כשאת מטפלת בי

TyrionL

New member
כשאת מטפלת בי

את תמיד מצחקקת כשאני מתקרב אלייך מאחור בשקט כשאת רכונה על השיש המקומח ולשה בצק, מדביק לך נשיקת ואקום חמה בנקודה ההיא שאת אוהבת מתחת לאוזן שמאל בעוד כפות ידיי לשות בעצמן את ישבנייך המלאים. את תמיד מצחקקת ואומרת לי בעודך מטה את ראשך לכווני "זה מחרמן אותך שאני מבשלת או מנקה, הא?!" ואני לוחש לך בנשימה חמה על עורפך "כן. מאד".
ואז אני עוטף אותך בזרועותיי ומאחור לופת את שדייך הכבדים שרק צדודיתם נראית לי נעה ימינה ושמאלה עם כל גופך, מרגיש את רכותם ואת פטמותייך שמתקשות תחת אצבעותיי, מדמיין את כל העטרה החומה המחוספסת שמסתתרת לה מתחת לחולצה הלבנה עם שאריות הבצק. ואת לוחשת לי מחד "די אתה מפריע לי" ומאידך ישבנך נצמד לתחתית בטני כאילו ומבקש להדבק אליו כמו גלוטן.
"מה לעשות" אני לוחש לך בעודי מנסה להחדיר את הזין שלי בין עגבותייך כאילו ושנינו לא עטופים בבגדים והילדה למעלה מכינה שעורים. "מה לעשות" שבתוך תוכי אני כנראה איש מערות שמחכה לרגעים שבהם אשת המערות שלו "מטפלת בו" כדי להזדקר ולהתחמם. מה לעשות שלמרות שאנו שווים, כשאת עושה לי דברים "נשיים" אני מתגרה בלי בכלל להתכוון לכך, עם הישבן הרוטט שלך לכל תנועה ודמיוני שכבר רואה אותו עירום ולבן ורך ורוצה לטבוע בו. בך.
כנראה שבפנים עמוק אני לא פמיניסט אלא איש מערות חרמן.
 
בוקר טוב!

אני בעד אנשי מערות, במובן שאתה תארת.

איזה כיף לכם!
 
למעלה