כשושנה
אהבתי כשושנה סמוקה, בת האביב; אהבתי כמנגינה, כל צליל ערב, כל ניב. הו מה יפית, בת חמודה, ואני שטוף-אהבה! אותה אהב עד כי הים יהפוך לחרבה. עד כי הים יהפוך לחרבה, ימס באור כל הר, כל עוד חיים שוטפים ביקום, רק בך לבי יבחר. היי שלום יחידתי, אטשך לשעה רק. ושוב אשוב, אהובתי, אם גם פרסות ת``ק!
אהבתי כשושנה סמוקה, בת האביב; אהבתי כמנגינה, כל צליל ערב, כל ניב. הו מה יפית, בת חמודה, ואני שטוף-אהבה! אותה אהב עד כי הים יהפוך לחרבה. עד כי הים יהפוך לחרבה, ימס באור כל הר, כל עוד חיים שוטפים ביקום, רק בך לבי יבחר. היי שלום יחידתי, אטשך לשעה רק. ושוב אשוב, אהובתי, אם גם פרסות ת``ק!