כתבתי פה בעבר על כאבי רגליים, באיזור הירך, בעת גלישה

כתבתי פה בעבר על כאבי רגליים, באיזור הירך, בעת גלישה

שמח לחזור לעדכן שהבעייה בכיוון של פתרון. החלטתי לתת קפיצה קצרה להקציע את הסגנון לפני המפגש הטרנס-אטלנטי בפברואר שאני כל כך מצפה לו.

בשל אילוצי לו"ז, תקציב, טיסות, מלונות, בחרתי באתר קטן בעיירה בשם אלפבאך - Alpbach, קרובה למינכן, לא יקרה, די מנומנמת אבל נעימה. זה היה שבוע של סופות וההגעה והחזרה היו מאד קשות. גם באתר ירד שלג ולא היה הכי נעים, חלק מהמסלולים היו סגורים בשל סכנת מפולת, אבל הסתדרתי.

אחרי שהתארגנתי על ציוד נכנסתי לבי"ס לסקי שנראה לי יותר נחמד וקבעתי 8 שעות הדרכה. התפתחה שיחה על רמת הגלישה שלי כדי להתאים לי מדריך. היה שם גם מנהל הבי"ס, עם עבר של גלישה מקצוענית. סיפרתי שהייתי בצעירותי ספורטאי חצי מקצועי, התחריתי במיסטרל ועסקתי כמעט בכל ספורט ימי שקיים. אז קבעו לי מדריך שעובד עם ספורטאים. בסוף הגיע המנהל בעצמו כי המדריך שקבעו לי נאלץ להחליף מדריך אחר. מזל שהספקתי לעשות חימום שעה לפני שהגיע, כדי לא לעשות בושות. התחלנו עם מסלול אדום שהרגיש לי כחול למהדרין, אמר לי לגלוש קדימה והוא יבוא אחרי. התחלתי ואחרי 200-300 מטר עקף אותי ואמר לי עכשיו בוא אחרי ותעשה בדיוק מה שאני עושה. אז עשינו עד למטה מין כפיפות כאלה, או כמו שהוא היה מקריא לי בגרמאנגלית uuuuuup und daaaaawn, uuuuuuuup und daaaaaawn....

כפי שכמה חבר'ה מפה ניחשו, הבעיה הייתה בתנוחה. מסתבר שאחרי 25 שנה של גלישת רוח, קשה מאד להתרגל להשעין גוף קדימה (למי שלא יודע, בגלישת רוח וגם נניח בסקי מים, הגוף לאחור והרגליים קדימה, כדי להתגבר על המשיכה בידיים). בשאר השיעורים הגיע המדריך שהוקצה לי, תותח רציני בפני עצמו, ועבדנו חזק על עבודת אגן, עבודת ברכיים, מיצוב הרגליים בסיבוב וקארבינג. מסתבר שממש מעט אנשים יודעים טכניקה נכונה, לשלוח רגל מעט קדימה בסיבוב, וכו'. בקיצור 8 שעות הדרכה, לא זול, €110 לשעתיים שהן 100 דקות, €60 לשיעור בודד. אבל קידמו אותי שנות אור קדימה. מיותר לציין שחזרתי לראשונה מסקי בלי שום כאבי שרירים. יש לי עוד הרבה מה לשפר את הסגנון אבל נראה לי שתפסתי את הבסיס.

סיכום עלויות, טיסה עם ראיינאייר לממינגן 120€, רכב 60€, דלק ומדבקה לאוסטריה €40, לינה שני עד ששי €200, סקיפס €120, ציוד €60, הדרכה €450. אוכל לא ספרתי בדיוק אבל היה זול מאד, מעריך €150 גג לכל התקופה.
 

natyh

New member
חושב שהיינו די בכיוון.

זה הענין בגדול בסקי שהוא ספורט לא אינטואיבי מתבסס על שיווי משקל ולא דומה לשום דבר אחר .
על פניו נראה לי שעכשיו הרבה יותר קל לשכנע אותך שהצלחת לחקות ואני לא משוכנע שלחלוטין הפנמת אך מעכשיו הדרכה קבוצתית שבועית עוד פעמיים שלוש תספיק כדי להביא אותך לרמה שאני מניח שאתה מצפה מעצמך להיות בה.
וברור לגמרי כי כאשר תגלוש אחרי גולש טוב תדע לחקות אותו ולגלוש כמוהו .
ההפנמה היא לגלוש באותה רמה כאשר אתה לבד או מוביל ,כלומר ברגע שגם תבין ותחיה את ההיגיון בספורט הזה השונה מאחרים תדע שהפנמת.
לא מזלזל חלילה בקפיצת מדרגה שעשית למעשה הצעד הכי משמעותי לשבור את הקרח, רק אומר .
כל גולש סקי תחרותי שמתחיל בגיל שמונה עד גיל 13 מתמלא בערך ב 2500 שעות הדרכה.
ומגיל צעיר כי בגיל זה ההפנמה יותר אפקטיבית.
בלי לזלזל חלילה אך עם עוד שתי הדרכות קבוצתית 15 שעות שבועיות תהיה במקום שתוכל לרוץ הלאה הרבה מעבר למגבלות שלא העזת לחשוב עליהן קודם.


