בטח שאני בבעיה, כתבתי על כך כאן
לא מזמן. בד"כ אחרי שאנשים מתגרשים הם לוקחים פסק זמן בכדי לרפא את עצמם, בכדי להגיע לקשר חדש בריאים יותר בנפשם, חזקים יותר, בכדי לא להשליך על בן הזוג החדש את הכאב הישן. לי לא היתה את ההזדמנות לעשות את זה. לא חיפשתי קשר חדש, להפך, רציתי בכלל לא לראות גברים תקופה ארוכה מאוד מאוד ולהתמסר לקריירה. אבל ככה... אתם יודעים איך זה... וכל הזמן לא ידעתי להבדיל - האם אני מפילה עליו "תיק" שאני סוחבת מהעבר, או האם זה האינסטינקטים שלי שמאותתים לי - סכנה לברוח. לא בטחתי באינסטינקטים שלי. ואתמול בלילה קיבלתי את התשובה - יש לי אינסטינקטים בריאים! וואלה, רק עכשיו כשאני כותבת את זה אני מבינה - יש לי אינסטינקטים בריאים וטובים! ומהיום אני יכולה להקשיב להם בלי לחשוש שאני מפילה על מישהו תיק מהעבר. אז מה שקרה לי הוא בעצם טוב, לא? הולכת ללקק קצת את הפצעים...