כתב יד לניתוח...

[צופיה נוגה]

כתב יד לניתוח...

שלום עטרה וכל חברי הפורום, אשמח אם תתיחסו לכתב היד המצורף , בתודה, צופיה נוגה

 

[עטרה ב ט]

צופיה נוגה תקראי בבקשה את ההוראות

בהודעת המנהל.

 

[צופיה נוגה]

עיינתי בהודעת המנהלת, ולהלן השינוי

תודה!

 

[עטרה ב ט]

מעניין שהכתב שלך מאוד לא אופייני

ולמה אני מתכוונת? אז ככה........ יש הרבה פעמים קבוצות אוכלוסיה שיש להן כתב דומה. קחו למשל את האמריקאים יש להם כתב שונה לגמרי מאשר לאנגלים ! גרפולוג שרואה כתב באנגלית לרוב יכול להגיד מאיזה ארץ בא אותו אדם. כך בכל השפות שמדברים אותן בארצות שונות, וכך גם בתוך קבוצות אוכלוסיה. לקבוצת האוכלוסיה של הדתיים יש גם מאפיינים מסוימים או יותר נכון לומר רוח מסוימת באוירה של הכתב, ולצופיה נוגה שלנו נדמה לי שדוקא יש רוח אחרת. האם נכון לגזור מזה שהיא מרדנית? לדעתי לא. הסיבה היא אחרת. אבל מעניין לראות

. עכישו אלייך צופיה נוגה, האם את באמת נוגה? האם את באמת צופיה? לא נראה לי. נראה לי שאת פשוט מבולבלת.איכשהו דברים לא מסתדרים לך וקשה לך לשלוט בהם ובחיים שלך בכלל, ככה שאת נעה ונדה בין מצבי רוח ואיכשהו מסתדרת. זה לא הדרך האידאלית לחיות, יש לך הרבה אינטלגנציה ויצירתיות ולדעתי הפרטית עם עוד קצת משמעת עצמית תוכלי להגיע למקומות יותר שווים בשביל עצמך. מה דעתך ? (ולהגנתי רק אציין שהרגע התגלגלתי החוצה מהמיטה ועוד לא ראיתי שום קפה וקרואסון בסביבה הקרובה, אגב, לדעתי החוסר הזה בקרואסון על הבוקר הוא בפירוש מחדל של אבי, תירוצים לא יתקבלו

).

 

[shonshon5]

מה מה מה? אני ומחדל באותה נשימה?

צ´מעי - אני מודע לצוק העיתים ולחומרת המצב ולגנרל זיני.. אבל להטיח בי האשמות קשות אלו? דווקא אני, שנים רודף אחריך עם קרואסון חמאה ביד אחת ואספרסו כפול בשניה, כמעשה האם הפולניה עם הבננה, דווקא אני? נפלה עטרת ראשנו, נפלה והתנפצה. השיפוץ - עלייך, יקירה! אבי, צובט עצמו כלא מאמין.

 

[עטרה ב ט]

תראה, תשמע, תבין................

אמנם לרדוף עם קרואסון ואספרסו זאת עשית אני מודה ומתוודה, שבועה צופית למהדרין. א-ב-ל, היום בבוקר, היום, באזורי השבע, שבע וחצי ? אה ? שום קרואסון לא חיכה לי ליד המיטה ! ומה זה היה צריך להיות ? התרשלות בתפקיד ? הפקרת שלום האומה ? ובכל זאת, עקב היותך מרובה בסרטי הצטיינות וסמלי גבורה, הפעם אני אחליק את הענין כלא היה

. עכשיו לך למסרים האישיים אני שולחת לך משו חשוב ודחוף שקשור אף הוא בשלום העם כמובן.

 

[shonshon5]

../images/Emo24.gif

 

[צופיה נוגה]

אכן כן...

נראה לי שעלית פה על ציר מרכזי "רוח אחרת" , מה לדעתך יוצר ומזין את השונות? ( כי היא אכן קיימת ) כן, מצבי רוח, הצורך לשלוט בבלגן, מקומות יותר ממצים ומשמעת להתחיל לעשות משהו, הם חלק מההתמודדות היום יומית שלי, העניין הוא שאני חיה בתחושה שיש בכח ויש בפועל ולמרות כל הניסיונות המגוחכים שלי לפרוץ את המעגל ולאפשר ביטוי, התחושה היא שעדיין לא הגיע הזמן, האמנם?

