כשאנחנו שקופים

[BlueFairy10]

זה נורא פשוט

רבים מרוכבי האופניים מתייחסים לעצמם כהולכי רגל.
ומי מאתנו לא עבר כהולך רגל לפחות פעם אחת באדום, כשהכביש היה ריק?

אז זהו, שהולכי רגל רבים (וגם אני) מקבלים החלטות מתוך הכרה בנחיתות שלהם במרחב התנועתי.
חלק מרוכבי אופניים מתייחסים לעצמם כהולכי רגל ברמת הציות לרמזור, אבל רוכבים בכביש כמו כלים ממונעים, בלי להכיר בנחיתות שלהם.

 

[סנאיחביב]

לרוכבי אופניים מותר לעבור איפה שהם רוצים

כשהם על הכביש אז הם כלי רכב ואם יש רמזור אדום, הם יכולים לעבור למדרכה, איפה שיש ירוק, שם הם סך הכל הולכי רגל על גלגלים ומשם חזרה לכביש, איפה שהם שוב רכב.
לא לנהגים ולא לרוכבים ולא להולכי הרגל וגם לא לשוטרים, יש מושג איפה לעזאזל אמורים להיות האופניים (רמז: לא במדרכה). ובנתיים, רוכב אופניים שיעז ברוב חוצפתו לרכב על הכביש בעיר ולעכב את התנועה, יקבל שלל ברכות מלוות בצפירות, וטוב להם לרוכבי האופניים שלא לסכן את עצמם על הכביש כלל, עד שתשתרשנה ותאכיפנה התקנות, ביחס אליהם, שמא הם עלולים עוד למצוא את עצמם מרוחים על האספלט בטענה "מה אתה רוצה? לא ראיתי אותך! אבל למה אתה נוסע על הכביש???" כי הציבור הישראלי עוד לא רגיל ולא יודע.
וזה עוד מבלי להזכיר את האופניים והקורקינטים החשמליים שמשתוללים איפה שבא להם, ועד שלא ייהרגו ויידרסו פה כמה, אף אחד לא יתעורר ולא יאכוף כלום.

 

[creth11]

תיקון ברשותך - רוכב אופניים נחשב רכב לעניין

התנועה לפי החוק.
לפי החוק אסור לרוכב אופניים לסוע בשביל הולכי רגל ואסור לעבור במעבר חציה אפילו בדחיפת האופניים בדיוק כמו כל דו"ג ממונע אחר (לא כולל שליחים)
לפי החוק היבש בישראל מקומו של רוכב דו"ג הוא על הכביש גם אם הוא בכוח גוף (אופניים)
לפי החוק יש שבילי אופניים ייעודיים ושם רוכב אופניים (כהגדרת החוק - דו"ג מונע בכוח הגוף) יכול לרכב
נכון שהמצב הנוכחי של רוכבים על שבילי הולכי רגל ומעברי חציה הישתרש בעצימת עיני המישטרה ( כמו רכיבת שוליים של דו"ג)
אבל בעת תאונה בית המישפט כן מיתייחס לעבירה כזו למשל בתאונת אופניים ורכב אחר על מעבר חצייה.

 

[סנאיחביב]

תודה על התיקון

אבל הייתי סרקסטי

 

[tygger]

סתם תהיה, אתה רשמת שהיא היתה מטר לפניך?

כלומר אתה היית באיזור המת שלה?

אין דבר כזה לרכב עם התנועה. משתדל באופן אישי תמיד להיות קצת יותר מהיר מהם או לפחות למקם את עצמי בצורה שתמנע ממני להיות מופתע.

לרוב זה עובד, כמו הבוקר שמשאית שהנהג שלה היה לא החלטי כל כך לפני צומת, בד"כ אני עובד אותם מהצד, הפעם לקחתי עוד נתיב שמאלה ונצמדתי לקצה כאשר עברתי אותו.\
לא רק שהוא פנה ימינה אבל סטה שמאלה קודם כדי שיהיה לו קל יותר לפנות.
אותי זה הרשים כי כל זה היה תוך כדי שיחה בסלולרי, אבל אני כבר הייתי בניתוח הצומת הבאה כבר בשביל להקדיש לזה עוד זמן.

