כשהדברים מתפרקים

mykal

New member
מאמר רציני, ומענין,

להרגשתי--הוא עמוס מאוד,
ומערבב הרבה מושגים, כמו--יש מחזוריות בטבע,
כן, אולי בשביל זה 'המציאו' את נושא גלגול הנשמות.
אבל גם זה לא פותר את בעית האובדן.
ויש הבדל בין כאוס כללי ושינוי כללי, של תפיסות עולם של אג'נדות חיים,
(שגם אז הפרט מתמודד עם השינוי) לבים אובדן אישי נקודתי שההתמודדות היא בלעדית של הפרט.
ואתן דוגמא--כשאימי נפטרה לא הבנתי איך העולם ממשיך להתקיים?
חשבתי שכולם רואים את 'האין' שלי, אבל ההתמודדות האשית הזו--היתה שלי,
אגב, איזו הזדמנות היא הקנתה לי?
אובדן לא דומה בעיני לשום משבר אחר--כלכלי, חברתי או אחר,
אני לא רואה מחזוריות --אלא אם באופן כללי המבוגרים מתים ונולדים ילדים,
אז מה לגבי הורים צעירים שמתים? או ילדים שמתים בעוד הוריהם חיים?

המאמר מנסה לאפשר חיים בהזדמנות שניה--
אני לא רואה בזה הזדמנות שניה--אלא חיים כהמשך עם ה'אין' הגדול.
 

שרה155551

New member
האובדן

צודקת. המאמר מדבר הן על מוות, הן על אובדנים שונים ועל שפע ואמצעים טכנולוגיים וכו'.
מה שלמדתי מהמוות של הוריי זה שיש הרבה סבל בעולם. נכון יש הרבה יופי וצמיחה בעולם, אבל אישית מבחינתי המוות שלהם היא
שריטה לכל החיים, גם אם החיים ממשיכים. אותי האובדן רק החליש, גם אם הדברים ישתנו מבחינה אישית, הכאב של אובדן ילווה אותי תמיד משמע צער וכאב. "דור הולך ודור בא" מתאים כמו שאת כותבת MYKAL כשההורים מבוגרים ורואים את דור ההמשך, אך מה לגבי הורים צעירים שטרם ראו. מבחינתי, עם מותם, החיים אף פעם לא יהיו כמו שהיו.
 

mykal

New member
מבינה ומקבלת

השריטות כבר בנו.
ונצטרך לאזור כח ולהשלים.
 
למעלה