כתב היד שלי.

[Me¥tal]

כתב היד שלי.

שלום לכולכם. אני מיטל, בת 16. לא מזמן, כתבתי את הטקסט הזה לחברה שלי שניתחה לי אותו, ולמען האמת, הניתוח שלה היה די מדוייק. זה די הלהיב אותי, והתחלתי לקרוא עוד ועוד על גרפולוגיה. מכיוון שהכתב שלי בכל מקרה נמצא במחשב, למה שלא תנתחו לי אותו? בבקשה אל תחסכו ממני דברים, קשים ככל שיהיו, ואם לא קשה לכם, נסו בערך להסביר לפי אילו סימנים הבנתם את מה שהבנתם, כי אני מאוד רוצה ללמוד, ולא מוצאת יותר מדי מאמרים. אגב, אין בסוף חתימה, כי פשוט עוד לא גיבשתי לעצמי אחת. כשצריך לחתום, אני פשוט כותבת את השם שלי - כרגיל. תודה רבה, יום טוב לכולם, מיטל.

 

[ליטן א]

אהלן מיטל

עכשיו בדיוק ראיתי את הכתב... אבל מאוחר מדיי... אולי מחר, בין 3 (כשאני חוזר מהביצפר) למשחק של מכבי אני אפנה לי זמן בשבילך... בכלל, יש לי תחושה קטנה שאת עדיין לא מגובשת עם עצמך, וכמו שעטרה אומרת: (ציטוט לא מדוייק) "את עדיין צעירה מדיי בשביל ניתוח גרפולוגי", בשביל שיגידו לך מי את ומה את - כי בתקופה הזאת שבה את נמצאת, את עכשיו מחליטה על עצמך, וחבל שנפגע בזה ונחליט "בשבילך" (גם אם לא במתכוון). אבל אני אסתכל מחר על הכתב ביתר עירנות, כי עכשיו העיניים שלי נעצמות לאט לאט.. פשוט הייתי היום (שוב) בלשכת הגיוס, והתברר לי שהם טירטרו אותי לשם סתם בשביל לנדנד לי, ושאני אצטרך לנסוע לשם שוב, בעוד חודש, רק בשביל לתת חתימה על הצהרת הבריאות...

אז הייתי צריך לנסוע דרך צומת יגור, ואז היה את הפיגוע, ושמעתי עליו בדיוק כשהגעתי לצומת עיבלין, שבו פניה ישר משמעה נסיעה לחיפה דרך יגור, ופניה שמאלה משמעה נסיעה לחיפה דרך הקריות, חוצות המפרץ והצ´ק פוסט.. אז בדיוק שם שמעתי על הפיגוע, ופניתי בשניה האחרונה.. ואז כל הפקקים... למעלה משעה וחצי נסיעה במה שהיה אמור להיות מקסימום שלושת-רבעי שעה נסיעה... אבל ראיתי המווווון מכוניות משטרה בדרך.. כי עברתי דרך חוצות המפרץ, המקום שממנו המחבל יצא... ובנימה "אופטימית" זאת.. ביי בינתיים. לילה טוב ושקט. ליטן נ.ב. למי שיש בבית את ידיעות של היום, או ליתר דיוק של אתמול (כי כבר אחרי חצות) שיקרא את הטור של דניאלה שמי במוסף "זמנים מודרניים", ושיבין למה האישה הזאת היא נחסית... (קטע מהטור שלה: "בכל פעם שאני מסיימת את הטור במילים "שיהיה לכולנו יום שקט", אז למחרת יש פיגוע..", והיא סיימה את הטור במילים "שיהיה לכולנו יום שקט"..)

 

[מאדאם באטרפליי]

היי ליטן אני בכלל לא מצליחה לקרוא

את מה שהחמודה צירפה לפה כלומר את הכתב יד זה כל כך פיצפון איך אתםמצליחים לראות את זה בכלל הבאת זכוכית מגדלת או מראה מגדלת או משהו? שיהיה לכם יום טוב ללא פיגועים וללא מלחמה שיהיה שקט כבר לעזאזל

 

[Me¥tal]

גם לזה אני קטנה מדי?

חח.

אני לא חושבת שמשהו שתגידו פה ישפיע על ההחלטות שלי.

 

[shon86]

המומחה חוזר לפורום!!!!!

