שקובעת עבורך את כל מהלך חייך ללא שום זכות עירעור על כך .
שום דבר מהתנהלותך וחשיבתך בשטח הם לא פרותייך ,הכל מוכתב לך לפרקי פרקים על ידי אביך .
אתה מלא כרימון בתחושת תיסכול , זעם , וחוסר כיוון , מאידך היות ומעולם לא אתה זה שניתבת את חייך אלא נותבת מיום היוולדך מעשית ומחשבתית הדבר מסובך אף יותר .
אתה כועס וזועם אבל בעצם לא יודע על מה היות ואין לך שום אופציה חלופית אחרת .
בהרגשתך המעורבת אתה חש כבוד עצום ,הערכה וסגידה ממשית לאביך אבל באותה נשימה גם תעוב וכעס כלפיו עד רצון להסירו מעליך , אלמנט הפרדוקס בסיפור שברוב המקרים
האדם אותו אנו שונאים הופך להיות ברבות השנים אנחנו .
כיום התנהלותך בשטח היא בדיוק כמו התנהלות אביך ( התנהגות פטריאכלית ) , אתה מאמין שבתור גבר אתה הוא זה שאמור להנהיג את כל הכללים ואסור לשום גורם לערער על כך .
קרירה , היות וכל התנהלותך וחשיבתך היא אדונית ואסור להרהר עליה סביר להניח שתעבוד במקום שכזה , מקום בו ליכולות וכישוריםחשיבות מישנית
והדבר היחידי שקובע הוא וותק הזמן
שמקדמך בסולם הדרגות ( דוגמאת רשויות ממשלתיות , צבא , משטרה , עובד מדינה ) .
זוגיות , ניכר שהתא המשפחתי שהקמת בא מתוך חוסר ברירה ועמידה בציפיות אביך , ההתיחסות לצד הנשי היא כאוביקט בלבד הבא לשרת מטרות מסוימות , כגון בישול ,ניקיון ,ילודה
אין שום התיחסות ונגיעה ריגשית מעבר לכך .
יתרה מכך יש בך המון שאלות והתחבטויות בקשר לכיוונך המיני ,אולם העמידה בציפיות אביך לא מוציאים זאת לפועל כל עוד אביך בחיים .
ההתיחסות ליילדיך היא בדיוק כמו ההתיחסות אליך , אתה מכתיב את חייהם ללא יכולות בחירה .
התסכול שלך נובע מכך שאתה חש ברצון לשינוי קיצוני ומהותי בתא המשפחתי ופרוק הקשר הזוגי , אבל יודע שלא תוכל ליישם זאת כל עוד אביך בסביבה.
עצוב לראות שאין לך כלל שאיפות ( חוץ מהקטע הזוגי ) היות ואתה יודע שלחלומותיך אין שום סיכוי כעת .
בהצלחה.