כשעושים מדיטציה
כשעושים מדיטציה, יש את ההנחיות של אותה מדיטציה.
לדוגמה, "ליהנות מהנשימה".
או "לנוח ולהישאר ערניים באותו זמן".
או כל הנחיה אחרת.
ויש את המצב הפנימי שנוצר תוך כדי המדיטציה.
אלה הם שני דברים שונים.
בדרך כלל, המטרה של מנחה המדיטציה, היא המצב הפנימי שנוצר.
לא ההנחיה עצמה. לא ההוראות שהמודט מנסה לבצע.
אלה משיגות דברים רבים, ששניים בולטים מתוכם:
1. מעוררות את המצב שהמורה רוצה לעורר, לטפח.
2. תופסות את המקום לכל מיני שטויות, הפרעות, שאחרת היו שם.
אחר-כך, בהמשך, המורה עובד עם המצב שנוצר.
הוא משתמש בחומרים האלה.
הוא יכול בהתאם למה שנוצר, להמשיך לספק לתלמיד את השלבים הבאים בסולם, את ה"מדיטציות" הבאות, גם אם הוא מאלתר אותן "על המקום" מתוך הצרכים של התלמיד, כמו כל מדיטציה בעצם (ככה נוצרות מדיטציות, בדרך כלל).
אם התלמיד לא קשוב למצב שנוצר בתוכו תוך כדי ביצוע ההנחיות, הוא דומה לאדם שקורא לאלוהים לעזרה ולא נענה לה כשהיא באה (במקרה הזה ה"אלוהים" הוא בתוכו, כמובן - המצב שמופיע).
בהקשר ל"תודעה ערה", שהיא המטרה הקלאסית והמקורית, אפשר להגיד, של כל הסיפור הזה - ברגע שהיא מתחילה להופיע והיא מובחנת אצל התלמיד, מתחיל עבורו עידן חדש.
יותר ויותר, היא זו שמדריכה אותו, היא זו שמנהלת את העניינים, בהתאם לצרכיה.
היא בעצם העצמי האמיתי שלו.
ובשלב כלשהו, עצמיים זמניים מדומים אחרים מתפוגגים בהקלה עצומה, בדרך כלל בהדרגה ובשלבים.
כשעושים מדיטציה, יש את ההנחיות של אותה מדיטציה.
לדוגמה, "ליהנות מהנשימה".
או "לנוח ולהישאר ערניים באותו זמן".
או כל הנחיה אחרת.
ויש את המצב הפנימי שנוצר תוך כדי המדיטציה.
אלה הם שני דברים שונים.
בדרך כלל, המטרה של מנחה המדיטציה, היא המצב הפנימי שנוצר.
לא ההנחיה עצמה. לא ההוראות שהמודט מנסה לבצע.
אלה משיגות דברים רבים, ששניים בולטים מתוכם:
1. מעוררות את המצב שהמורה רוצה לעורר, לטפח.
2. תופסות את המקום לכל מיני שטויות, הפרעות, שאחרת היו שם.
אחר-כך, בהמשך, המורה עובד עם המצב שנוצר.
הוא משתמש בחומרים האלה.
הוא יכול בהתאם למה שנוצר, להמשיך לספק לתלמיד את השלבים הבאים בסולם, את ה"מדיטציות" הבאות, גם אם הוא מאלתר אותן "על המקום" מתוך הצרכים של התלמיד, כמו כל מדיטציה בעצם (ככה נוצרות מדיטציות, בדרך כלל).
אם התלמיד לא קשוב למצב שנוצר בתוכו תוך כדי ביצוע ההנחיות, הוא דומה לאדם שקורא לאלוהים לעזרה ולא נענה לה כשהיא באה (במקרה הזה ה"אלוהים" הוא בתוכו, כמובן - המצב שמופיע).
בהקשר ל"תודעה ערה", שהיא המטרה הקלאסית והמקורית, אפשר להגיד, של כל הסיפור הזה - ברגע שהיא מתחילה להופיע והיא מובחנת אצל התלמיד, מתחיל עבורו עידן חדש.
יותר ויותר, היא זו שמדריכה אותו, היא זו שמנהלת את העניינים, בהתאם לצרכיה.
היא בעצם העצמי האמיתי שלו.
ובשלב כלשהו, עצמיים זמניים מדומים אחרים מתפוגגים בהקלה עצומה, בדרך כלל בהדרגה ובשלבים.