מיטל שלום את עדיין צירה ומאוד חשוב ראשית להבין שיש עדיין חוסר בשלות בכתב הכשווי שלך, אולם בולט בעיקר התנודות הרגשיות שלך מצבי הרוח המשתנים, סגורה נפגעת ומתעצבת ונסגרת לצערי עדיין לא למדת איך לנהל את חייך האישיים באופן מאוזן ועם הזמן מקווה שתלמדי, כשרון למלל ושפות, צורך בחברה אבל אוהבת שונאת- הניסוח שלי מנסה להיות רלוונטי לחיי היוי יום שלך. נתק מדות גבר וקצת כעס מודחק( יתכן שהורים גרושים או אבא בעל ישיות שנתפת עבורך כבעיתי אולי גודלת עם אבא שאינו איבך לדוגמא נישואים שניים של אמא. אני משער שאת משנה דעות כדי למצוא חן ואוהבת להיות במרכז למרות שאת לא ממש מצליחה לפי תפיסתך, קצת חנפנית שנינויועים שזה נכון פשוט זקוקה לאהבה עוברת שלב של קשיים עם עצמך בשנה האחרונה נמאס ממסגרות פיתחת אנטייים מסויימים, לפעמיים אוהבת ולפעמיים עוקצת מילולית אימפולסיבית וממהרת , לאן? צורת חשיבה טובה ותופסת את הכלל לעיתים ללא טוסיק לשבת וללמוד , כי תופסת את העיקר במצך עיקר הוא יותר ריכוז שקט פנימי , שחסרים אולי בהקשר ל נושא האווירה בבית שאינה לפי גוון אישיותך- אולי אופי הורים וכו לדעתי כשרון לשפות.111 בהצלחה המומחה

 

[astral tal]

מומחה יקר

מה עם כתב ידך שלך ?

 

[Me¥tal]

אאוץ´.

ועם כמה שזה כואב, הרוב נכון. אתה כבר השני שאומר לי שיש בי כעס מודחק, עוד מגיל קטן. ואני ממש ממש לא מבינה מה זה הכעס הזה... בקשר לשינוי הדעות - זה די לא נכון. אני באמת אוהבת להיות במרכז העניינים, אבל אני מאוד עקשנית ודבקה בדעותי. כל השאר, פשוט מדוייק במאת האחוזים. תיארת אותי מילה במילה. תודה לך.

 

[Me¥tal]

שאלה אליכם...

כמה מכם אמרו שהכתב שלי לא בשל. במא זה מתבטא? אותן אותיות מופיעות בצורה שונה מפעם לפעם? או שזה משהו אחר?

 

[ליטן א]

מספר בחינות

גם מספר אותיות שמופיעות בצורה שונה (למרות שזה מופיע גם אצל "מבוגרים".. מדובר בד"כ בדו משמעות. מה שאת מציגה, לעומת מה שאת. תלוי מהי האות, ומה "אומר" על זה שאר הכתב..) גם השורות המאוד מתנדנדות שלך (זה היה הסימן הראשון שראיתי בכתב שלך. על ההתחלה אמרתי לעצמי, "לא מותאם לניתוח"..

) וגם... (שוב אנחנו חוזרים לזה)... הגיל... למרות ש 16 זה ככה גבולי.. יאללה, ביי בינתיים

ליטן ולל"ט.. מחר יש בוחן בספרות... "צר עולמי כעולם נמלה".. רחל... קטעים איתה.. למה היא צריכה לכתוב כאלה שירים, שאנחנו צריכים להיבחן עליהם?

 

[Me¥tal]

שורות מתנדנדות...

אין לזה קשר לבילגון וחוסר סדר? (תיכף תגיד לי ש"כן.. גם זה") בהצלחה בבוחן, ואגב, אני ממש אוהבת את רחל. אף אחד לא מבין אותי.

 

[ליטן א]

כן.. גם זה.. ../images/Emo6.gif ../images/Emo8.gif

 

[עטרה ב ט]

ליטן, תיקון קטן

אותיות שמשתנות לא מעידות על דו משמעיות בהכרח. היתי אומרת יותר בכיוון של חוסר עקביות. אבל אם אותה אות נראית כמו שתי אותיות תלוי איך מסתכלים, זה דו משמעות. כמו במבחנים במתימטיקה שלא בטוחים אם זה חמש או שש וכותבים משהו באמצע

.

 

[אריק!]

גם אני בעד "חוסר עקביות" אם כי

חוסר עקביות של אדם מבחינת התנהגות, מסרים, פעם כך או כך, יוצרת לפרקים אי בהירות או דו משמעות מבחינת איך שהסביבה קוראת אותו. בין אם התכוון לכך ובין אם לאו.

 

[astral tal]

שמתם לב ?

