כתבה מאלפת.
לא אהבתי את הכותרת שלה, עייפות מהחומר, הייתי קוראת לה 'התעוררות'.
אהבתי את הרעיונות והדעות שלו, נשמע אדם מקסים.
"הגעתי לארץ אחרי שהייתי צייר מפורסם ברוסיה. ראיתי כאן הרבה אור, מקום חדש, אנשים חדשים ומגוונים. לא ידעתי מי אני, שכחתי. הלכתי לאיבוד. לא היה לי כלי להכיל את כל זה, את השפע. התחלתי לצייר דיוקנאות עצמיים כדי להבין מי אני. כשאני מצייר את עצמי אני לא יכול לשקר. כל בוקר בסטודיו אצל משפחת רזאל התחיל עם דיוקן עצמי".
מדהים איך שהוא רואה את עצמו ואת החסר שהיה לו בכלי, כדי להכיל את השפע; ואיך בתוך כל זה (שזה מצב ממש לא פשוט בעיניי) הוא זוכר להבין את עצמו ומתחיל לצייר את עצמו.