yellow cheese
New member
כשנולדתי..... ../images/Emo46.gif
היה זה ערב סגריר, אמצע דצמבר, בעטתי בבטן אימי בחוזקה. ביקשתי לצאת לאוויר העולם. כשהייתי קטנה- החיים האירו לי פנים. גם כשגדלתי טיפה. עד שהייתי בת 12... בגיל 12 עשו עליי "חרם"- הדבר הדוחה הזה שכל הכיתה נגדך, שכל הרוע סובב אותך?! בדיוק זה! באותה תקופה החיים שלי היו הרוסים, לאן שלא הסתכלתי היו לי אוייבים, בשלב כלשהו-אחרי שזה נהפך להיות מוגזם המורה עשתה "סולחה"... הם השלימו איתי, כולם. אבל לא בגלל שהם כל כך אהבו אותי-לא. לא בגלל שכאב להם לראות אותי סובלת... ממש לא! רק בגלל המורה- היא שהכריחה את כולם להשלים איתי... ולהם? להם לא הייתה ברירה! בגיל 13 היה לי משבר המעבר לחטיבה. אמא אמרה שזה טבעי ושכולם עוברים את זה. אבל היה לי קשה. כשהגעתי לחטיבה קצת התגברתי על המשבר. בגיל 14 החלטתי שאני לא חכמה והפסקתי להגיע לשיעורים חשובים. קצב הטלפונים מהמורות התעצם מיום ליום בבית. כולן התלוננו על היעדרויותיי הלא מוצדקות. ואמא כעסה. אמא התאכזבה. בגיל 15 החלטתי שהגיע הזמן ללמוד. שנה הבאה כיתה י´ וזה כבר תיכון.. למדתי, למדתי בין היתר. נהנתי, אבל גם למדתי. היום בכיתה י´ , קרובה לגיל 16 המתוק אני עדיין לא מאושרת. יש האומרים ש"תמיד הדשא של השכן ירוק יותר"... אך אצלי זה ככה. בני נוער בגילי יוצאים לבלות, נהנים.... אבל אני? אני שונאת בילויים! שונאת לצאת! שונאת להנות... והסיבה? תאמינו לי שהיא מספיק טובה!
היה זה ערב סגריר, אמצע דצמבר, בעטתי בבטן אימי בחוזקה. ביקשתי לצאת לאוויר העולם. כשהייתי קטנה- החיים האירו לי פנים. גם כשגדלתי טיפה. עד שהייתי בת 12... בגיל 12 עשו עליי "חרם"- הדבר הדוחה הזה שכל הכיתה נגדך, שכל הרוע סובב אותך?! בדיוק זה! באותה תקופה החיים שלי היו הרוסים, לאן שלא הסתכלתי היו לי אוייבים, בשלב כלשהו-אחרי שזה נהפך להיות מוגזם המורה עשתה "סולחה"... הם השלימו איתי, כולם. אבל לא בגלל שהם כל כך אהבו אותי-לא. לא בגלל שכאב להם לראות אותי סובלת... ממש לא! רק בגלל המורה- היא שהכריחה את כולם להשלים איתי... ולהם? להם לא הייתה ברירה! בגיל 13 היה לי משבר המעבר לחטיבה. אמא אמרה שזה טבעי ושכולם עוברים את זה. אבל היה לי קשה. כשהגעתי לחטיבה קצת התגברתי על המשבר. בגיל 14 החלטתי שאני לא חכמה והפסקתי להגיע לשיעורים חשובים. קצב הטלפונים מהמורות התעצם מיום ליום בבית. כולן התלוננו על היעדרויותיי הלא מוצדקות. ואמא כעסה. אמא התאכזבה. בגיל 15 החלטתי שהגיע הזמן ללמוד. שנה הבאה כיתה י´ וזה כבר תיכון.. למדתי, למדתי בין היתר. נהנתי, אבל גם למדתי. היום בכיתה י´ , קרובה לגיל 16 המתוק אני עדיין לא מאושרת. יש האומרים ש"תמיד הדשא של השכן ירוק יותר"... אך אצלי זה ככה. בני נוער בגילי יוצאים לבלות, נהנים.... אבל אני? אני שונאת בילויים! שונאת לצאת! שונאת להנות... והסיבה? תאמינו לי שהיא מספיק טובה!