כשהמתים מתים
כשהמתים מתים *********** כשהמתים מתים – החיים שותקים. החיים לא יכולים שלא לשתוק מול שתיקת המתים הנמשכת. כשאישוני עינינו המתרוצצים מביטים באישוני העיניים הקופאים – הם מתמגנטים לאישונים המתים– עד שעולה עליהם דוק הדמעות ומשחררם. מצב הנשמה *************** כל כמה שנסתכל לתוך חורי העין של המת לעולם לא נוכל לדעת מה מצב נשמתו, האם היא כבתה יחד איתו או פשוט עזבה את גופו המתכלה. והאם היא אבלה כמונו על גופו או שהיא יודעת על גוף החיים – משהו שאנחנו לעולם לא נדע בחיינו. על "אכזריות" טבעית לעומת אכזריות אנושית *************************************** מת אחד זה מלוא העולם – מאה וחמישים אלף מתים אין בעולם די דמיון לדמיינם. מאה וחמישים אלף מתים הטבע הטביע. מה שאומר לנו: שאנחנו חסרים עוד הרבה מהבנת טבע הטבע. אך אף פעם לא שיערנו שאנחנו כל כך חסרים מהבנת טבעינו האנושי... בבקשה, אנשים חיים, בואו ונחפש תמיד כל הזדמנות לזכור: כשהטבע בתמימותו הטבעית הלא-ברורה – הלם בנו היום. בואו ונזכיר את הלא-טבע שבערמומיותו האנושית הברורה – הלם בנו אתמול. כשהטבע הטהור, שתיכנונו מעל לכוח אנוש – גזר גורל של מאה וחמישים אלף חיים. נזכור שהלא-טבע הטמא שתיכנונו היה בידי אנוש – גזר במו ידיו גורל פי ארבעים גדול יותר. וכאשר אנחנו סופדים למתים שמתו בידי הטבע – נזכור גם את המתים שמתו בידי אנוש. כאשר אנחנו סופדים למתים שמתו בשואת הטבע הגדולה ביותר בהיסטוריה הקרובה לנו. נזכור גם את המתים שהומתו בשואה האנושית הגדולה ביותר בהיסטוריה הידועה לנו. וכאשר נחשוב בכל כלינו המדעיים איך לטכס עיצה בפני ההתפרצויות הטבעיות בעתיד. נחשוב גם בכל כלינו האנושיים איך לטכס עיצה בפני ההתפרצויות האנושיות בעתיד.
כשהמתים מתים *********** כשהמתים מתים – החיים שותקים. החיים לא יכולים שלא לשתוק מול שתיקת המתים הנמשכת. כשאישוני עינינו המתרוצצים מביטים באישוני העיניים הקופאים – הם מתמגנטים לאישונים המתים– עד שעולה עליהם דוק הדמעות ומשחררם. מצב הנשמה *************** כל כמה שנסתכל לתוך חורי העין של המת לעולם לא נוכל לדעת מה מצב נשמתו, האם היא כבתה יחד איתו או פשוט עזבה את גופו המתכלה. והאם היא אבלה כמונו על גופו או שהיא יודעת על גוף החיים – משהו שאנחנו לעולם לא נדע בחיינו. על "אכזריות" טבעית לעומת אכזריות אנושית *************************************** מת אחד זה מלוא העולם – מאה וחמישים אלף מתים אין בעולם די דמיון לדמיינם. מאה וחמישים אלף מתים הטבע הטביע. מה שאומר לנו: שאנחנו חסרים עוד הרבה מהבנת טבע הטבע. אך אף פעם לא שיערנו שאנחנו כל כך חסרים מהבנת טבעינו האנושי... בבקשה, אנשים חיים, בואו ונחפש תמיד כל הזדמנות לזכור: כשהטבע בתמימותו הטבעית הלא-ברורה – הלם בנו היום. בואו ונזכיר את הלא-טבע שבערמומיותו האנושית הברורה – הלם בנו אתמול. כשהטבע הטהור, שתיכנונו מעל לכוח אנוש – גזר גורל של מאה וחמישים אלף חיים. נזכור שהלא-טבע הטמא שתיכנונו היה בידי אנוש – גזר במו ידיו גורל פי ארבעים גדול יותר. וכאשר אנחנו סופדים למתים שמתו בידי הטבע – נזכור גם את המתים שמתו בידי אנוש. כאשר אנחנו סופדים למתים שמתו בשואת הטבע הגדולה ביותר בהיסטוריה הקרובה לנו. נזכור גם את המתים שהומתו בשואה האנושית הגדולה ביותר בהיסטוריה הידועה לנו. וכאשר נחשוב בכל כלינו המדעיים איך לטכס עיצה בפני ההתפרצויות הטבעיות בעתיד. נחשוב גם בכל כלינו האנושיים איך לטכס עיצה בפני ההתפרצויות האנושיות בעתיד.
