כצאן לטבח
היום היה לנעל מבחן במתמטיקה. האמת שבד``כ מבחנים במתמטיקה הם כלל לא עניין גדול בשביל נעל, שדווקא לא רעה במקצוע הזה. הבעיה היא שהכשרון של נעל למתמטיקה מוביל לדברים רעים מאוד - הרגלי לימוד פשוט נוראיים. כך שביומיים האחרונים שלפני המבחן היא ניסתה להשלים את מה שלא עשתה בכיתה בחודשיים-שלושה האחרונים. תמיד זה עבד לה (הספיק יום אחד לפני המבחן), אבל היום זה פשוט לא הספיק. נעל פשוט הלכה כצאן לטבח, יודעת מראש שהיא הולכת להכשל. נעל לא רואה הרבה טעם בתיאור הפרטים הקטנים שהפכו את תקופת הלימודים המרוכזת לכאורה הזו, בעלת שני הימים, לכשלון שכזה. אפשר רק לסכם את זה בכך שנעל עצלנית מאוד. היא הייתה אמורה להשלים לפחות חלק מהחומר כבר לפני כמה שבועות, והייתה אמורה להתחיל ללמוד למבחן כבר לפני שבוע (ללמוד לאט ובטוח), אבל בסוף ניסתה לשלב בין ``לאט ובטוח`` לבין ``יומיים-במקום-שבעה``. כצאן לטבח, היא המשיכה לצעוד באיטיות. נעל הגיעה למבחן די רגועה, יחסית לרגיל. היא צפתה קשיים בפתירת כשני שליש מהמבחן לפחות, אבל שאחד מהשלישים ילך בסדר בסופו של דבר. היא גם צפתה קשיים בריכוז. ואכן, היו קשיים בריכוז. נעל לא הצליחה אפילו שאלה אחת. יש לציין, שזהו הנכשל הראשון של נעל, כך שהיא נורא מתרגשת. באופן מפתיע, זה אפילו היה מאוד רגוע, לא מלחיץ בכלל - נעל שמרה על קור רוח. כשנעל באה לצאת ולהגיש את המבחן, שהיה מלא בכל מיני cos ו-sin עם X-ים גדולים עליהם, ומתחת טקסט מתנצל קצר (``פשוט לא מצליח להתרכז. הכפתורים במחשבון נראים קרובים מדי אחד לשני, והמספרים נראים דומים מדי אחד לשני... נראה לי שזה מחדל רציני (כנראה שלי)``), שיסביר למורה מה קרה לנעל, המורה עצרה אותה. ברוב חוצפתה, היא לא הסכימה לתת לנעל להכשל כל כך מהר. וכך, ``לצערה`` של נעל (או ליתר דיוק- של הנעל ``הרעה`` שבתוכה), הנכשל של נעל יצטרך לחכות למועד הבא שיקבע למבחן. נעל למדה היום משהו מאוד חשוב: להכשל הרבה יותר כיף מאשר להצליח במבחן, משום שתמיד אפשר להיות בטוח ביכולת שלך להכשל (ונעל לא מתכוונת כאן ל-60-70, אלא כשלונות אמיתיים). נעל, שמקוה שהפתק הזה מתקבל כאישור על ההעדרות האחרונה שלה
היום היה לנעל מבחן במתמטיקה. האמת שבד``כ מבחנים במתמטיקה הם כלל לא עניין גדול בשביל נעל, שדווקא לא רעה במקצוע הזה. הבעיה היא שהכשרון של נעל למתמטיקה מוביל לדברים רעים מאוד - הרגלי לימוד פשוט נוראיים. כך שביומיים האחרונים שלפני המבחן היא ניסתה להשלים את מה שלא עשתה בכיתה בחודשיים-שלושה האחרונים. תמיד זה עבד לה (הספיק יום אחד לפני המבחן), אבל היום זה פשוט לא הספיק. נעל פשוט הלכה כצאן לטבח, יודעת מראש שהיא הולכת להכשל. נעל לא רואה הרבה טעם בתיאור הפרטים הקטנים שהפכו את תקופת הלימודים המרוכזת לכאורה הזו, בעלת שני הימים, לכשלון שכזה. אפשר רק לסכם את זה בכך שנעל עצלנית מאוד. היא הייתה אמורה להשלים לפחות חלק מהחומר כבר לפני כמה שבועות, והייתה אמורה להתחיל ללמוד למבחן כבר לפני שבוע (ללמוד לאט ובטוח), אבל בסוף ניסתה לשלב בין ``לאט ובטוח`` לבין ``יומיים-במקום-שבעה``. כצאן לטבח, היא המשיכה לצעוד באיטיות. נעל הגיעה למבחן די רגועה, יחסית לרגיל. היא צפתה קשיים בפתירת כשני שליש מהמבחן לפחות, אבל שאחד מהשלישים ילך בסדר בסופו של דבר. היא גם צפתה קשיים בריכוז. ואכן, היו קשיים בריכוז. נעל לא הצליחה אפילו שאלה אחת. יש לציין, שזהו הנכשל הראשון של נעל, כך שהיא נורא מתרגשת. באופן מפתיע, זה אפילו היה מאוד רגוע, לא מלחיץ בכלל - נעל שמרה על קור רוח. כשנעל באה לצאת ולהגיש את המבחן, שהיה מלא בכל מיני cos ו-sin עם X-ים גדולים עליהם, ומתחת טקסט מתנצל קצר (``פשוט לא מצליח להתרכז. הכפתורים במחשבון נראים קרובים מדי אחד לשני, והמספרים נראים דומים מדי אחד לשני... נראה לי שזה מחדל רציני (כנראה שלי)``), שיסביר למורה מה קרה לנעל, המורה עצרה אותה. ברוב חוצפתה, היא לא הסכימה לתת לנעל להכשל כל כך מהר. וכך, ``לצערה`` של נעל (או ליתר דיוק- של הנעל ``הרעה`` שבתוכה), הנכשל של נעל יצטרך לחכות למועד הבא שיקבע למבחן. נעל למדה היום משהו מאוד חשוב: להכשל הרבה יותר כיף מאשר להצליח במבחן, משום שתמיד אפשר להיות בטוח ביכולת שלך להכשל (ונעל לא מתכוונת כאן ל-60-70, אלא כשלונות אמיתיים). נעל, שמקוה שהפתק הזה מתקבל כאישור על ההעדרות האחרונה שלה