כשהמשפחה לא משפחה

[דנהZ]

כשהמשפחה לא משפחה

לאחרונה שומעת מחברים סיפורים על משפחות שלא ממש תומכות בלשון המעטה. ולא מדובר על ריבים בחגים. אלא על מצבים שאתה מצפה שהמשפחה תהיה ותתמוך, והם לא שם. הרבה פעמים מסתבר שזה לא רק במקרים הספציפים, אלא שתמיד לא היה אכפת. ולא מצליחה להבין את זה. מה יכול ילד/ בוגר לעשות שהוריו ינטשו אותו במשבר? שלא יהיה להם אכפת ממנו?
הסיפור שהכי מפריע לי הוא חבר של אחי שנפגע בראש בתאונת עבודה, חי מביטוח לאומי. החברים עוזרים לו עם דירה... וההורים בכלל לא בקשר איתו.
איך אפשר?

 

[mykal]

עצוב לשמוע,

לא חושבת שיש הסברים למצבים פתולוגיים.
טוב שיש אנשים טובים שמתגייסים ותומכים.

 

[תפו ופוזה]

יודעת שיש ואפשר

לצערי.

 

[דניאלההה]

אני תיד אומרת שזה קשור לחינוך

איך שתחנך ככה יהיו ילדייך.
&nbsp

 

[mykal]

אהמממ, נכון

רק בחלקו, הרבה הורים שלא תומכים בילדיהם--ילדיהם
מכבדים ותומכים בהם--כי 'התהפכו' התפקידים.
והרבה הורים תומכים ועוזרים 'נבגדים' ע"י ילדיהם המפונקים--
ולא נמצאים להיות לידם כשצריך.
נראה שאין בהכרח כללים בענין הזה---כי מערכות יחסים הם מורכבות.

אבל, כן לחינוך יש תפקיד גדול מאוד.
למשל--למצוא איזון בין הורה נותן אבל מחנך גם למחויבות, ולא רק נתינת פינוק.
כמו למצוא איזון בין הורה נוטש להתמודד לבד, לבין להושיט עזרה חיונית.
חינוך--זו מילת מפתח לאורחות חיינו.

 

[דניאלההה]

לזה אני קוראת מזל

 

[פרפרי אהבה]

מאוד כואב לשמוע דברים כאלה

אם המשפחה בוגדת בך, על מי עוד תסמוך.

 

[חייבתלהגיב]

אולי, למשל, הילדים הם אלה שניתקו קשר?

שאלת את האנשים מה הרקע למצב? לפעמים באמת היחסים במשפחה מאוד קשים. לגבי עזרה כלכלית - לפעמים אין להורים איך לעזור, למשל. אבל אם הוא חבר של אחיך, אולי אחיך יודע קצת יותר על הרקע של המשפחה הזאת ומה הביא למצב הזה? אני לא רואה ממש טעם בספקולציות של "איך יכלו להגיע למצב הזה" כשאפשר לנסות לברר איך באמת זה קרה. (אני יכולה להעלות ספקולציות - כמו פגיעה קשה של אותו ילד בילד אחר שלהם, וכו' - אבל, שוב, לא רואה הרבה טעם בזה).

 

[דנהZ]

יודעת מה שאחי מספר

העניין הוא לא העזרה הכלכלית, אלא האיכפתיות. גר ביחידה של חברים ללא תשלום, ומצליח לחיות מביטוח לאומי. לגבי השאר לא שואלת, כי לא חושבת שנכון להתערב. אחי ילד גדול ויודע שאם יבקש שנעזור אז נעזור.
ולתפיסתי האיך לא משנה, אם יש חבר או בן משפחה שזקוק לעזרתי, אהיה שם עבורו. אם כאוזן קשבת, ואם לעזור כשאני יכולה.

 

[אשבל1]

זה עצוב אבל מורכב,

יש סיפורי משפחות וסיפורי חיים שונים... לפעמים אדם הוא מהמר, אלכוהוליסט שלא רוצה לעזור לעצמו וגם לא נותן לאחרים לעזור לו בדרכם, אני לא מכירה את הסיפור של הבחור הזה.

 

[דנהZ]

גם אני לא מספיק מכירה

יודעת שאין סמים, אלכוהול והימורים. ולגבי העזרה, הסכים לעזרה מחברים אז זה גם עניין של איך מציעים.
והעניין הוא באמת שעצוב כשמשפחה מגיעה למצב כזה. ומה מקומנו (כהורים, כילדים) לקשרים בתוך המשפחה. אני קוראת את תפו ומסירותה להוריה ולילדיה- ועוד אחרים כאן. ומנגד נחשפתי למספר מקרים כאלה ואחרים וזה עצוב...