וכל הכבוד על ההחלטה התיכנון בחירת.האתר והביצוע .
 
הרגת אותי עם הגרמאנגלית


תרשום מהר זכויות יוצרים, זה עוד ישתרש בפורום.

ובנימה יותר רצינית, קח בחשבון שאפס אנד דאונס האלה זה רק שלב מעבר. הם שימושיים בפאודר ואוף פיסט כדי לא להתחפר בשלג אבל על המסלול זה מפריע. אם הגעת לקארבינג, זה הדבר האמיתי. תמשיך כך
 
יפה!

רק קח בחשבון שכשהמדרון, תלול הרגליים שוב עובדות קשה. אז אל תפסיק עם הסקוואטים
 

skiforce

New member
אשמח שתחלוק איתנו כמה טיפים

שמח שהחופשה עלתה יפה ובפרט בצד המקצועי של שיפור הסגנון.

אשמח אם תוכל באמת לזרוק כמה טיפים שלמדת ומצמאת מועילים. למשל כתבת לשלוח מגלש אחד לפנים בסיבוב: אני מניח שאתה מתכוון בכיוון הסיבוב? כלומר בפנייה שמאלה, קצה המגלש השמאלי יהיה קצת יותר לפנים מהמגלש הימני? ואז הם משתווים בסוף הפנייה?

אם כן אז גליתי את זה רק לאחרונה וזה היה שיפור עצום.

תודה
 
תראה, הוא תיקן לי שגיאות שאני עשיתי

זה לא בהכרח איזה עניין אוניברסלי אז קח את זה בערבון מוגבל. אחרי שכיסינו ביום הראשון את ההישענות קדימה, בימים הבאים התחלתי לעבוד עם המדריך השני על טכניקת סיבובים. דבר ראשון מצב הגוף בסיבוב, לא אמור להיות ישר ונשען פנימה אלא "שבור" עם פלג גוף עליון כלפי מעלה. זה מעביר את מרכז הכובד כלפי החוץ ועוזר לצאת מהסיבוב. תרגיל טוב שנתן לי לבדוק את עצמי, בכל נקודת זמן המקל ביד החיצונית צריך להיות מסוגל לגעת בשלג רחוק מהמגלש. דבר שני, הייתה לי נטייה שהסקי הפנימי יהיה קדימה ושטוח. שזה שתי שגיאות ושתיהן בגלל המדריך הראשון שלי שלא היה ברמה. כשנשענים על ה edges בסיבוב, הזווית של שתי המגלשיים עם השלג צריך להיות שווה. אם המגלש הפנימי יותר שטוח והחיצוני יותר על ה edge, זה לא טוב. זה היה לי הכי קשה ליצור זווית שווה ועוד לא תיקנתי לגמרי. משיגים את זה עם ברך פנימית מאד מכופפת ומרווח גדול בין הרגליים. חלק מאותה שגיאה, הייתי שולח את הרגל הפנימית קדימה כהכנה ליציאה מהסיבוב. הבעייה שאז מפריע להטות את המגלש הפנימי על ה edge בזווית הנכונה. הפתרון ולא ברור לי אם רק לתרגול או שככה עושים, להיכנס לסיבוב עם סקי parallel, ברך פנימית מכופפת מאד ובאמצע הסיבוב להתחיל להעמיס על הרגל הפנימית. כשהברך כפופה זה קל מאד כי פשוט מיישרים את הרגל. הקטע הזה עם הברך מאד, מאד עזר לי. כשעושים את זה נכון פשוט מרגישים איך שה torque מושך אותך החוצה מהסיבוב. פנטסטי.
 
כן, זה הסגנון המודרני

נשמע שנפלת על מדריך ממש טוב שזה נכס. רק דבר אחד, לגבי האם למצב את הרגל קצת קדימה או לא, הדיעות חלוקות. הרבה מאד גולשים טובים גולשים ככה כי זה יותר יציב. בכל מקרה, אני לא בטוח שאפשר לקרוא לזה "שגיאה". ברגע למדת לקחת סיבובים "על הסכנים" אז אתה כבר יכול להתמודד עם כל סוגי המסלולים. מניח שגם הרגליים כאבו פחות. בפאודר ואוף פיסט הסגנון קצת שונה אבל רוב הגולשים נשטרים על מסלולים מסודרים.
 
למעלה