 

[Yemeth]

מיקום בעייתי

תחילת העליה לירושלים מיד אחרי הסיבוב של מוצא - כשעמוס אין שוליים, אין מקום בטוח בין הרכבים ונוסעים בערך 40-60. אתה די תקוע עם התנועה ל-100 מטר הבאים עד שמתפנה מעט.

לא הייתי באזור המת, הסתכלנו אחד על השניה במראה שלה מקרוב (מה שנקרא, הסתכלתי למוות בעיניים

). היא הייתה מעט קדימה. אולי בשבילה זה כן שטח מת? או שחשבה שאני רחוק יותר מאחוריה?
לצערי זה מפתיע אותי עדיין כי אני מצפה לפעמים - מאינסטינקט - להתנהגות שלא תמיד קיימת.

 

[tygger]

במראה? אני לא יודע כמה אתה מודע לכך, אבל...

אורות, בבוקר אני רוכב עם אורות גבוהים.
מעיל רכיבה, לא שחור. אצלי הוא צהוב בשביל שיבלוט ככל האפשר.
מעבר לכך, זה שהיא מביטה במראה לא אומר שהיא רואה משהו במראה. כמו שאמרת, יכול להיות שהיא חשבה שאתה רחוק יותר או שהיא פשוט לא יודע לחשב מרחקים.

אם אני רואה נהג בודק את המראה שלו או את הראש שלו זז, אני אוטמטית משנה את המיקום שלי שלא להיות בנקודה שהוא מתכנן לעבור אליה.

סיטואציה מוכרת לכלום:
רכב לפניך, הראש של הנהג פונה מעט שמאלה, אני אוטומטית בודק כיוון אחר מצידו הימני או אם יש לי מקום שמאלה או אם אני יכול לסיים את המעבר עם פתיחת גז זריזה. במידה ואין לי, אני פשוט סוגר גז.

שניה אחר כך, הרכב שלו גולש שמאלה, אחר כך הוא מסתכל במראה ונזכר גם לאותת.

לרוב אני כבר 2 רכבים הלאה ממנו בשלב הזה.

 

[הארי פלונטר]

 

[עמית צורי]

מי שרוכב בשומרון אולי שם לב

יש הבדל ברור בצורת הנהיגה בין יהודים לערבים. אני מתקרב לרכב עם מספר צהוב וברור לי שהוא לא רואה אותי למרות שאני עם אור גבוה ומעיל די צבעוני.
הרבה מהרכבים של הערבים דווקא מפנים לי את הכביש.

 

[כורש הגדול]

אף אחד לא רואה מה אתה לובש כשאתה עם אור גבוה

 

[Vaderom]

זה נכון, אבל

זה בערך הדבר היחיד שהם עושים על הכביש כמו שצריך.
כל השאר - על הפנים. מהירות, זכות קדימה, קו לבן - לא רואים בעיניים.

 

[tygger]

הם לא מפנים לך את הכביש,

הם פשוט אוהבים לנסוע בשוליים.

 

[בועז בר]

נכון!

אין אצלם מחוייבות גדולה מדי לחוקי התנועה, אבל יש ערנות והתחשבות בשותפים לדרך.

הרבה פעמים אני מרגיש יותר בטוח לרכב שם מאשר בנתיבי איילון למשל...

 

[פרארי1]

יצא לי לרכוב כמה אלפי קילוומטרים במרוקו, גם שם רמת ההתחשבות גבוהה מאצלינו, בעיקר בדרכים הרריות צרות, שם כלי רכב כבדים מסייעים לעקוף אותם בצורה בטוחה בעזרת סימנים מוסכמים (שהוסברו לנו בתחילת הטיול) עם הוינקרים ועם תנועות ידיים.
בערים הצפופות די מפחיד, למרות שמן הסתם כשמתרגלים לזרום עם הבלגן (כמו בסרטונים שמיצו העלה בזמנו מויאטנם), זה הופך לקל יותר.

 

[vstrom1000]

נתקלתי ברכבים מספר צהוב

שנהוגים בידי ערבים, כולל ביו"ש

איך הם?

 

[עמית צורי]

עוד לא הגעתי לשלב הזה במחקר שלי אבל...

לדעתי הם הכי בעייתיים. לקחו את הרע של שני הצדדים