BEMYBESTFRIEND
New member
כשמישהו "טוב מדי"
יש לי בעיית אופי מסוימת שאני מודע לה, שבמערכת היחסים האחרונה שלי איכשהו באה הרבה יותר לידי ביטוי.
זה קשור בכך, שכשאני נמצא עם אדם שאני אוהב, אני מעוניין יותר מכל שיהיה לו טוב ושיהיה מרוצה. קשה לי להגיד לא. זו בעיה שאני מתמודד איתה בחיים באופן כללי, וזה לא סוד. בת הזוג האחרונה שלי ידעה זאת היטב.
הבעיה היא, שבמערכת יחסים זו, הרגשתי שבת הזוג, למרות שהיא יודעת שקשה לי לומר לא, לא הייתה הרבה פעמים נמנעת מלבקש דברים שהם בגדר "טובה גדולה" והקרבה גדולה מצידי ולי זה הפריע. הפריע לי שבמערכת היחסים אין מי שבעצם דואג גם לאינטרסים שלי...
זה הגיע למצב שבו הייתי אמנם מבצע את מה שהתבקשתי, אבל התראיתי באופן די מוחצן שזה מבאס אותי.
מה הפתרון פה? האם נכון לחפש אדם שלא "ינצל" את טוב ליבי (במערכות יחסים קודמות לא הרגשתי מנוצל אף פעם), או שלעבוד על עצמי חזק ולדעת להיות יותר אנוכי במערכות יחסים.
מה לדעתכם יותר בריא?
יש לי בעיית אופי מסוימת שאני מודע לה, שבמערכת היחסים האחרונה שלי איכשהו באה הרבה יותר לידי ביטוי.
זה קשור בכך, שכשאני נמצא עם אדם שאני אוהב, אני מעוניין יותר מכל שיהיה לו טוב ושיהיה מרוצה. קשה לי להגיד לא. זו בעיה שאני מתמודד איתה בחיים באופן כללי, וזה לא סוד. בת הזוג האחרונה שלי ידעה זאת היטב.
הבעיה היא, שבמערכת יחסים זו, הרגשתי שבת הזוג, למרות שהיא יודעת שקשה לי לומר לא, לא הייתה הרבה פעמים נמנעת מלבקש דברים שהם בגדר "טובה גדולה" והקרבה גדולה מצידי ולי זה הפריע. הפריע לי שבמערכת היחסים אין מי שבעצם דואג גם לאינטרסים שלי...
זה הגיע למצב שבו הייתי אמנם מבצע את מה שהתבקשתי, אבל התראיתי באופן די מוחצן שזה מבאס אותי.
מה הפתרון פה? האם נכון לחפש אדם שלא "ינצל" את טוב ליבי (במערכות יחסים קודמות לא הרגשתי מנוצל אף פעם), או שלעבוד על עצמי חזק ולדעת להיות יותר אנוכי במערכות יחסים.
מה לדעתכם יותר בריא?