לתופעה המעניינת הזו בכתב של מיטל ? : ככל שהכתב מתקדם עם השורה, הוא הולך וקטן - זה פשוט מדהים, פעם ראשונה אני רואה את זה עכשיו בטח תשאלי מה זה אומר, אז באופן כללי אני חושב שזה משקף מצב שבו את עושה רושם מנופח משהו בהתחלה, ואז ככל שעובר הזמן, יחד עם ההיכרות המתעמקת עם הבנאדם - הרושם הזה הולך ופוחת ועוד פירושים שיכולים להיות לזה: (ותאשרי לי אותם או לא בשביל שאני ילמד) זה שנגיד את נכנסת לכיתה - אז זה "היי !! שלום לכולם !" ואחר כך רוצה שיעזבו אותך בשקט, ובניגוד לכניסה שמושכת תשומת לב - את מעדיפה אחר כך לא להתבלט יתר על המידה... עוד פירוש אפשרי, סתם ככה זריקה של רעיון: את בולעת משפטים בסוף ? אסטראל, שוקל לעזוב ת´עבודה בפיצרייה

 

[Me¥tal]

ו... התשובה היא:

ההצעה הראשונה שהעלית נראית לי הכי הגיונית. אני באמת בהתחלה מנסה לעשות רושם על בני אדם, ורק אחר כך נותנת להם לגלות מי אני באמת. תופעה מוזרה, נחמד.

 

[ליטן א]

אהלן מיטל

שוב דחיתי, שוב באשמתי

בנוסף להקטנה של הכתב ככל שהשורה עוברת (האמת, שמדובר כאן קצת בדקויות, כי אפילו אחרי שאסטראל אמר את זה, עדיין היה לי קשה למצוא את זה), שמתי לב לתופעה ממש מעניינת: הסתכלתי על הכתב שלך, והדבר הראשון שראיתי זה מעין מבנה. שימי לב לשורה הראשונה, שעושה קימור, ולשורה הארוכה האחרונה, שעושה קיעור.. וכל שאר הכתב, בערך ישר (למרות שהוא מאוד מתפתל בשורות). תני אסוציאציות למה זה נראה לך. (אמרת שהתחלת ללמוד גרפולוגיה קצת, להתעניין בנושא.. תחשבי איך זה מתקשר למשהו.. למה שרק אני אעשה את כל העבודה?

) דבר נוסף. ה"ל" מסמלת את הקשר עם דמות האב. נסי להסתכל על ה"ל" שלך, ולהגיד כמו מה זה נראה לך. האם ה"ל" מתנועעת בחופשיות? האם היא שבורה וזויתית? האם היא נעצרת בבת אחת? תנסי לתת דימויים ל"ל" הזאת. עוד דבר. השוליים שמצד ימין, מסמלים את היחס ואת הקשר שלך לעבר שלך. תנסי לבדוק מה קורה עם הצד הזה? האם השוליים מתרחקים משם? האם הם צמודים לשם? האם הם מתרחקים בהדרגה? האם הם מתרחקים ומהר מאוד חוזרים? תנסי לתת לזה דימויים, ולבדוק איך זה קורה באמת אצלך בחיים... בנוסף, תסתכלי על עוד דברים "שונים" בקיצוניות מכתבים של אחרים. אמרת שהכתב שלך פחות יפה משל אחרים (אגב, יופי זה דבר יחסי

), תנסי לבדוק מה "לא יפה" בו.. בקטע הזה אני קצת פחות אתן לך הדרכה. תנסי לחשוב סתם ככה בראש שלך מה זה אומר. זה יהיה סיפתח לעוד "שיעורים" בהמשך.. זהו לבינתיים. הפעם, כפי שבוודאי שמת לב, לא סיפקתי כאן תשובות, אלא העליתי כאן שאלות, שינחו אותך בהמשך, כי אמרת שהתחלת לקרוא יותר ויותר בנושא. אז נתתי לך את הכתב שלך בשביל להתעמק בו... מה גם, שע"פ הנחייתה של עטרה, כתבים כאלה אנחנו לא אמורים לנתח פה.. גם רואים אי יציבות כלשהי בכתב, שמלמד על אי יציבות כלשהו בדעותייך, בעמדותייך, במצבך (אני לא ארחיב על זה כרגע), וכפי שכתבתי בהודעה קודמת, גם הגיל, הגיל.. (למרות שאת צעירה ממני רק בשנה.. sorry) ליטן, שבהודעה הזאת ראה שהתחיל לגנוב את מקומו של אריק בפורום... גם לקח ממנו את הכותרת, גם את הסיום, וגם התחיל לתת עצות ו"שיעורים" לאחרים.... אריק, תתחיל לחזור ללמד

 

[אריק!]

