כשאת רוצה והוא לא

[Anastaia]

כשאת רוצה והוא לא

כשאת רוצה והוא לא

- זאת בעיה. זאת בעיה כי קודם כל כשלבני זוג אין אותן שאיפות בנוגע לזוגיות שלהם, זה יוצר מתחים. זאת בעיה כי הנושא הופך לטאבו ושניכם מסתובבים בבית כמו על ביצים, שלא תיפלט איזו מילה שתעורר את השד מרבצו. זאת בעיה כי את לא יודעת מה להגיד לכל אלה ששואלים אותך למה זה לא קורה כבר. הם יודעים שאת רוצה ומוכנה. מה תגידי להם? הוא לא רוצה? את יודעת שזו זכותו לא לרצות כרגע. את לא יכולה לכפות את זה עליו. זה משהו ששניכם צריכים לרצות. את לא יכולה להימנע ממחשבות כמו: אולי הוא בכלל לא אוהב אותי? אולי חוסר הרצון שלו זה לא דבר זמני והוא בעצם לא רוצה בכלל, אף פעם? הוא נשבע שאם הוא יעשה את זה, זה יהיה רק איתך, כי אותך הוא אוהב הכי בעולם. אבל כרגע הוא לא רוצה. ואת מנסה להבין. מנסה לא ללחוץ עליו. מפעם לפעם מגששת לראות אם משהו השתנה. וכשאת מבינה שלא, זה שובר אותך. אבל את לא עושה סצנות. הוא יודע שאת רוצה. את יודעת שהוא לא רוצה. ובינתיים אתם ממשיכים יחד. אבל זה כל הזמן מרחף באויר. את מתוסכלת. הוא מרגיש לחוץ. פתאום את מקבלת טלפון מחברה שמספרת לך שהיא כבר כן. ואת כל כך שמחה בשבילה... וכל כך מקנאה בה... ואת בוכה. והוא מבין לבד למה. ואת לא רוצה להלחיץ אותו. הוא מבין אותך. אבל הוא עדיין לא רוצה. כשאת רוצה תינוק והוא לא - זאת בעיה.

 

[קרני]

זאת ``בעיה`` שנפתרת...



לא יכולה להבין את הרצון העז לתינוק, יכולה אבל להבין את הרצון העז למשהו... תינוק! וואוו, כשאני חושבת על זה זה ממש מפחיד אותי (לא כל שכן גבר שחושב על זה... את הרי יודעת, זה לא אותו הדבר...) היי סבלנית. הוא אוהב אותך, הוא איתך הרי לא?! אתם ביחד. זאת לא החלטה קלה, זה לא מצב קל להסתגלות. היי סבלנית, שליוה, זה יבוא וכשזה יבוא, זה יהיה בזמן הנכון במקום הנכון, כששינכם תהיו מוכנים. היי סבלנית ומבינה גם בלב, לא רק בראש... בשביל תינוק בריא צריך שניים בשביל אושר צריך שניים בשבילכם צריך שניים בשבילו צריך אותך, את תהיי בשבילו... חזקי אותו, תני בו בטחון, כוח ואומץ, תעברי איתו את התהליך, ביחד בשבילך צריך אותך, אז תהיי בשבילך... חזקי את עצמך כדי לתת לעצמך את הכוח לעבור איתו את התהליך... זה יבוא, וכשזה יבוא, שניכם תהיו מאושרים, לא רק את בהצלחה ותודה שחשפת אותי לכמיהה הזאת בהבאת ילד לעולם. זה עדיין רחוק ממני אומנם בהרגשתי ומוכנות שלי למחוייבות והאחריות הזאת, והנה, נתת לי חומר למחשבה. תודה

 

[moran.l]

וכמו כל דבר בזוגיות,



כשאת רוצה והוא לא ..זה מחלחל בזוגיות לאט לאט. זה סמוי, אף פעם אף אחד לא יאמר ``למה אני כן ואתה לא?`` או להפך, כי באמת, לשני יש זכות. אבל הזכות הזו, שלא במתכוון, מפוררת היחסים אט אט, יוצרת לה סדקים בנחת... וכשנשבר, פתאום ההוא לא מבין - איך זה בא פתאום, איך כל כך פתאומי? ללא סימנים, ללא הזהרות?... אז מתוקה, אני בטוחה שיבוא היום בו שניכם תרצו בזה, אבל אני מייעצת לך, כמה שזה קשה, לפנות אליו בהרגשותיך, כך שאם פתאום זה ישבר ויתפרץ, שהוא לא יהא בהרגשה הנוראה של ``מאיפה זה בא? למה אף פעם לא שיתפת אותי...?`` כפי שזכותו לא להיות מוכן כרגע, וזו אכן זכות מלאה, כך זכותך המלאה להיות מוכנה. הרגע יגיע...וכשהוא יגיע מכשעצמו, ולא מתוך לחץ, הוא יהיה מושלם...מבטיחה. אוהבת, מורן.