 

[עטרה ב ט]

נדמה לי שכן הגיע הזמן דוקא.

אבל זה לא בהכרח ענין רציונאלי. יכול להיות שאת צריכה מסגרת שתאפשר לך להתבטא ביתר קלות. לא כתבת מה את עושה, אבל נדמה לי שמסגרת לימודית או עבודה במסגרת ברורה יכולות לעזור לך להתארגן. כמובן גם טיפול רגשי בא בחשבון. לכי עם זה לאט. אל תנסי לכבוש את כל העולם ביום אחד. אפילו אל תנסי לכבוש בית אחד ביום. לכי חדר חדר, קיר קיר, העיקר שתישארי עם ההתמדה ושתזכרי כל הזמן מה המטרה. אפשר להתחיל בקטנות: לרשום על פתקים דברים שאת צריכה לעשות, ולפתח הרגל להשתמש בפתקים (כלומר לזכור לקרוא אותם

). זה יכול להתחיל מדברים ברומו של עולם (=קוסמטיקה) ולא חייב להתחיל מההחלטה "מה אני אהיה כשאגדל". כל פעם אחרי שתרגישי בטוחה שכבשת חלקה נוספת, תתקדמי לבאה בתור. העיקר להתמיד, העיקר לשלוט בשגרה קודם כל ואחר כך הלאה. לא לקפוץ מהר מדי, לא לקפוץ גבוה מדי. לאט לאט. רק כך זה ריאלי. השונות לדעתי היא שילוב של אינטלגנציה יצירתית וגבוהה עם הקושי להתמיד והמשמעת העצמית. יכול להיות שזה קונסטלציה של חינוך גם כן מהבית. אולי לא למרד אבל כן לותרנות. בשביל דת צריך הרבה משמעת עצמית והרבה תעצומות נפש וגם צריך עיניים לא פתוחות עד הסוף, כלומר קצת קצת חששנות. או פחדנות. או משהו דומה. ובכל זאת אנחנו מוצאים בין האנשים שגדלו בבית דתי ונשארו דתיים גם אמיצים וגם מורכבים ואינטלגנטיים. המסעות שכל אחד עושה שונים זה מזה ואי אפשר להכליל יותר מדי. הסיבות כל כך רבות וכל כך שונות....... אצלך נדמה לי שזה הרקע וגם יכול להיות שאני טועה. מה דעתך? אגב, אם מעניין אותך, את יכולה לכתוב לי גם מייל בענין (נראה לי שאנחנו יורדים לרמה אישית מדי לפורום).

 

[אריק!]

היי צופיה, התייחסות קלילה

את נראית לי בעלת הבחנה ערנית ורואה גם דברים שנעלמים מעיני אחרים, שהיו יכולים להיעשות. נימת בקורתיות. רצון למלא תפקיד משמעותי יותר. סומכת המון על האינטואיציות ותחושות הבטן שלך ודי מרוצה שהחברה סביבך מקבלת את עמדתך. פחות נח לך עם בקורת עד כדי תחושה שהיא ´אישית´. יש רגישויות לאיך החברה מעריכה את מה שאת, בציפיה שזו תהיה מכובדת ומאוזנת, שאפתנות, התבלטות כפרט בקבוצה, ציפיה לגבוי גם ליוזמה שאינה סטנדרטית, תחרותיות, חוסר שקט וגאווה. לפעמים התקוממות כנגד מרות מודגשת מדי ומסרסת. זהו בינתיים. מאת אריק - יועץ בכיר למתעלמות מהודעת המנהלת.

 

[צופיה נוגה]

מתעלמת לשעבר...

קשה לומר שהניתוח מתאפיין "בהתייחסות קלילה", ולו בגלל שאין לי ברירה אלא להסכים עם מספר קווי האופי שאיבחנת, מחמיאים יותר ומחמיאים פחות. מעניין שגם עטרה רמזה לאפשרות של התקוממות נגד סמכות ושניכם "עליתם" על חוסר הנחת מהמיצוי הקיים, מעניין אילו שדים יעלו בהתייחסות קלילה פחות...?