כשם שפרעת

כשם שפרעת

בידי צילום של מגילה מאיטליה מהמאה ה18. בפתיחה - מופיעות הברכות. מעט שונות מהמצוי בסידורינו. בכל אופן, אחרי שחרבונה זכור לטוב, והמן וכל העמלקים ארורים כתוב: כשם שפרעת וגו' יש למישהו מושג מה הגו' - מאין זה לקוח (כי זה כבר ממש לא מופיע לנו בסידורים)
 

masorti

New member
וגו' = וגומר (זהה בערך לסימון וכו')

עד כמה שאני מכיר - הרעיון הוא להגיד חצי מובאה או רעיון מוכרים שאין צורך לצטטם במלואם, ולהוסיף "וגומר" במובן של... "השלם את החסר". כנראה שהמילים "כשם שפרעת" הם התחלה של פסוק או אמירה שהיתה מוכר לקוראים, וכל מי שראה את תחילתה הכיר בע"פ את ההמשך.
 

מוגג

New member
אחד הטובים. ללא ספק.

 

masorti

New member
סליחה שעניתי לך...

חשבתי ששאלת בתום לב. אם הייתי יודע שהכוונה היא להסתלבט עלי או על הדוסים או שניהם כאחד, אז לא הייתי טורח לענות.
 
השאלה רצינית לגמרי, ועומדת בעינה

רק שלא עליה ענית. המשמעות של 'וגו' ידועה. אם תקרא שוב את הודעתי תראה ששאלתי מהו הגו' של הפתיח 'כשם שפרעת' (והוספתי שאינו מופיע בסידורים שברשותי). או בעברית קלה: מה ההמשך של 'כשם שפרעת'? זה שההמשך היה ידוע כנראה למתפללי אותה הקהילה, ברור לי, רק שלי, אינו מוכר ואני מחפש אותו.
 

בניא

New member
כדאי שתברר בסידור איטלאני

הנוסח האיטליאני שונה בהרבה מקרים מהנוסחים האחרים וייחודי רק לתפוצה זו. לשם דוגמא - בערב שבת עפ"י הנוסח האיטליאני שונה נוסחן של שתי הברכות שלפני קריאת שמע מן הנוסח של ימות החול. שינוי זה מצוי רק אצל האיטליאנים. העדות האחרות שומרות על נוסח הברכות המקדימות את קריאת שמע בכל תפילות הערבית בכל ימות השנה. וישנם עוד שינויים רבים, כולם מלאי-חן.
 
הענין מורכב הרבה יותר.

המגילה אכן נכתבה באיטליה, אך הגיעה והיתה בשימוש באנדיגן (ענדינגען), שוויץ (הקהילה הראשונה בעת החדשה בשוויץ, בעת החדשה = היו כמה קהילות בימה"ב שהוחרבו). בכל אופן, מדובר למעשה באחד ממעוזי מסורת אשכנז החשובים ביותר. ישנה בכלל טענה שהמגילה נכתבה באיטליה, אבל החלק עם הברכות - באנדינגן (על אף ההבדלים מהנוסח המוכר כיום באשכנז). מאידך, ישנם אי אלו מקרים, בהם קריאת ההפטרות באשכנז (בכלל פפד"מ, ולפעמים להוציא פפד"מ) תואמת את זו של האיטליאנים. בכל אופן,
נציגת האיטליאנים נקראת בזאת לבימה
 
אה, טוב, אההם

קודם כל כמה תמיהות: אתה אומר שזו מגילה? מגילה ממש, על קלף? או הספר מגילת אסתר? כי קצת מוזר שבמגילה יופיעו גם הברכות והפיוטים הנלווים. אתה מוכן לפרט טיפה מה יש שם? האם זאת מגילת קלף? האם זה כתב יד, או ספר מודפס? אתה יודע, יש לפרטים האלה איזו חשיבות. ולעניין מה ששאלת - הגישה שלי אל ספרי, לצערי, חסומה כרגע. אבל בסופ"ש אהיה בבית הורי ואנסה לבדוק במחזור האיטלקי, אם יש משהו כזה. אם לא - יש לי את מי לשאול. אם תרצה שאעמיק חקור. בכל אופן אפשר לנחש פחות או יותר את ההמשך: כשם שפרעת מהמן, כן תפרע (או תיפרע) מצרינו וכו'.
 
לנחש את ההמשך אכן לא מסובך, ועדין

אם רוצים לדעת בדיוק מהו (ולא רק משהו בסגנון) - צריך להתחקות אחרי המקור. בכל אופן, זה כתוב (כתב יד) על קלף שהיה צמוד למגילה. אצרף כאן תמונות. כפי שאפשר לראות, הקלף מכיל את הברכות ופיוט. סביר שזה פיוט לפורים, או לשבת זכור. לא ברור לי מה הנוסח (ספרד/ אשכנז שלא מוכר לי/ איטליאנים/ אחר).
יש עוד שלל מוצגים משם, שחלקם מחכים לפיענוח ותרגום. אולי אעלה תמונות של חלקם לכאן - לסיעור מוחות.
 

בניא

New member
מעניין שהפיוט קוראי מגילה

מופיע גם בסידור התפילה נוסח מרוקו של הרב משאש. מצויין שם שנהגו לאומרו לפני קריאת המגילה.
 
אההם אההם

אה, טוב, אני יודעת שקראת לשבולת, אבל אנחנו שתינו מאותו הכפר, אותה התפוצה וגם אותה....... לא משנה. בקיצור, יש לי מחזור איטליקי בשתי הוצאות שונות, ולא מצאתי את הפיוט המבוקש.
 
נהיה מענין יותר ויותר

כי בסידורים ספרדים הפיוט "קראי מגילה" כן מופיע. נשאלת השאלה מה היה לו לפיוט לחפש במעוז האשכנזים ואיך הגיע לשם. יש גם הבדלים קטנים בברכות ובענין הברוך/ארור. כשכתבת שהפיוט המבוקש אינו מופיע התכוונת ל'קראי מגילה' או ל'כשם שפרעת'?
 
למעלה