תודה על הקישור
קודם כל הבחורה הזאת עשתה את ההבחנה בין פרקי מיתולוגיה לבין פרקים שעומדים בפני עצמם, וציינה כי היא מעדיפה את הסוג השני. דווקא אני לעומתה מעדיפה את הסוג הראשון, ואני יודעת שלרוב האנשים שאוהבים את הסדרה יש העדפה מגובשת לכאן או לכאן (כמובן עם כל מיני יוצאים מהכלל למינהם). אני גם חושבת שיש הרבה אנשים שאוהבים את הסדרה שכמו אותה בחורה פחות מתחברים לכל העלילה שהגיעה אחרי הסרט. אני כמובן לא ביניהם, אולי מכיוון שאף פעם לא ניסיתי לאמץ את הפרספקטיבה של מי שראה את הסדרה מתחילתה באופן מסודר כרונולוגית. מצד שני, עלילתית לסיים את הסדרה עם הסרט זה לא רעיון כל כך רע ואפילו קצת מפתה. שוב כמו אותה הבחורה, הרבה צופים התייאשו מהסדרה בעונה 9 והפסיקו לצפות, אבל היא לא מדייקת באומרה שסקאלי עזבה את הסדרה. סקאלי לא ממש עזבה, המשכנו לראות אותה אבל בחלק מהפרקים היא היתה דמות משנית לדוגט ורייס. לדעתי אין ספק שהניסיון של יוצרי הסדרה להכניס שתי דמויות שכביכול יחליפו את מאלדר וסקאלי הוא די חסר טעם ושגוי. מעניינת הבחירה שלה במקום הראשון, בדיוק אתמול חשבתי על הפרק הזה ועל כך שהקטע המסיים שלו יכול להיקרא בעיני הרגע הטלוויזיוני הכי אמיתי ונכון ומרגש ואהוב מבחינתי (אני מניחה שיש לי עוד כל מיני קטעים כאלה, אבל לצערי הקטע הזה בטח לא נופל מאף אחד מהם). הכותבת התייחסה אליו כאל פרק מצחיק וגם הבחירה השניה שלה היא בפרק שנחשב ייחודי ומצחיק (Humbug). המקום השלישי הוא פרקי טומס שהוא אחת ה"מפלצות" שנחרטו ביותר בזיכרון של כולנו. גם הבחירות הרביעית והחמישית מתייחסות לפרקים שהכי הפחידו אותה מבחינת המפלצת שהוצגה בהם (The host שמבחינתי הוא פרק מאוד מסמל תקופה ו- Home שהוא אחד הפרקים היותר מגניבים (וגם מזעזעים אבל את זה אנחנו מדחיקים) בסדרה). ראיתי שבתגובה לה המון אנשים בחרו את חמשת הפרקים שלהם, אולי גם אנחנו נעשה כזה?
