אני די מסכים איתך
למרות שקשה לי לומר חד-משמעית עם זה טוב או רע, זאת אומרת, אם לתת לו יד חופשית או לא. אני כבר יום שלם מתבשל עם השאלה הזו, ואין לי תשובה חד משמעית, אולי בגלל שאני פשוט לא סכיזופרן ולא מסוגל לחוות את "אורח החיים הלא שגרתי" הזה. לא יודע. אבל הרי זה לא שאורח החיים הזה מסב עונג, נכון? זה לא משהו שאפשר להיות מאושר ממנו, נכון? אז אולי כן, כן צריך להתערב. אני לא יודע, הרי אנחנו מתערבים משום שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים טוב יותר מהשני מה הוא צריך, ויש לנו תמונה לגבי האופן שבו החיים צריכים להתנהל ולכן אנו פוסלים את דרך החיים של הסכיזופרן, אבל בסופו של דבר זו באמת לא דרך חיים שאפשר להפיק ממנה תועלת. הרי אי אפשר באמת לנצל את היכולות של האדם כשהוא נמצא באורח החיים הזה. ג'ון לוק אמר שהערך הכי יסודי של האדם זה התבונה, ולכן הוא חייב לנצל אותה, אחרת הוא כמו חיה. אורח החיים הזה לא מאפשר לסכיזופרן להשתמש בתבוניות שלו, לא? אבל מאוד קשה לענות על השאלה הזו כשאתה מציג את הדברים בצורה של "חיים מתים", מכך משתמע שכם הצד השני של המתרס בעייתי. מה אתה חושב?