הי ליטן. משהו קצרצר.

איך תדע למה היא או אחרים מצפים ? חפש את המרכיב הבולט, הקצת מוגזם, בכתב זה סיומי ת´ רחבות וקערות בניגוד חד לרוחבן בתווך. מה שמזמין צורך בהערכה ותשומת לב בהקשר הנ"ל, גם רגישות לחסר בהערכה לכך. מהן התכונות ברחבות קעורה זו ? עזרה, נתינה, השתדלות והתגייסות לטובת האחר, תשומת לב, יחס ושרות. במינון מוגזם שמזמין את אהדת הסביבה לכך. למה לא ציפיות לחום ואהבה ? מרבית האותיות בתווך צרות ורזות, עדות לרמת הסתפקות דלה בכך, גם רמת עיטוף אחרים בחום ורגש דלים יותר. במקומות שהאות התמלאה ב´ "במחשב" יכולה להיות טרוניה לסביבה שלא התייחסה והקדישה, כאילו נפגעה מכך, אבל גם זו דרך ללמד סניגוריה על עצמה.

 

[ליטן א]

תראה, תשמע..

דבר אחרון לפני שאני הולך לישון.. שמת לב למילה "כל", שאני כ"כ אוהב לקשר אותה לאהבה? היו כאן כמה כתבים, אחד זכור לי במיוחד, שהכתב הכיל בתוכו לפחות 9-10 לבבות, שנבעו מהמילה "כל"... כשה-כ´ יורדת, ומתחברת עם ה"ל", ליצירת לב... כאן, בהחלט, ניתן לראות מעין לב פתוח מאוד, שלא נסגר בצד העליון - כאילו גם מסכים עם מה שאמרת.. יאללה, ביי בינתיים.. ליטן

 

[אריק!]

ליטן בוקר טוב ובהזדמנות זו מזל טוב

לבתי נעם שהיום היא בת 10 ויש לנו מסיבה פצוץ היום בערב. ולאחר הברכות, חשבתי שכבר נפרדנו מהלבבות והשנורקלים והפסקנו לספור כמה לבבות מאוהבים יש פר-דף, כמה מאוכזבים וכמה שלא החליטו. הצעתי לך לפני כמה ימים לבדוק את מהלך השורות של הנשיא בוש, שכתב ידו מופיע בגלרית הכתבים. לא ענית. לא ראית את הבקשה או שלא בא לך על זה ? ככל שחומות ההגנה של פרט גבוהות יותר כך קשה יותר להישען על הפידבק שלו בבואנו לבחון את עצמינו. הסימן המובהק ביותר לחומות הגנה זה סדירות יתר של צורת אות מסויימת, שנדמית שנכתבה באילוץ, וגם שוני ניכר במרכיבים כלשהם, תנועה, רווחים, כוון מהירות. הידעת שגם שולי ימין מצטרים לימין זה חומת הגנה ? לפעמים גם מתרחבים לשמאל. גם שורה גלית. יש לך רעיון למה ? כמעט לכל אדם מינון מסויים של חומות הגנה, ואין בכך רע. כאשר זה מוגבר צריך להיזהר במה שכותבים ונסוחים, גם לקחת בהסתייגות וגם לא להיות מופתעים מהתנגדויות ותגובת יתר למימצאים. אנחת הקלה והסכמה מוחלטת של הנבדק למימצאים יכולה לפעמים לסנוור, שכן אנשים נוטים לאמץ מימצאים מחמיאים בחדווה יתירה. כמה אנשים יודו שהם קמצנים כרוניים, לא יודעים לפרגן, נחמץ לבם משגשוג זולתם, אגואיסטיים, מנוולים ? חתרנים בלתי נלאים ? בהזדמנות זו, מקטיני אזור אמצעי בהגזמה מתקשים יותר מאחרים לאמץ דוקא את המחמאות לגביהם, ובהגזמה יש ביניהם גם חולים. נתקלתי פעם בבוגרת אוניברסיטה שלא היה לה כל ספק שהיא מפגרת, עד כדי תחושה שהכל קשרו קשר כדי לרומם את ציוניה, לגרום לה להתקבל ולהצליח. ככל שידוע לי שום פסיכיאטר לא הצליח אז להוציא לה את זה מהראש. אז אלה יתייחסו דוקא לשבחים בספקנות ואי אמון, יהיו נבוכים מכך, יטענו להגזמה במחמאות שלא מגיעות להם. להשתמע, אריק.

 

[Me¥tal]

זה מאוד יפה.

הקסים אותי.