קודם כל נחישות והתמדה
דבר שני , היכולת לעבוד "בחינם" - מה שהתחיל אצל התיירים שהדריך בחינם כדי ללמוד אנגלית , והמשיך בכך :
"עם כיסים עמוקים, משרדים צנועים ועובדים חרוצים, עליבאבא צמחה במהירות ומשכה קונים ומוכרים, אולם לא היה לה מודל הכנסות. ב־2001, כשבועת האינטרנט התפוצצה, מא עדיין דבק בגישה הראשונית שלו, לא לחפש את הכסף. "לא אכפת לי מהכנסות", חזר ואמר כמה פעמים לג'וזף צאי, אז סמנכ"ל הכספים בחברה, שתיאר איך הבוס שלו "התמקד רק בבניית הליבה, כלומר בלרשום המון מוצרים, המון מוכרים והמון קונים". ב־2002, כשהחברה הרוויחה דולר אחד בלבד, הכסף עמד להיגמר והמשקיעים לחצו, מא נכנע: "אמרתי 'אוקיי, בואו נעשה כסף'". החברה התחילה לגבות עמלות מהמוכרים באתר ולהרוויח, אבל מא חשב שהתשלום הזה מגביל את הצמיחה שלה"
או כאן :
"כשיצא הסרט "הרשת החברתית", ג'וזף צאי צפה בו בניו יורק עם אשתו וקפץ בכיסאו כשראה את דמותו של מארק צוקרברג מצהירה שצריך לשכוח מלעשות כסף כי הוא לא יודע עדיין מה הוא יצר ומה ייצא מזה.
"זה בדיוק מה שג'ק אמר לי ב־2004", סיפר צאי, "הוא אמר שאין לנו שום מושג איך טאובאו תיראה בעוד שלוש או חמש שנים, ולכן אין מצב שנגביל את הצמיחה שלה על ידי גביית כסף. אנשי עסקים נורמלים חושבים שאתה לא מייצר ערך אם אתה לא מייצר הכנסות. אנשי אינטרנט חושבים שאתה יוצר ערך עצום אם כמויות גדולות של אנשים מגיעים לאתר שלך ונשארים נאמנים לו".
כלומר , מה שהדריך אותו היתה היצירה של משהו בעל ערך לאנשים רבים , ובזה הוא התמקד.
הוא ידע שכך הכסף יבוא בסוף .... ולכן זה לא הטריד אותו
(אני חושב שגם פייסבוק וגוגל עבדו בדיוק על אותו העיקרון).
אני חושב שגם היציאה שלו נגד חברות ענק כמו אי ביי ויאהו והדרך בה הוריד אותן מראה עד כמה הוא "לוחם" , ואסטרטג.
שבעיני גם להיות אסטרטג זה כשרון חיוני הכרחי כדי להתקדם.
(אסטרטג +נחישות והתמדה שהוזכרו קודם).
בסופו של דבר , כל "יריב" אנושי הוא בעצם הכנה ליריב הגדול - האגו.
ובלי להיות אסטרטג וערמומי , אדם לא יכול להתפתח רוחנית באופן אמיתי.
כנ"ל ה"אכזריות" שיש במלחמה כזו , היא עיקרון רוחני חשוב.
מהרגע שהוחלט לצאת למלחמה , יש להילחם בלי רחמים , עד להכנעה.
ככל שהאדם ירחם יותר על אחרים , ויהיה "פושר" , הוא ירחם יותר על עצמו.
אי אפשר להיות "פושר" ולהתקדם רוחנית.
כך גם היותו בעל חזון -
"אני רוצה ליצור מקומות עבודה, לשנות את הסביבה החברתית והכלכלית בסין ולהפוך אותה לשוק האינטרנט הגדול בעולם", אמר. "מה שחשוב בחיי הוא שאוכל לעשות משהו שישפיע על חייהם של אנשים ועל התפתחותה של המדינה".
וכך גם ה"נחרצות" שלו בנושא שחיתות אצלו בחברה :
"בתחילת 2011 מא קיבל אימייל מג'יין ג'יאנג, אחת משותפותיו להקמת עליבאבא שעמדה בראש יחידת האמון והביטחון בחברה. היא גילתה שקבוצה גדולה של עובדים יצרו באתר מוכרים פיקטיביים, אישרו אותם כ"ספקי זהב", הונו לקוחות וגבו מהם תשלומים על מוצרי אלקטרוניקה פופולריים שמעולם לא סיפקו כמובן. השלל לא היה גדול, לא יותר מ־2 מיליון דולר, אבל מא רתח. הוא חשש מהנזק לנורמות המוסריות בחברה ולתדמית שלה. כדי להבהיר איפה מתחילה ואיפה נגמרת האחריות הניהולית הוא פיטר את המנכ"ל ואת מנהל התפעול הראשי, שכלל לא היו קשורים להונאה. "אנשים חושבים: 'ג'ק, אתה מגזים, זה דרסטי מדי'. אבל אני מאמין שסין זקוקה לזה", הסביר. "אמרתי לדיוויד (וויי, מנכ"ל האתר): 'אם לא אפטר אתכם עכשיו, 23 אלף אנשים (עובדי החברה) יצטרכו לפטר אותי. אלה הדברים שאנחנו נלחמים עליהם'".
גם זה לדעתי אחד הדברים הכי חשובים להתפתחות רוחנית - 0 סובלנות לשקרים ושחיתויות.
כשהאדם נהיה "קצת" סובלני לשקרים , השקרים שהוא יתחיל לשקר לעצמו על עצמו יהיו פי מליון.
ובקיצור :
הכתבה הזו מראה איך שסיני קטן ומכוער , שעובד לפי העקרונות הנכונים , יכול לכבוש את העולם.
(ואולי הוא עובד לפי ה"עקרונות הנכונים" דווקא בגלל שהוא התחיל את דרכו כסיני קטן ומכוער . ... אחד ממליארד).
אינני יודע כמה מהסיפור בכתבה נכון.
אך גם כסיפור , הסיפור הזה מבטא בעיני בצורה הכי מיטבית את "דרך הלוחם" המוזכרת הרבה אצל קסטנדה.
הבן אדם פשוט לוחם אמיתי , מהסוג שיש מעטים כמוהו.
פעם לחימה היתה מתבטאת במכות ונשק.
אבל הוא מיישם היטב את האסטרטגיה של לוחם בשדה הקרב העיסקי בו הוא חי.
