שוב C a t h y
New member
כשהייתי בערך בת 18
עבדתי בחנות של שטויות (גומיות לשיער, תכשיטים זולים, בובות גדולות וכו').
גם אצלנו ההוראה מלמעלה הייתה לשים מוסיקה בווליום מאוד מאוד גבוה, ברמה שהיה ממש קשה לדבר.
כשהיינו מדווחות על פדיונות נמוכים, שאלו אותנו בין היתר אם יש מוסיקה (וגם שאלו אותי פעם אחת אם אנחנו יפות היום או מכוערות.... כן, כן...
).
הרעיון הוא שמוסיקה בפול ווליום מתקשרת עם צעיר ומגניב ובאופן כללי תמשוך קהל יותר מאשר חנות שקטה וריקה. מה זה ווליום "מגניב" ומה זה ווליום "בלתי נסבל" - אני מניחה שזה נתון לפרשנות. אישית, אפילו בגיל 18 היו ימים שזה היה ממש טו מאץ', ואני זוכרת שכשסגרנו את החנות וניקינו/סגרנו קופה עשינו את זה בלי מוסיקה בכלל.
עבדתי בחנות של שטויות (גומיות לשיער, תכשיטים זולים, בובות גדולות וכו').
גם אצלנו ההוראה מלמעלה הייתה לשים מוסיקה בווליום מאוד מאוד גבוה, ברמה שהיה ממש קשה לדבר.
כשהיינו מדווחות על פדיונות נמוכים, שאלו אותנו בין היתר אם יש מוסיקה (וגם שאלו אותי פעם אחת אם אנחנו יפות היום או מכוערות.... כן, כן...
הרעיון הוא שמוסיקה בפול ווליום מתקשרת עם צעיר ומגניב ובאופן כללי תמשוך קהל יותר מאשר חנות שקטה וריקה. מה זה ווליום "מגניב" ומה זה ווליום "בלתי נסבל" - אני מניחה שזה נתון לפרשנות. אישית, אפילו בגיל 18 היו ימים שזה היה ממש טו מאץ', ואני זוכרת שכשסגרנו את החנות וניקינו/סגרנו קופה עשינו את זה בלי מוסיקה בכלל.
