כפתורים

[חניתה דרלינג]

כפתורים

אנחנו צריכים ללכת, מתארגנים בזריזות.
אני נעמדת מולו, אומרת: "רק תדע, שאלה רעבים אליך..." ומרימה רק לרגע את החולצה והחזייה, מחייכת אליו בהתגרות.
אני כל כך רוצה את הידיים שלו עליי, את הפה שלו... רק קצת לפני שהולכים.
"מי?" הוא שואל בחיוך ממזרי.
"אלה" אני אומרת, מצביעה על אזור החזה שלי מעל החולצה.
"תרימי." הוא מורה לי.
אני מרימה את החולצה והחזייה שוב, מחייכת אליו, בעוד הוא מתקרב אליי בצעדים איטיים, מחייך כמו נמר שמצא טרף קטן לנשנש...
"אז הם רעבים אליי?" הוא שואל.
"ממממ", אני מאשרת.
הוא שולח את ידיו וצובט את שתי הפטמות שלי בחוזקה, מסובב אותן.
אני פולטת צעקה ומתפתלת תחת ידיו, כשכאב מענג וחד שולח זרמים לוהטים לכל גופי. הוא לא משחרר אותי ונותן לי להתפתל במשך מספר שניות.
לבסוף הוא מרפה ולוקח פטמה אחת לפיו, מכרסם ויונק את המקום הרגיש גם כך, ושולח בי זרמים נוספים ומסנוורים. אני גונחת בקול, כמעט צועקת, אוחזת בעורפו ונושקת לראשו, מודה לו. כל כך מודה לו.
אילו רק היה ממשיך יכולתי...
אבל אין זמן.
"קדימה, תתלבשי." הוא מורה לי לאחר שהוא מרפה ולוקח צעד אחד אחורה. "חייבים לזוז."
אני מסתדרת בזריזות, ולפני שהולכים אני מחבקת אותו ומעניקה לו נשיקה חפוזה אך עמוקה.
אני זזה וחשה היטב את בגדיי מתחככים בפטמות הרגישות שלי...

והרעב שלי.. ממש לא נרגע.

​

 

[אחת מהרחוב]

זה כיף, להתחיל משו ואז הרצון מתעצם.

 

[A לוןA]

רשע טהור

להשתעשע בך ככה ולהשאיר אותך כשתאוותך בידך (ובפיטמתך)
&nbsp
מי אמר שאין רשע בבדסמ?

 

[חניתה דרלינג]

ברור שיש -

אנחנו מכוחות האופל, לא?

 

[Whip]

מצוין

אין על הטיזרים הקטנים האלה שמשאירים טעם של עוד ומלווים אותך כל שעות העבודה עם חיוך שלא נמחק

 

[חניתה דרלינג]

בין אם הטיזרים האלה באים סתם כך, ובין אם אחרי שכבר באנו על סיפוקנו...
במקרה הראשון - הם מטריפים את הדעת ובמקרה השני - ה"רק עוד טעימה קטנה לקינוח" רק מלבה את היצרים מחדש ורוצים להתחיל שוב הכל מההתחלה...

 

[ordol]

אחחחח

הדברים הקטנים האלה רק מגבירים את הרעב

 

[חניתה דרלינג]

לגמרי

 

[מאושרת בדרכי]

מעולה

להיות מורעבת ...

 

[חניתה דרלינג]

מאוד. זה רעב שנותן אנרגיה מטורפת לכל היום!