יש מרכז הסברה לאפילפסיה
בבית חולים סורוקה, ונעזרתי בהם הרבה. ממולץ!!! בקשר להורות: אותי מתסכלת העובדה שיש הרבה רופאים שקשה להם להקשיב גם למה שההורים מתארים ולחשוב קצת. כשהבן שלי הרגיש לא טוב, היה קצת חלש, הגעתי עם תחושה רעה למיון, נלחמתי כדי לקבל בדיקה. הנוירולוגית אמרה שהכל בסדר, אמרתי לה, שאם היתה מכירה את הילד היתה מבינה שהכל לא תקין. בסוף ההתעקשות הובילה לתגלית, גידול בראש!!! היום הנוירולוגית מודה שלמדה את הלקח שלה, ותקשיב גם להורים. הרופאים למדו, אבל אנחנו עם הילדים כל הזמן, ורואים הרבה דברים שהם לא... קשה מאוד להיות הורים לילד חולה, רוצים לגונן, כדי שיהיה להם טוב, שלא יסבלו.
