כשאני עושה טיקים...

yakovs

New member
כשאני עושה טיקים...

פעם, כשהייתי צעיר, כתבתי כאן או בפורום החברתי, מה אני מרגיש כשאני עושה טיקים. אך מאז זרמו הרבה מים בכיור, וחשבתי לעצמי שזה יהיה מעניין לפתוח פאנל קצר אך ממצה בנושא. הפנייה היא לכל טוראטניק וטוראטניקית באשר הם טוראטניקים (טוראטניקיות נשמע קצת כמו נקניקיות), שמוכנים לפתוח את סגור ליבם ולספר על תחושותיהם או הרגשותיהם כשהם עושים טיקים. ומי יודע, אולי מכאן תצמח לנו הישועה? אז אני אזרום לי עם הרעיון ונראה מה יצא. באיזה שהוא מקום הגוף, נניח שזה באצבעות הרגל הימנית, מצטבר פתאום איזה לחץ. מין מתח מכווץ שאי אפשר לשאת אותו יותר, והוא חייב למצוא את דרכו החוצה. אז אתה יודע מה עליך לעשות, טורטניק וותיק שכמותך. אתה מרים מעט את הרגל, מביט באצבעות, מכופף טיפה את כף הרגל פנימה, מרווח בין ארבעת האצבעות ובין הזרת. ואם הכל נעשה בדיוק איך שצריך, הטיק המציק ישתחרר לו באווריריות מן הגוף דרך הציפורן של הזרת ויחליק לו מן הגוף החוצה, לאותו מקום שבו נקבצים ונאספים כל הטיקים המשוחררים. דא עקא, שאם זה לא נעשה בדיוק איך שצריך אין מנוס ואין מפלט, ואתה תעשה את זה שוב ושוב עד שהעסק יתייצב. וחוץ מזה, מרקיז, באמת הכל בסדר ונפלא ממש חבל על הזמן.
 

הלנה

New member
יעקב - אני מברכת אותך על פתיחת השרשור

החשוב הזה. אני בטוחה שכל הורה וכל מי שקשור למישהו עם טוראט משתוקק להבין מה בדיוק אתם מרגישים ולמה זה חייב להיות ככה... לבני יש "טיק" שהוא חייב שאני אחזור על משפט מסויים כמה פעמים ורק אחרי מספר פעמים הוא אומר שזה בסדר וממשיכים הלאה (למשל כשאנחנו באמצע התכוננות לבחינה)...אבל רק ממני הוא מבקש, הוא לא מבקש מהמורה שתחזור על המשפט... וכל כך קשה להבין למה. פעם מישהי עם טוראט אמרה לי לא לשתף פעולה ולא לחזור על המילים אבל זה כל כך פגע בו והרגיז אותו כשלא רציתי לשתף פעולה שאני לא יכולה שלא... טוב, סליחה שסטיתי מהנושא, פשוט רציתי לברך על השרשור ולעודד תשובות. תודה, הלנה
 

spidergirl

New member
כשאני עושה טיק

אני מרגישה אותו בא וזה גרם לי הרבה שנים להרגשה המוטעית שיש לי שליטה וזה לא טיק, אני רק עושה פרצופים\תנועות כי אני רוצה וכל האחרים גם רוצים לפעמים אבל יש להם מספיק משמעת עצמית כדי לא לעשות את זה כל הזמן. ואז אני עושה אותו ויש תחושה של הנאה, כנראה מההקלה במתח השרירים שקדם לו. אגב, לי אין את הקטע של לעשות את הטיק כמו שצריך, הטיקים שלי יוצאים טוב
אבל יש לפעמים שאני עוצרת כי אני חייבת לגעת במשהו שאני לא מגיעה אליו אלא מזוית מסוימת (כמו שיורדים במדרגות ויש את טור המדרגות של הקומה למעלה ואפשר לגעת בו רק מהמדרגה החמישית). ברגע שנגעתי, הכל בסדר. לפעמים אני רוצה לגעת בדברים שממש אי אפשר להגיע אליהם ואין על מה לטפס אז על אלה אני מוותרת (כמו השלטים הזוהרים שכתוב עליהם exit). הדבר הכי כיף עבורי בלדעת שיש לי טוראט זה לא לחפש למה אני עושה את התנועות האלה ולא לנסות להתאפק. זה טיק והוא קיים כי יש לי טוראט ולאחרים אין וזה כיף לי לעשות את הטיקים.
 
../images/Emo45.gif../images/Emo66.gifאהבתי כל כך את הקבלה שלך...

"הכי כיף עבורי בלדעת שיש לי טוראט זה לא לחפש למה אני עושה את התנועות האלה ולא לנסות להתאפק. זה טיק והוא קיים כי יש לי טוראט ולאחרים אין וזה כיף לי לעשות את הטיקים".. לדעתי - את ממש בסדר
 
../images/Emo35.gifואם "בדיוק איך שצריך" זה משהו שממש

אבל, ממש לא מקובל לעשות אותו? כמו למשל: הבן שלי היה נושך אותי ביד או "חופר" לאח שלו באוזן... לי זה ממש לא הפריע - אבל, יום אחד לאחר שנשך אותי שאלתי אותו מה הוא עושה אם בא לו לנשוך באמצע בית הספר... אז הוא ענה לי "מה את חושבת שהשתגעתי? אני נושך רק את מי שאני אוהב"...
 
למעלה