כתב ידו של שמיר

[אלעד2]

כתב ידו של שמיר

 

[ebt123]

אלעד2, אספר לך סיפור שאכן היה!

פעם, במהלכה של מערכת בחירות כלשהי, נכנס למשרדי עתונאי ובידו כתב ידו המקורי של שמיר. עוד בטרם התיישב, פרש אותו על שולחני , הציג את עצמו ואמר, "הנה לך הכתב של שמיר. מה יש לך לומר לקוראים?" אמרתי לו, "ראה אדוני, זה עניין דיסקרטי, אי אפשר לפרסם את מה שביכולתי לאבחן. אגב, האם אתה מוכן לסגור את הדלת?" קם האיש והלך לדלת, "היא סגורה" אמר. השיבותי ואמרתי: "סליחה, לא לידית הזאת התכוונתי".
אליהו

 

[שלמה ל]

לא הבנתי, אתה יכול להסביר?

 

[אלעד2]

הוא התכוון לידית מהצד השני..

 

[ebt123]

לשלמה ל, התכוונתי לכך שאדם זכאי לצנעת פרטיותו

אליהו

 

[שייקה לנדאו]

חחח... איזה קשוח!

 

[גרפולוג הבית]

מי קשוח אליהו???

 

[אודי בן יעקב]

על קשיחות וחוסר רלוונטיות

כאדם מופלאים תכונותיו אך כמנהיג של מדינה כתב ידו מקפל טרגדיה עבורנו, וככל שנאמנותו ומחויבותו לאמת שלו נעשים טוטליים יותר כך התמונה מבחינתנו נעשית עגומה יותר. האיש לא היה מסוגל לעשות את הסוויץ בראש, להניח מאחוריו את תקדימי ולקחי העבר ולחיות בהווה. כך יוצא שאיומים ומזימות מסוכנות שהיו שרירים וקיימים במציאות חייו לשעבר ממשיכים להתקיים אצלו כמציאות ראלית לכל דבר ועניין והחובה להתגונן מפני זה הפכה למדיניות שכביכול מעוגנת בניסיון ובמציאות. והנה גוונים פרנואידיים מובהקים.
יפה לבחון את זה לאור התנהלותו כאשר הוא נכנס באילוץ לתהליך שהוא ספקני ושולל ולרגע לא האמין בתמורות בצד השני, והנה
לו ולנו מציאות שהגשימה את עצמה: נתן צ'אנס ונכנס לתהליך מלא נוגדנים כלפיו והחל לזהות מכל עבר את מה שחשש ממנו תחילה וכמובן לא מופתע מכך שכן זה כל העת שוכן לו בראש, וכעת הוכח הלכה למעשה. הליך חשיבתו במעגלים אך טחו עיניו מלראות זאת ולהכיר במגבלה. הקשתיות בגבהי המתווך מלמדת אותנו עד כמה במשקפי עצמו הוא איננו דוגמאטי ועד כמה הביקורת כלפיו בהקשר זה חוטאת לאמת וממילא לא עניינית. לו היה מנהיג במציאות מתמשכת של שלום נניח, אז, היה מאחר לזהות תמורות ותופי מלחמה בצד שכנגד ומופתע, לא העריך שכך זה וממילא מאחר להיערך. והנה קצת על גמישות מחשבה וכושר הסתגלות. שאלה מעניינת ורלוונטית יותר היא מה עדיף: עיוורון של אופי ודרך שיש מאחוריהם עקרונות ואמונה, או מנהיג מסתגל היטב לתמורות וטאקטיקן טוב אך חלול במשנתו האידיאית.

שבת שלום.

 

[ebt123]

אודי, ייתכן שלפעמים הברירה אכן אחד מן

הקטבים שציינת ואז רלבנטית שאלתך. אישית, אני נרתע מפנאטיות צרופה ממש כמו מפני אופורטוניזם צרוף,לדוגמא, כיום הנפיק לנו הליכוד מנהיג מן הקוטב ההפוך לשמיר.לדעתי האישית, זה טריפה וזה נבלה, אך איך אומר הפתגם, "לפעמים גם תרנגול עיוור מוצא גרגר" ובכל זאת יש מעלות ומגרעות לשניהם.
אליהו

 

[ebt123]

שייקה, לדעתי לא על קשיחות מדובר, אלא על אתיקה

 

[אלעד2]

וכאן כתבים מוקדמים